דרוסקינינקאי
דרוסקינינקאי (בליטאית: Druskininkai; בפולנית: Druskieniki) היא העיר הדרומית ביותר בליטא, לא רחוק מגבולות פולין ובלארוס. החל מתום מלחמת העולם השנייה, דרוסקינינקאי מהווה עיר תיירות עם אתרי נופש, בילוי ובריאות המבוססים לרוב על מים ומלח. הרחוב המרכזי בעיר הוא ע"ש מיקולאיוס קונסטנטינס צ'יורליוניס, והוא מתפרש על כל אורכה. מקור השם הוא "Druska", מלח בליטאית.
| |||
אגם דרוסקוניס במרכז דרוסקיניקאי | |||
מדינה | ליטא | ||
---|---|---|---|
מחוז | אליטא | ||
מחוז משנה | דרוסקינינקאי | ||
שטח | 24 קמ"ר | ||
גובה | 110 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 13,170 (1 בינואר 2023) | ||
קואורדינטות | 54°N 24°E / 54°N 24°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
http://druskonis.lt | |||
היסטוריה
עריכהלמרות שבמקורות הכתובים הוזכרה העיר בפעם הראשונה רק בתחילת המאה ה-17, אנשים מתגוררים באזור זה כבר מתקופת האבן. במאה ה-18, הייתה דרוסקינינקאי כפר ליטאי רגיל, עד שסטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, הדוכס הגדול של ליטא, מלך פולין, הוציא צו והכריז על דרוסקיניקאי ככפר נופש, ב-20 ביוני 1794. בשנת 1837, כאשר איגנצי פונברג, פרופסור באוניברסיטת וילנה, ניתח את ההרכב הכימי של המים המינרליים הזורמים בנהר הניימן המתפרש לרוחב העיר, ופרסם את התוצאות, אישר הקיסר ניקולאי הראשון את פרויקט הנופש בדרוסקינינקאי.
יהודי דרוסקינינקאי
עריכהראשית הקהילה היהודית בדרוסקינינקאי בשנות ה-80 של המאה ה-19, אז הוקמו במקום שני בתי מדרש ונקבע בית קברות. הקהילה הקטנה החזיקה גם "חדר", ואלו מילדיה שבחרו להמשיך בלימוד תורה נסעו ללמוד בישיבות ליטא.
רבני העיירה היו:
- רבי יצחק מרגליות - מחבר הספרים "מעוז התלמוד", "מעוז הים" ועוד
- רבי שמריה יצחק בלוך
- רבי שלמה גורדון - מחבר "בנין שלמה"
במאה ה-21 מתגוררים בעיר יהודים אחדים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: פולין, כרך שמיני: מחוזות וילנה-ביאליסטוק-נובוגרודק, עמ' 273–274.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דרוסקינינקאי
- דרוסקייניקי (Druskieniki), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- כרמית וייס, העיירה דרוסקינינקאי - ספא וטיולים או טיולים וספא, באתר GoTravel
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ולאורה קרגו, דרוסקייניקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 883–885), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)