דראגומירשט (מחוז מרמורש)
דראגומירשט (בהונגרית:Dragomirești, ביידיש:דראגאמירעשט) היא עיר קטנה במחוז מרמורש ברומניה. הוכרזה כעיר בשנת 2004. במפקד של 2002 נקבע ש-99.5 אחוז מתושבי העיר הם רומנים.
 סמל דראגומירשט | |
 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מרמורש |
| ראש העיר | Vasile Țiplea |
| בירת העיר |
דראגומירשט  |
| שטח | 101.09 קמ"ר |
| גובה | 228 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,154 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 47°40′01″N 24°17′29″E / 47.6669°N 24.2914°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.dragomiresti-maramures.ro | |
  | |
הקהילה היהודית
עריכהעל פי מפקדי האוכלוסין, מספר היהודים בדראגומירשט בשנת 1920 היה 756, והם היוו 28 אחוז מכלל האוכלוסייה. בשנת 1941 היו בדראגומירשט 684 יהודים. כיום (2013) אין יהודים במקום.
היהודים הראשונים הגיעו לדראגומירשט בשליש הראשון של המאה ה-18. בסוף המאה ה-18 התארגנה במקום קהילה שבהתבססה על חסידי קוסוב שבאו מגליציה ומפודוליה. יהודי המקום עסקו במסחר תבואה וצאן, עבדו בתעשיית העץ ובחקלאות. במקום הוקם בית כנסת ובית מדרש חסידי, מקווה טהרה ובית עלמין.
הרב הראשון של הקהילה היה משה שטרן. מ-1903 כיהן כרב יצחק מאיר שוורץ שחיבר מספר חיבורים. ב-1911 נתמנה כרב מנחם מנדל שפירא, והרב האחרון היה משה ישראל פלדמן שאף עמד בראש ישיבה שהייתה במקום. בישיבה למדו כ-45 תלמידים והיא התקיימה עד ימי השואה.
עם תחילת שואת יהדות הונגריה באביב 1944, נבנה במרכז הכפר גטו בו רוכזו כל יהודי הכפר וכפרים אחרים מאזור. סך הכל היו בגטו כ-2,000 איש. ב-15 במאי החלו יהודי הגטו במסע מפרך בן 25 ק"מ לעיירה וישווה, שם עלו היהודים על רכבות שלקחו אותם למחנה אושוויץ, ושם נספו רובם.
כ-50 מיהודי הכפר חזרו למקום לאחר השואה, אולם זמן קצר אחר כך, עזבו את הכפר כולם ורובם עלו לישראל.
לקריאה נוספת
עריכה- פנקס הקהילות, רומניה כרך שני, הוצאת יד ושם, ירושלים, תש"ם, עמ' 125-126
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דראגומירשט- מתוך ספר מארמארוש ש.י. גרוס, י.י. כהן
- דרגומרפלווה (Dragomérfalva), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
