דלית קימור
דלית קימור היא במאית קולנוע וטלוויזיה, כתבת ומפיקה ישראלית.
 | |
| לידה | ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום לימודים | |
| בן או בת זוג |
ירין קימור |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולדה בשם דלית שקד והתחנכה בירושלים. אמה, ד"ר מלכה שקד, חוקרת ספרות עברית וספרות השוואתית ואביה, פרופסור גרשון שקד, היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה בתיכון ליד האוניברסיטה. בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ו-MFA (תואר שני באמנויות יפות) מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב.
קימור הייתה נשואה לבמאי הטלוויזיה ירין קימור. היא אם לשניים ומתגוררת ברמת גן.
החל מ-1993 עבדה קימור ככתבת עצמאית בתוכנית התחקירים "מבט שני" בערוץ 1, שם שודרו עשרות כתבות שלה, רובן בין 15–25 דקות.
סרטיה התיעודיים של קימור עוסקים לרוב בנושאים חברתיים, שוויון האישה, ילדים בעלי צרכים מיוחדים והמרקם החברתי תרבותי בישראל.
קימור עבדה כלקטורית לקרנות קולנוע שונות, חברה בהנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים ומלמדת קולנוע במספר גופים אקדמיים.
סרטיה הדוקומנטריים
עריכה- 2000: "תינוק לפי הזמנה", 52 דקות. תסריט ובימוי, שודר בערוץ 1, השתתף בפסטיבלים ברחבי העולם, השתתף בגמר פרס הבימוי ב-s-cinema באוסטרליה.
- 2002: "רק אהבה וחיבוק", 58 דקות. תסריט ובימוי. שודר בערוץ 1.
- 2005: "חיים על קו הקץ", 72 דקות. תסריט ובימוי. (פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2005) שודר בערוץ 1, השתתף בתחרות פרס אופיר.
- 2006: "חמוצים", 59 דקות, תסריט ובימוי, (הרשות השנייה בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה). שודר ב-PBS בארצות הברית בפריים טיים מחוף לחוף, ובמקומות נוספים בעולם (ב-12 ארצות, בהן: בלגיה, אוסטרליה, פינלנד, איטליה). בארץ - בערוץ 2 ובyes דוקו. הסרט השתתף בפסטיבל אידפא 2006 בתחרות ה-Silver wolf, בדוקאביב 2006, ובפסטיבלים רבים נוספים ברחבי העולם: סלוניקי, סיאול (זכה בציון לשבח) בפסטיבל קרוסרודס בארצות הברית (זכה במקום הראשון לסרט הדוקומנטרי), בפסטיבל סנקט פטרסבורג (זכה פרס מיוחד), בפסטיבל קייב ובפסטיבלים נוספים.
- 2009: "המועדון של אידה", 59 דקות. תסריט, בימוי והפקה. שודר בערוץ 1, בפסטיבל דוקאביב 2009, בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות ובפסטיבלים שונים ברחבי העולם. זכה בפרס ההפצה בפסטיבל סרטי נשים רחובות, בפרס קנואה הזהב בפסטיבל הסרטים הונולולו ובפרס רמי הזהב בפסטיבל יוסטון.
- 2018: “מוייסרים" (באנגלית:"Unkept secrets") - שעה ועשר דקות. תסריט, בימוי והפקה בתמיכת יס דוקו וקרן מקור. זכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים חיפה 2018[1].
- 2019: "הגברת G" (Mrs. G), 55 דקות, תסריט ובימוי. דוקאביב 2019, שודר בכאן 11 ובפסטיבלים יהודיים ברחבי העולם.
סרטי דרמה
עריכה- 2015: "סמירה" - בימוי, 40 דקות, במימון קרן מקור. השתתף בפסטיבל חיפה 2015, שודר בערוץ 1.
קישורים חיצוניים
עריכה
דלית קימור, ברשת החברתית פייסבוק
דלית קימור, סרטונים בערוץ היוטיוב- דלית קימור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דלית קימור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דלית קימור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- "לייק אמת ושקר" כתבה למבט שני בזמן צוק איתן - 2014, באתר יוטיוב
- שמוליק דובדבני, דור רוקד ודור בא, באתר ynet, 23 ביולי 2009
- יועד עירון, ריקוד רומנטי, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2009
- מידע על הסרט "חמוצים", כפי ששודר ב-Wide Angle של ה-PBS באתר PBS
- כתבה על מחדל רצח הילדים
- הסרט הדוקומנטרי "הגברת G" באתר יוטיוב, פורסם על ידי כאן 11.
הערות שוליים
עריכה- ^ הסרטים הזוכים בפסטיבל הסרטים 2018 חיפה, באתר haifahaifa.co.il