דמטריוס הנאה
דמטריוס (ביוונית: Δημήτριος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה נסיך מוקדוני, בנו של דמטריוס פוליורקטס. לתקופה קצרה היה מלך קירנה.
לידה | 285 לפנה״ס |
---|---|
פטירה |
250 לפנה״ס (בגיל 35 בערך) קירנה, לוב |
בן או בת זוג |
אולימפיאס ברניקי השנייה |
ביוגרפיה
עריכהדמטריוס היה בנו של דמטריוס פוליורקטס מלך מוקדון, ושל אשתו החמישית פתולומאיס, לה נישא בשנת 287 לפנה"ס.[1] סבו מצד האבא היה אנטיגונוס מונופתלמוס, ומצד האמא סבו וסבתו היו תלמי הראשון מלך מצרים ואורידיקה בת אנטיפטרוס. אחיו למחצה היו אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון וסטרטוניקה מסוריה מלכת הממלכה הסלאוקית. הוא כונה "הנאה",[2] ככל הנראה על שום יופיו. אביו נודע בתור "האיש היפה ביותר ביוון".[3]
הוא נישא לראשונה לאצילה יוונית בשם אולימפיאס מהעיר לאריסה. היא ילדה לו בן אחד בשם אנטיגונוס שעתיד להפוך למלך מוקדון. היא ככל הנראה מתה, או שהם התגרשו בסביבות 240-249 לפנה"ס. בשנת 250 לפנה"ס מת מגאס שליט קירנה שבלוב. לפני מותו, הוא ציווה שישיאו את בתו ברניקי השנייה לתלמי השלישי, במטרה לסיים את הסכסוך הקירני-מצרי. עם זאת, אלמנתו של מגאס, אפאמה השנייה, שלאביה אנטיוכוס הראשון היה אינטרס ברור לצמצם את כוחה של מצרים, סירבה לאשר את הנישואין. כדי לחזק את הסירוב, היא הזמינה את דמטריוס הנאה כדי שיינשא לברניקי. דמטריוס נישא לברניקי וכך הפך למלך קירנה.
לא ידוע כמה זמן דמטריוס מלך על קירנה.[2] הוא לא היה פופולרי בשל יהירותו, ולא ידוע על ילדים שנולדו לו מברניקי. יוסטינוס מוסיף לסיפור נופך רומנטי כאשר הוא טוען שלמעשה אפמאה, אמה של ברניקי, הייתה מאוהבת בדמטריוס, והשיאה אותו לבתה רק כדי שתוכל לקיים איתו רומן בעצמה.[4] כך או כך, ברניקי עצמה לא יכלה לסבול את המצב המשפיל, וגם סביר להניח שהיא תמיד רצתה להיות מלכת מצרים.[5] היא הנהיגה קשר, במהלכו רצחה במו ידיה את דמטריוס בחדר המיטות של אפמאה. עם זאת, היא חסה על אמה והותירה אותה בחיים.[4][6]
ברניקי נישאה בסופו של דבר לתלמי בסביבות שנת 245 לפנה"ס, וכך אוחדו מצרים וקירנה סופית.
לקריאה נוספת
עריכה- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה).
הערות שוליים
עריכה- ^ פלוטרכוס, "חיי דמטריוס", 46.
- ^ 1 2 Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "Deme'trius", 1873
- ^ Peter Green, "Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age", Berkeley: University of California Press, 1990. 126.
- ^ 1 2 יוסטינוס, ספר עשרים ושישה, 3.
- ^ Bevan, E. R. “The second Ptolemy, Philadelphus”. In The House of Ptolemy, 1927. p. 74
- ^ קאלימאכוס "שערותיה של ברניקי". שרד בתוך: קאטולוס, שיר 66.