דלילה (טיל)

דלילה
	טיל דלילה
מידע בסיסי
ייעוד	טיל שיוט
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	התעשייה הצבאית
פיתוח	התעשייה הצבאית
פעילות מבצעית	2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה
תקופת השירות	1995–הווה (כ־29 שנים)
פלטפורמת שיגור	מטוסי קרב, מערכות קרקעיות ומערכות ימיות
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע אחד, מנועי בית שמש שורק 4, תוצרת ישראל.
משקל	250 ק"ג
ממדים
אורך	3.31 מטר
קוטר	33 ס"מ
מוטת כנפיים	1.15 מטר
ביצועים
מהירות	0.7-0.3 מאך (צלילה: 0.9 מאך)
טווח	250 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	30 ק"ג
הנחיה	ביות אינפרא-אדום הדמאתי ואלקטרו-אופטי

דלילה הוא טיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח בינוני מתוצרת התעשייה הצבאית. הטיל פותח תחת מעטה סודיות החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 והוצג באמצע שנות ה-80 תוך הטעיה מכוונת ככלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ליצירת מטרת דמה למערכות נגד מטוסים (נ"מ)^[1]. כיום (2009) מציגה אותו התעשייה הצבאית כטיל תגובה מהירה אלקטרו-אופטי לטווח רחוק להשמדת מטרות איכות ניידות, כגון טילי נ"מ ומערכות נ"מ אחרות^[2].

היסטוריית פיתוח

טיל דלילה

במהלך מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה שקדמה לה, נפגעו קשות מטוסי חיל האוויר הישראלי ממערכות נ"מ. אחד הפתרונות לבעיה שנבחן על ידי חיל האוויר היה שימוש במטרות דמה, שהן למעשה כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) שימשכו אליהם את אש מערכות הנ"מ והקשב שלהן ויאפשרו למטוסי תקיפה גישה בטוחה יחסית להשמדתן, בדומה ל-BQM-74 צ'אקר האמריקאי (כטב"ם המשמש כמטרה אווירית, בעיקר לצורכי אימון). בשנת 1978 החל החיל בפרויקט "רם לבב" לפיתוח טיל שיוט לשיגור מהקרקע, בעל מאפיינים המחקים מטוס קרב. אנשי הפרויקט שיגרו בהצלחה מספר אבות-טיפוס, אלא שעלות הפרויקט ובחירה בגישה של ירי-מנגד^[3] שישמיד את מערכות הנ"מ על פני תקיפה ישירה תחת מעטה של סביבה רוויה במטרות דמה, גרמו לחיל האוויר להעביר את הפרויקט לידי אחת התעשיות הביטחוניות^[1].

התעשייה הצבאית קיבלה על עצמה את המשך פיתוח הטיל. הקונספט של פיתוח מטרת דמה המחקה מטוס קרב נזנח, ובמקומו הוחל בפיתוח טיל שיוט מונחה משוגר-מנגד מהאוויר, ארוך טווח, חמוש בראש נפץ, שיתקוף בעצמו את מערכות הנ"מ. לצורך הפיתוח קלטה התעשייה רבים מאנשי חיל האוויר שהשתתפו בפרויקט "רם לבב"^[1].

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נערכו ניסויי שיגור מלאים של דלילה ממטוסי F-4 פנטום ("קורנס"). בשנת 1994, לאחר שהניסויים הוכתרו בהצלחה, נכנסו לשימוש חיל האוויר הישראלי טילים מבצעיים^[1], המכונים בחיל האוויר "חנית"^[4], וב-2004 פורסם קיומו של דגם קרקע-קרקע מבצעי^[5]. הטיל הותאם גם לשיגור ממטוסי "קורנס 2000" (השבחה ישראלית של ה-F-4 פנטום) ו-F-16C/D ("ברק"). כמו כן, אחד השינויים שנערכו במטוסי ה-F-16I ("סופה") לפי דרישות חיל האוויר הישראלי, היה התאמה מראש לנשיאת ה"דלילה"^[1].

במלחמת לבנון השנייה (2006) נעשה ירי מבצעי ראשון של הטיל^[6], כאשר מטוס F-16D של חיל האוויר השמיד באמצעותו משאית תחמושת שיועדה לחזבאללה, בעודה עושה את דרכה מסוריה לדרום לבנון.

מאפיינים

הטיל מורכב ממספר מקטעים. בחלקו הקדמי מצויים אנטנה וראש ביות עם יכולות יום ולילה, מאחוריו מערכות הנחיה ובקרת טיסה הכוללות טייס אוטומטי ומערכת ניווט משולבת (מערכת ניווט אינרציאלית — INS, וניווט מבוסס GPS). מאחורי מקטע האלקטרוניקה מצויים ראש נפץ במשקל 30 קילוגרם ומכל דלק. בחלקו האחורי של הטיל מצויים משטחי היגוי ומנוע טורבו-סילון עם דחף של 165 ליברות מתוצרת מנועי בית שמש, המאפשר לטיל להגיע למאך 0.9 (כ-1100 קמ"ש) ולרום-שיוט מקסימלי של כ-30,000 רגל^[1]^[2]^[7].

