האגודה הישראלית לאסטרונומיה
האגודה הישראלית לאסטרונומיה היא מוסד ללא כוונת רווח בישראל ומטרתה להעמיק ולהפיץ את המודעות לנושא האסטרונומיה בקרב הציבור הישראלי.
| תחום | קידום תחום אסטרונומיית החובבים |
|---|---|
| מקום פעילות | ישראל |
| מייסדים | ד"ר דוד זייצ'ק |
| יושב ראש | ד"ר יגאל פת-אל |
| עובדים | אין |
| תקופת הפעילות | 1951–הווה (כ־73 שנים) |
| astronomy.org.il | |
  | |
היסטוריה
עריכה
האגודה הישראלית לאסטרונומיה נוסדה כאגודת חובבים ב-28 במאי שנת 1951 על ידי קבוצת חובבי אסטרונומיה שעלו מגרמניה וצ'כיה, ביניהם ד"ר היילברונר וד"ר דוד זיצ'ק. ד"ר זיצ'ק שימש כיו"ר האגודה הראשון והמשיך בפועלו זה במשך שנים רבות עד פרישתו מטעמי בריאות.
ההחלטה להפוך את האגודה לארצית נתקבלה ב-1953, בלשכת נשיא המדינה ובחסות ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, במטרה לקדם את ידע האסטרונומיה ומדעים נלווים במדינת ישראל המתגבשת.
לאגודה הוקצה אז שטח אדמה בגבעת רם בירושלים על ידי מינהל מקרקעי ישראל, במתחם שיועד אחר כך לפיתוח האוניברסיטה העברית. במתחם זה נבנה בשנת 1956 הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס לשימושה הבלעדי של האגודה בעזרת תרומה של משפחת ויליאמס, ממנהלות בנק אפ"ק (לימים בנק לאומי).
פעילות האגודה התמקדה ומתמקדת בהפצת האסטרונומיה בקרב הציבור הרחב בישראל. מטרה זו מושגת באמצעות ארגון כינוסים, קורסים, הרצאות ותצפיות לקהל הרחב, וכן בהוצאת החוברת "אסטרונומיה (בעבר "כל כוכבי אור")". חוברת זו היא היחידה מסוגה בעברית מאז ועד היום.
בשנת 1953 הכשירה האגודה מצפה כוכבים בשכונת טלביה שבירושלים ופנתה להקמת סניפים בכל רחבי הארץ - ת"א, רמת גן, חיפה והגליל. סניפים אלה אינם פעילים עוד וסניפים אחרים מוקמים במקומם. כל פעילויות החברים נעשו ונעשות עד היום בהתנדבות מלאה.
עקב האטה זמנית בפעילות האגודה ומעבר מרכז הכובד של הפעילות לגבעתיים, השתלטה האוניברסיטה העברית בשנת 1986 על מבנה הפלנטריום שנמצא כבר באותה שעה בתוך שטח האוניברסיטה המתרחבת. ההשתלטות כללה גם את הטלסקופ של אלברט איינשטיין שהועבר לאגודה ב-1962 מבית הספר "בן שמן". האוניברסיטה הפכה את רוב מבנה הפלנטריום לשטח משרדים, דבר שהביא את האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואת משפחת התורם, מר ויליאמס, להגיש שתי תביעות משפטיות נגד האוניברסיטה העברית (8514/90, 1574/98) להחזרת הפלנטריום לניהול האגודה ולפעילות אסטרונומית. בפסק הדין נקבע כי המצפה יישאר ברשותה של האוניברסיטה למרות הנסיבות.
בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, חנכה האגודה את מצפה הכוכבים בגבעתיים. גבעתיים נבחרה כמקום מועדף בגלל גובהו של המקום שהוקצה למצפה מעל פני הים ומרחקו מלחות הים. המצפה הוקם בכספי העירייה, האגודה ותרומות מחו"ל, שגייס המייסד ומנהל המצפה הראשון, אינג' יוסף פוקס. מאז הקמתו מנוהל המצפה בשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים. יושבי הראש של האגודה שימשו לפעמים גם כמנהלי המצפה, ביניהם: חיים לוי, ד"ר נח ברוש, אריה נתן, אילן מנוליס וד"ר יגאל פת-אל, המשמש יושב ראש האגודה ומנהל המצפה קרוב ל-40 שנה (1987 ואילך).
