האיגרת אל פילימון

ספר בברית החדשה

האיגרת אל פילימון היא אחת מאיגרות הרועה (שלוש מהאיגרות מבין איגרות פאולוס) שנכתבה על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי). האיגרת היא אחד מספרי הברית החדשה – כתבי הקודש של הנצרות.

האיגרת אל פילימון
Επιστολή προς Φιλήμονα
מידע כללי
מאת פאולוס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה איגרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיגרת, שדנה בעיקר בנושא המחילה, היא הקצרה מבין איגרות פאולוס וכוללת רק 355 מילים (ביוונית) ו-25 פסוקים.

מחבר האיגרת

עריכה

מרבית החוקרים סבורים כי איגרת זו אכן נכתבה על ידי פאולוס. האיגרת נכתבה בעת שהותו של פאולוס בכלא - ככל הנראה ברומא או באפסוס, והוא כותב לנוצרי בשם פילימון (אשר התגורר ככל הנראה בקולוסאה) וכן לאישה בשם אפיה (ככל הנראה אשתו של פילימון) ולאדם נוסף בשם ארכיפוס.

תוכן האיגרת

עריכה

פילימון היה בעל עבדים עשיר, ולכן נערכו בביתו רחב הידיים מפגשים של הקהילה הנוצרית המקומית. פאולוס כותב לפילימון בשמו של אונסימוס, עבדו של פילימון - עבד אשר "הופרד" מביתו של פילימון לאחר שהיה "חסר תועלת" עבורו (משחק מילים עם שמו של אונסימוס, שמשמעו "בעל תועלת").

החוקרים סבורים כי אונסימוס ברח מבית אדונו, פגש את פאולוס והתנצר - ופאולוס שולח אותו חזרה לבית אדונו ובמכתב דן בסליחה שהאדון צריך לסלוח לעבד.

פרשנויות

עריכה

מרטין לותר כינה את האיגרת בשם "חנופה קדושה". פאולוס מצווה על פילימון לפעול מתוך רחמים נוצריים, ומאידך משתמש בסמכותו כשליח ומורה לו, מתוך חובת ציות רוחנית, לפעול לפי הנחיותיו ולקבל את אונסימוס שוב לביתו - "לא כעבד, אלא כיותר מעבד, כאח אהוב" (פסוק 16). לותר טוען כי פאולוס לא שינה את מעמדו של העבד ושמר על הסטטוס קוו. השאלה האם האיגרת מטיפה לשוויון של פילימון מול אונסימוס או רק למחילת האדון לעבד, נותרה במחלוקת.

בעת הוויכוח בשאלת העבדות בארצות הברית, קודם למלחמת האזרחים האמריקאית, הסתמכו שני הצדדים בוויכוח זה על האיגרת, כל אחד לפי פירושו, במטרה לבסס את טענותיהם.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא האיגרת אל פילימון בוויקישיתוף