דיר אל-קרנטל

מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק הר הקרנטל כ-4 ק"מ מערבית ליריחו

דיר אל-קרנטל (מנזר קרנטל) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק הר הקרנטל כ-4 ק"מ מערבית ליריחו. במאה ה-4 הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי התחילה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית לבנות ב-1875, בסיוע הכנסייה הרוסית.

דיר אל-קרנטל
מידע כללי
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום יריחו (נפה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרשות הפלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°52′29″N 35°25′56″E / 31.874641666667°N 35.43215°E / 31.874641666667; 35.43215
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנזר קרנטל הר הפיתוי
הר הפיתוי, מנזר הקרנטל במרכז התמונה ומבצר דוק בפסגה
הרכבל העולה אל ההר
ציור של ישו בפנים כיפת המנזר
צילום של פנים המנזר

היסטוריה

עריכה

נזירים ביזנטיים חיו במקום כבר במאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום 40 יום ו-40 לילה במהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו (לוקאס ד 1–13). השם הערבי "קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קרנט" שפירושה ארבעים[דרוש מקור]. בשנת 1914 נבנתה בראש ההר חומת אבנים רבועה (ראו בתמונה) ובתוכה שרידי כנסייה. ב-1998 בנתה חברה אוסטרית רכבל שעולה ממרכז יריחו מערבה במעלה ההר, לאורך 1,300 מטר, עד למסעדה ולמרכז מבקרים. ממנו ממשיכים ברגל למנזר הקרנטל. לרכבל שני זוגות של שלוש קרוניות אדומות[1].

מהמנזר עלייה למקום המכונה "טחנת אל-הווא" (טחנת הרוח), שבו מצויים שרידי מבצר חשמונאי, הרודיאני וצלבני קדום בשם דוק (דגון). במקום נמצאו יסודות של מבנים, חומות, קירות תמך וחפיר הגנה.

המבצר שלט על יריחו וכן על הדרך העתיקה היורדת מההר, צפונית ליריחו, המכונה "טריק אבו ג'ורג'".

מערכת אספקת המים למבצר, השוכן למעלה מ-360 מטר מעל פני הסביבה, התגלתה במסגרת סקר כולל של מבצרי יריחו שערכו זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף דוד עמית. בסקר שנערך בשנת תשל"ב (1972), נמצאו שרידים של אמת מים. אמה זו הובילה אל תשעה בורות חצובים במדרון המצוקי לעבר בקעת יריחו. הנזירים הביזנטיים שיקמו חלק מהאמה לשימושם. כתובת יוונית משנת 1898 נמצאה על-יד אחד הבורות.

לפי עדותו של הנזיר מיכאל ממנזר הקרנטל, לאחר מלחמת השחרור השתלטו על המנזר פליטים ערבים שברחו משטח מדינת ישראל, ועקב כך נאלצו הנזירים להתגורר במערות כתף יריחו הסמוכות למנזר.[2]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דיר אל-קרנטל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   משה גלעד, עשרה אתרי תיירות חמים שלא תוכלו לבקר בהם ברשות הפלסטינית, באתר הארץ, 26 בינואר 2017
  2. ^ חנן אשל ובועז זיסו, "ממצאים מתקופת מרד בר־כוכבא ממערות כתף יריחו", בתוך: חנן אשל ודוד עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, תל אביב תשנ"ט, עמ' 117, הערה 3.