הטיל מנווט את דרכו למטרה דרך נקודות ציון וגבהי טיסה שהוזנו בו מראש. הוא נע במהירות תת-קולית ובגובה מקסימלי של 30,000 רגל^[7] ויכול להגיע לטווח של 300 קילומטר^[5]. ראש הביות של הטיל כולל מערכות צפייה ליום וללילה, חיישנים אלקטרואופטיים לרכישת מטרות המאפשרים לטיל לפגוע במטרות נעות. ניתן לזהות מטרות בטווח של 16 קילומטר מהטיל^[8].

לדלילה מספר מאפיינים המייחדים אותו בהשוואה לטילי שיוט אחרים. קו תקשורת אלחוטי בין הטיל למשגרו מאפשר לו לשוטט באזור המטרה לשם איסוף מודיעין חזותי, איתור מטרות או הערכת פגיעה במטרות. בנוסף, יכול מפעיל הנשק לבטל את היעף הסופי של הטיל למטרה בעודו בעיצומו ולחולל תהליך אוטומטי של "הליכה-סביב", כלומר נסיקה של הטיל בחזרה לגובה שיוט וביצוע תקיפה נוספת לפי הצורך^[2], בכך נחשב הטיל למעשה כחימוש משוטט.

דגמים

טיל הדלילה השתנה לאורך השנים, ופותחו דגמים מתקדמים שלו, אך מסיבות ביטחוניות כונו כל הדגמים בשם דלילה, ללא תוספת ספרור שתעיד על מעבר דגם^[1].

בנוסף לדגמים לירי מהאוויר המכונים כולם "דלילה", יצרה התעשייה הצבאית טילים המצוידים ברקטת האצה שניתן לשגרם ממסוקים, מהקרקע או מכלי שיט^[2]. הדגם לירי מהקרקע מכונה Delilah-GL ‏(GL הם ראשי תיבות של ground-launched) והדגם לירי מכלי שיט מכונה Delilah-SL (ship-launched)‎^[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

דני שלום, אנציקלופדיה יפעת – 100 שנות תעופה וחלל בישראל 2013-1913, הוצאת "באוויר - פרסומי תעופה וחלל", ינואר 2013, פרק: "דלילה" - טיל שיוט נגד קורנים, עמ' 1347

קישורים חיצוניים

DELILAH – Air-Launched Advanced Standoff (S/O) Missile, באתר "תעש מערכות" (באנגלית), אורכב בארכיון האינטרנט ב-3 בנובמבר 2020
יואב וינוגרד, ‏שמשון ודלילה, בטאון חיל האוויר 171, ספטמבר 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
נועם אופיר ואור יעקב, ‏הסודות של דלילה, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בדצמבר 2008
Delilah cruise missile drone, באתר Key Publishing Ltd Aviation Forums (באנגלית), אורכב בארכיון האינטרנט ב-20 בפברואר 2009

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ נועם אופיר ואור יעקב, הסודות של דלילה, בטאון חיל האוויר, 12/2008, גיליון 184
^ ¹ ² ³ ⁴ The Delilah, אתר התעשייה הצבאית
^ נשק ירי-מנגד הוא נשק התקפי המופעל נגד מטרה ממרחק העולה על הטווח היעיל של נשקם של המגינים, כך שבפועל התוקפים אינם חשופים לירי הגנתי.
^ Delilah Precision Surface Attack Weapon, באתרDefense Update
^ ¹ ² טיל שיוט ראשון מתוצרת ישראל המשוגר מהקרקע, באתר ynet, 9 ביוני 2004
^ מאיה קרני, התעשייה הצבאית חושפת: טיל חדשני נוסה במהלך המלחמה, במחנה, 2007, גיליון 26
^ ¹ ² ³ Delilah cruise missile drone, Key Publishing Ltd Aviation Forums
^ Alon Ben-David, IMI pushes Delilah to European navies, Jane's, 9 November 2006 (הכתבה באתר התעשייה הצבאית)

[אופיר_ויעקב-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ נועם אופיר ואור יעקב, הסודות של דלילה, בטאון חיל האוויר, 12/2008, גיליון 184

[IMI-2] ¹ ² ³ ⁴ The Delilah, אתר התעשייה הצבאית

[3] נשק ירי-מנגד הוא נשק התקפי המופעל נגד מטרה ממרחק העולה על הטווח היעיל של נשקם של המגינים, כך שבפועל התוקפים אינם חשופים לירי הגנתי.

[4] Delilah Precision Surface Attack Weapon, באתרDefense Update

[ynet-5] ¹ ² טיל שיוט ראשון מתוצרת ישראל המשוגר מהקרקע, באתר ynet, 9 ביוני 2004

[6] מאיה קרני, התעשייה הצבאית חושפת: טיל חדשני נוסה במהלך המלחמה, במחנה, 2007, גיליון 26

[Aviation_Forums-7] ¹ ² ³ Delilah cruise missile drone, Key Publishing Ltd Aviation Forums

[8] Alon Ben-David, IMI pushes Delilah to European navies, Jane's, 9 November 2006 (הכתבה באתר התעשייה הצבאית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]