טיל שיוט

טיל שיוט הוא טיל מונחה, שטס למטרה בתוך האטמוספירה, בדומה למטוס. הוא משמש כנגד מטרות קרקעיות וימיות, ונקרא כך משום שעיקר מסלול הטיסה שלו נעשה בשיוט. בניגוד לטיל בליסטי, מסלולו אינו פרבולי או אליפטי. טילי השיוט מצוידים בכנפיים, מונעים בדרך־כלל על ידי מנוע סילון, נושאים ראש קרב עם חומר נפץ רגיל או גרעיני, בעלי טווח ארוך של מאות קילומטרים ומאופיינים כמדויקים ביחס לטילים בליסטיים (בעלי CEP נמוך בהרבה).

טילי שיוט מודרניים טסים במהירות על־קולית או תת־קולית גבוהה ובגובה נמוך, כדי לחמוק מגילוי על ידי מכ"ם. ככלל הטילים לרוב מצוידים במערכת ניווט אינרציאלית.

היסטוריה

טילי ה-V-1 שפיתח חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה נחשבים לטילי השיוט הראשונים. הטילים נכנסו לשירות בשנת 1944, ורמת הדיוק שלהם הייתה נמוכה מאוד.

במהלך המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות פיתחו שני הצדדים טילי שיוט לשיגור ממטוסים ומצוללות. הטילים הסובייטיים הותאמו בעיקר לתקיפת נושאות מטוסים.

טיל השיוט העיקרי בשירות חיל הים האמריקני הוא הטומהוק (BGM-109), שמותאם לחימוש ספינות וצוללות שטס במהירות של עד 880 קמ"ש, לטווח של עד 2,500 קילומטרים. טיל השיוט העיקרי בשירות חיל האוויר האמריקני הוא AGM-86. טיל שמגיע לטווח שבין 1,100–2,400 ק"מ. טיל זה נישא על ידי מפציצים דוגמת ה־B-52. הצי הבריטי מפעיל טילי שיוט, לרבות טומהוק, מצוללות גרעיניות. ארצות הברית מחזיקה מאות טילי שיוט עם ראש קרבי גרעיני, לחימוש מפציצי B-52H או כלי שיט.

רוסיה מייצרת מספר טילי שיוט כאשר המתקדם ביותר הוא הברהמוס־2. טיל שיוט אחד שמשוגר ממטוסים הוא KSR-2 קלט, שניתן לחמשו בחימוש גרעיני, וטווחו מגיע לעד 200 ק"מ. בטיל זה נעשה שימוש כנגד ישראל במלחמת יום הכיפורים. טיל נוסף ששמו עלה בהקשרים ישראליים הוא טיל היאחונט, טיל שיוט על־קולי נגד ספינות שטווחו מגיע לעד 300 ק"מ. טיל השיוט החדיש ביותר של רוסיה הוא 3M-54 Klub שכולל מספר דגמים שטווחם נע בין 60 ל־2,500 ק"מ ומהירותם היא בין 0.8 ל־2.9 מאך. הטיל נמכר למספר מדינות כמו הודו, סין, וייטנאם, אלג'יריה, ואיראן, ונמצא בשירות חיל הים הרוסי.

פקיסטן פיתחה מספר טילי שיוט בשם חאטף־7 וחאטף־8 לטווחים של 700 ק"מ ו־350 ק"מ בהתאמה. טילים אלה נבנו על בסיס טיל הטומהוק האמריקני, לאחר שפקיסטן הצליחה להשיג טיל כזה.

גם ישראל פיתחה טיל שיוט, בשם דלילה. את הטיל ניתן לשגר ממטוס קרב, מצוללות ומהקרקע. טווחו של הטיל עד כ־250 ק"מ.^[1]

יירוט טילי שיוט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מערכת ה־spyder ליירוט טילי שיוט

מערכת הברק 8 שפותחה בישראל בשיתוף עם הודו היא מערכת שייעודה ליירט טילי שיוט ביעילות רבה, ופותחה למטרה זו. מערכת ה־SPYDER הישראלית מסוגלת אף היא ליירוט טילי שיוט, וכן מערכת הפנציר של רוסיה ומערכות יירוט נוספות לארצות הברית ומדינות נוספות בעולם.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, יירטה ישראל טילי שיוט ששיגרו החות'ים מתימן לעבר ישראל באמצעות מטוס אדיר.^[2] בהמשך המלחמה ירטו מערכות ההגנה האווירית של ישראל – כיפת ברזל וקלע דוד – עשרות טילי שיוט ששוגרו מאירן.