מבנה
מבנה (בלועזית: סְטְרוּקְטוּרָה) הוא מערך של פריטים המסודר לפי כללים מוגדרים,[1] בין אם הוא טבעי, למשל בגאולוגיה, ובין אם הוא יזום, למשל בהנדסה. המושג מתייחס למערכת, ארגון, וכן לכל ישות המורכבת ממספר מרכיבים, וכולל את היחסים ההדדיים ביניהם, כפי שהם נצפים בכלי המחקר של המדעים. מבנה יכול להיות מופשט, כגון מבנה חברתי, או מוחשי כגון מבנה אדריכלי או מבנה של חומר או של חלקיקיו. במושג נעשה שימוש בכל ניסיון להבנה מדעית של תופעות ותאוריות, במדעי הרוח, מדעי החברה ומדעי הטבע.
במדעי הטבע ובהנדסה
עריכהמבנה מתמטי
עריכה
ערך מורחב – מבנה (מתמטיקה)
מבנה מתמטי הוא קבוצה שעליה מוגדרות תכונות נוספות: כגון פעולה, פעולה בינארית, טופולוגיה, נורמה אלגברית, נורמה אנליטית וכדומה. קבוצות בעלות אותו מבנה שניתן להתאים ביניהן באופן ששומר על המאפיינים המגדירים את המבנה נקראות איזומורפיות זו לזו.
מבנה נתונים
עריכה- ערך מורחב – מבנה נתונים
במדעי המחשב מבנה נתונים הוא דרך לאחסן מידע במחשב, כך שניתן יהיה להשתמש בו ביעילות. לעיתים קרובות מבנה נתונים יעיל יאפשר פעולתו של אלגוריתם. מבנה נתונים מתוכנן היטב מאפשר ביצוען של פעולות חשובות, תוך שימוש בכמות נמוכה ככל האפשר של משאבי זמן וזיכרון, דהיינו מזעור של סיבוכיות הזמן וסיבוכיות המקום.
מבנה גשמי
עריכהמבנה אדריכלי
עריכה
- ערך מורחב – מבנה אדריכלי
באדריכלות מבנה הוא כל גוף גדול מעשה ידי אדם המקובע אל האדמה ונוצר כתוצאה מבנייה. בטבע קיימים גם מבנים שנוצרו על ידי חיות, כדוגמה תילי נמלים וטרמיטים וסכרי בונים.
מבנה כימי
עריכה
כימיה היא המדע העוסק בתכונות החומר מהרמה האטומית עד לרמה המקרומוקולרית, בהרכבו, בשינויים החלים בו מההיבט הקינטי והתרמודינמי. המבנה הכימי מתייחס לגאומטריה האטומית, הנובעת מאכלוס האורביטלים האטומים על ידי אלקטרונים, למבנה המולקולרי ולארגון הבין-מולקולרי של החומר.
מבנה גבישי
עריכה- ערך מורחב – מבנה גבישי
במינרלוגיה וקריסטלוגרפיה, מבנה גבישי הוא הסידור היחידי של האטומים בגביש. המבנה הגבישי מורכב מתא יחידה, שהוא מקבץ בסיסי של אטומים בעל מבנה פנימי התלוי ביסוד שלהם, וחוזר באופן מחזורי בסידור תלת־ממדי המרכיב סריג. תכונות הסימטריה של הגביש מתוארות על ידי חבורה של סימטריות הזזה, המתאימות למבנה המחזורי בהנחה שהוא נמשך ללא הפרעה.
מבנה הגביש והסימטריה קובעים תכונות חשובות רבות של הגביש, לרבות קווי השבירה, רמת האנרגיה של אלקטרונים הזורמים בו, והתכונות האופטיות.
מבנה גאולוגי
עריכה
- ערך מורחב – מבנה (גאולוגיה)
מבנה גאולוגי הוא קונפיגורציה גאומטרית של חומר סלעי ותוצר של היערכות סלעי קרום כדור הארץ במרחב תלת-ממדי כתוצאה מפעולתם של תהליכים גאולוגיים. מבנים אלה מבטאים תכונות גאומטריות המאפשרות לתאר את צורתם, עיצובם ותפוצתם וכן את היחס בינם לבין מבנים אחרים בסביבתם.