עיקר הפעילות
עריכה
האגודה פועלת כמלכ"ר ומונה כמה מאות חברים. מרכז הכובד של פעילות האגודה ממוקם במצפה הכוכבים בגבעתיים אך האגודה מקיימת גם פעילויות אסטרונומיות ארציות ובהן ערבי תצפיות רחוב מתואמים בכל רחבי הארץ, תצפיות מאורגנות בדרום הארץ, סופי שבוע אסטרונומיים, כנסים בנושאי אסטרונומיה וימי עיון.
ביטאון האגודה "אסטרונומיה" (לשעבר "כל כוכבי אור" וקודם לכן "הכוכבים בחודשם") יוצא אחת לתקופה, וכן מוציאה האגודה גם אלמנך שנתי עם האירועים האסטרונומיים הצפויים להיראות בשמי ישראל.
ידיעון האגודה הישראלית לאסטרונומיה מופץ פעם בשבועיים ומכיל עדכון דו-שבועי על אירועי השמיים הבולטים הצפויים, תצפיות והרצאות ועוד נושאים בעלי עניין.
פעילויות האגודה ממומנות מדמי חבר, מהכנסות מפעילויות, ומעת לעת היא נתמכת על ידי משרד המדע וגופים תורמים אחרים (האחרון שבהם בשנת 1999, חברת פלאפון). לאגודה קשרים עם התאגדויות דומות בחו"ל ועם מוסדות מחקר בארץ ובעולם.
חטיבות
עריכהבאגודה היו בעבר וישנן בהווה חטיבות תצפית. שתי החטיבות הבולטות הן:
- חטיבת המטאורים בראשות אנה לוין ושי חלצי. חטיבה זו מקיימת תצפיות מטאורים ומדווחת לארגון המטאורים הבינלאומי באופן סדיר. בשנת 2008 התקיימו מספר סדנאות תצפיות מטאורים והוכשרו צופים חדשים, במטרה להגדיל את מספר הצופים הקבועים בישראל. מספר החברים בחטיבה גדל מ-3 לכ-20. בשנת 2012, בה שתי מטרות המטאורים הגדולים (פרסאידים וג'מינידים) היו סמוכים למולד הירח, חל גידול נוסף בכמות הצופים. כמו כן החטיבה מקיימת הרצאות בנושא מטאורים כפעמיים בשנה, מדפיסה חומר כתוב וכן מפרסמת תחזיות לפעילות מטרי מטאורים ברבעון האגודה ובאינטרנט.[1]
- חטיבת הכוכבים המשתנים בראשות עופר גבזו. חטיבת זו הגיעה לשיא פעילותה בשנות ה-90, כאשר היו חברים בה כ-5 צופים קבועים אשר שלחו עשרות אלפי תצפיות (הערכות בהירות של כוכבים משתנים) בשנה לאגודת האמריקאית של צופים בכוכבים משתנים (אגודה בינלאומית, על אף שמה). בשנת 1992 קבע ראש החטיבה, עופר גבזו, שיא עולמי של יותר מ-22,000 תצפיות בשנה אחת. כיום רק עופר גבזו נשאר עם הידע באגודה.[2]
נוסף עליהן יש באגודה עוד כמה חטיבות:[3]
- חטיבת התכסויות כוכבים בירח. עוקבת אחרי התכסויות של כוכבים וכוכבי לכת מאחורי הירח ומתזמנת אותן. על פי רוב, לתצפיות אלו אין ערך מדעי מוסף. אחראי החטיבה הוא ד"ר יגאל פתאל.
- חטיבת תצפיות רחוב, המקיימת תצפיות רחוב באזורים עמוסים כחלק מאירועים בינלאומיים ובשגרה (בדרך כלל אחת לחודש), מתוך מטרה לקרב את האסטרונומיה אל הקהל הרחב. במהלך תצפיות הרחוב מוצבים טלסקופים בהם הקהל הרחב מוזמן לצפות בגרמי השמיים ללא תשלום. המוקד המרכזי של תצפיות הרחוב של האגודה הוא נמל תל אביב.
- חטיבת תצפיתנים - הוקמה בשנת 2014 במטרה להכשיר מדריכים נוספים לתצפיות האגודה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מדעי החלל | ||
- אתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
- ידיעון האגודה הישראלית לאסטרונומיה אשר נשלח פעם בשבועיים וכולל רשימת אירועי שמיים בולטים, המקובצים מאלמנך האגודה ומקורות נוספים.
- חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה - החטיבה מקיימת תצפיות סדירות, הרצאות, סדנאות תצפית ומפרסמת תחזיות למטרי מטאורים.
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות חטיבת המטאורים, באתר האגודה (ארכיון)
- ^ חטיבת המשתנים, באתר האגודה (ארכיון)
- ^ קול קורא לחטיבות האגודה, באתר האגודה (ארכיון)