מרבית הסלעים נוצרים כשהם ערוכים בשכבות אופקיות ואחרים נוצרים ללא מבנה שכבתי אלא יוצרים גושים מסיביים של מסלע. במבנים ראשוניים אלה עשויים לחול תהליכים מאוחרים של קימוט, העתקה והסרה של חומר סלעי באמצעות בליה וסחיפה. תוצריהם של תהליכים אלה ניכרים במבנים שניוניים, לדוגמה: קמט, העתק, סדק, אי התאמה, אגן מבני, גראבן, הורסט, גלישון ועוד.
ארגון ביולוגי
עריכהבביולוגיה מבנים קיימים בכל רמה של ארגון, החל מהרמה האטומית והמולקולרית עד לרמת התא, הרקמה האיבר והאורגניזם החי, ומעבר לכך ברמת האוכלוסייה והמערכת האקולוגית. לרוב, מבנה ברמה גבוהה יותר מורכב ממספר עותקים של מבנים ברמה נמוכה יותר.
במדעי החברה
עריכה- ערך מורחב – מבנה חברתי
מבנה חברתי הוא מושג המתייחס לישויות או קבוצות בעלות יחסים ברורים אחת כלפי השנייה, לתבניות התנהגות סבילות יחסית, וליחסים בתוך מערכות חברתיות, או למוסדות חברתיים ונורמות המוטמעים בתוך מערכות חברתיות, באופן בו הם מעצבים את התנהגותם של "השחקנים" הנמצאים בתוך אותן מערכות חברתיות. דוגמה פשוטה למבנה חברתי הוא מבנה המשפחה. המשפחה היא יחידה חברתית ובין חברי המשפחה מתפתחים יחסים ברורים על פי התפקידים השונים של כל אחד.
ראיית המבנה החברתי כ"מערכות יחסים בין ישויות או קבוצות נפרדות" או כ"תבניות התנהגות סבילות ויציבות יחסית של מערכות יחסים" מדגישה את הרעיון האומר כי החברה מקובצת לקבוצות הקשורות אחת לשנייה מבנית או למערכות של חוקים בעלי פונקציות, משמעויות ומטרות שונות. דוגמה אחת למבנה חברתי היא הרעיון של "ריבוד חברתי", האומר כי החברה מופרדת לשכבות שונות בהתאם להבחנות חברתיות, כגון: מוצא אתני, מעמד ומגדר. יחס חברתי הניתן לאנשים ממבנים חברתיים שונים יכול להיות מובן על ידי התייחסות למקום הופעתם בשכבות החברתיות.
אל מול התפיסות החברתיות הרואות את המבנה כבסיס לידע הסוציולוגי, ישנה תפיסה מנוגדת – "תפיסת הסוכנות". בעיית המבנה והסוכנות כרוכה בשאלה האם יכול האדם לפעול באופן עצמאי ולבחור את פעולותיו באופן חופשי, ועד כמה הוא מוגבל על ידי גורמים מבניים כמעמד חברתי, דת, מגדר, מוצא אתני וכיוצא בזה. המחלוקת סביב בעיית המבנה והסוכנות היא אחת המחלוקות העיקריות במדעי החברה כיום.
מבנה החברה בתאוריה של מרקס
עריכה- ערך מורחב – מרקסיזם
המרקסיזם מבדיל בין "בסיס ממשי" שהוא הבסיס הכלכלי של יחסי הייצור בחברה, ובין "מבנה על" הנובע ממנו, שהוא האידאולוגיה: הפוליטית, הדתית, המשפטית והתרבותית השוררת בחברה. בספרו "לביקורת הכלכלה המדינית" כתב קרל מרקס על הבדל זה: "יש תמיד להבחין בין ההפיכה החומרית - הנקבעת בנאמנות אשר למדע הטבע - בתנאי הייצור האקונומיים, ובין הצורות היוריסטיות, הפוליטיות, הדתיות, האמנותיות או הפילוסופיות, בקיצור: הצורות האידאולוגיות, שעל ידן בני אדם תופסים בתודעתם את הסכסוך הזה ונאבקים עליו עד כדי הכרעה".[2]
על פי מרקס, אין למבנה העל השפעה אמיתית על המציאות החומרית, והוא מהווה בסיס ליצירת תודעה כוזבת.
מבנה תאגידי
עריכהגם לתאגיד, לדוגמת חברה בע"מ, מבנה, המתאר את ה"אורגנים" של התאגיד, סמכויותיהם ודרכי פעולתם. חוק החברות הישראלי מתאר את האורגנים במילים אלו - "האורגנים של החברה הם האספה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין".[3]
עם זאת, בלשון הדיבור, "מבנה תאגידי" מתייחס לרוב ליחסים בין חברות שונות, המחזיקות זו במניות זו, ומפעילות רמות שונות של שליטה זו בפעילות זו, כגון "חברת אם" המחזיקה בלמעלה מ-50 אחוז ממניותיה של "חברת בת", וכן "חברה מסונפת" שחברה אחרת מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר ממניותיה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה, ו"חברה קשורה" שהיא כל חברה שחברה אחרת השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת.[4]
במדעי הרוח
עריכהמבנה בלשני
עריכההבלשנות עוסקת במבנה השפה ונטיותיה, במבנה התחביר והמילה. בבלשנות היסטורית, "מבנה עומק", הוא המבנה הראשוני שממנו נוצר המבנה הלשוני הגלוי. ואילו, "מבנה שטח" הוא המבנה הלשוני כפי שהוא מובא בעל פה או בכתב.[5]
מבנה יצירת אמנות
עריכהמבנה מוזיקלי
עריכהמוזיקה היא אמנות שבבסיסה צלילים המושמעים במרווחים לאורך זמן. המונח "מבנה מוזיקלי" מתייחס לשני נושאים קשורים:
- סוג היצירה - לדוגמה, יצירה מוזיקלית יכולה להיות סימפוניה, קונצ'רטו, או סוג אחר.
- מבנה היצירה עצמה - יצירה יכולה להיכתב בצורת סונאטה, פוגה, וצורות שונות נוספות.
מבנה ספרותי
עריכהבדיסציפלינות שונות במדעי הרוח, ובמידה מסוימת במדעי החברה, מחקר הטקסט, או המלל, הוא אבני הבניין הבניית המלל המחקרי. מבנה המלל נמדד על פי מאפיינים שונים, כמו את סדר הבאת העניינים בהקשר הנושאי, הופעתם של שמות עצם והחזרה עליהם, ואופן השתלשלות הסיפר (הנרטיב) בגבולות הטקסט המוגדר. אמות מידה אלו, מופנות כלפי כל טקסט, מקודש או "חילוני".[6]
ראו גם
עריכה- מבנה הנדסי
- מבנה גבישי
- גאולוגיה מבנית
- ביולוגיה מבנית
- מורפולוגיה של צמחים
- מבנה (תעופה) - תיאור של קבוצת מטוסים הטסים יחד
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי הערך: מבנה, מילון אבן-שושן.
- ^ קרל מרקס, "הקפיטאל", הקדמה, (תרגום: צבי וויסלבסקי), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1953
- ^ חוק החברות, התשנ"ט - 1999, סעיף 46.
- ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968, סעיף 1.
- ^ ראו למשל: אשר קוריאט, תפיסת מבנה המשפט תוך כדי קריאה : עדויות מניסויים באיתור אותיות בעברית ובאנגלית, מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל, רכישת לשון, קריאה וכתיבה, (עורך: יוסף שימרון), ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, מכון הנרייטה סאלד, תשנ"ז-1997, עמ' 146-165.
- ^ ראו למשל: עדינה עבאדי, מבנה-העל הסמנטי בסוגות של שיח עיתונאי, חלקת לשון, 33-34, תשס"ב, עמ' 15-40.