האראלד השלישי, מלך דנמרק

האראלד השלישי
Harald III Hen
לידה	1040
פטירה	17 באפריל 1080 (בגיל 40 בערך)
מדינה	דנמרק
מקום קבורה	כנסיית דלבי, סקונה, שוודיה
בת זוג	מרגרטה
שושלת אסטרידסון
כינוי	"הרך"
אב	סוון השני
	1074 – 17 באפריל 1080; (כ־6 שנים)
	→ סוון השני קנוט הרביעי ←

האראלד השלישי "הרך" (בדנית: Harald III Hen; ‏1040 לערך – 17 באפריל 1080) היה מלך דנמרק מ-1074 או מ-1076 ועד מותו. הוא היה בנו הבלתי חוקי של סוון השני, מלך דנמרק והתחרה על כס המלכות עם כמה מאחיו. הוא היה שליט מתון שיזם כמה רפורמות. האראלד נשא לאישה את בת דודתו, מרגרטה, אך לא נולדו לו צאצאים ואחרי מותו ירש אותו אחיו, קנוט הרביעי, מלך דנמרק. ארבעה מאחיו למחצה היו מלכי דנמרק אחריו.

חייו

האראלד נולד בשנת 1040 לערך. אביו היה סוון השני, מלך דנמרק והאראלד לקח חלק בפשיטה של סוון לאנגליה ב-1069, לצד דודו, אסביורן, ואחיו קנוט.

לאחר מות אביו נבחר האראלד להיות מלך כשהוא מתחרה על התפקיד עם אחיו, קנוט, באספה של זילנד. הדיווחים מתוארכים ל-1074 ול-1076. כדי להיבחר, נשא האראלד שבועה והכריז על רצונו לקיים את שלטון החוק הקיים. במהלך תקופת מלכותו, נתקל האראלד בהתנגדות של חלק מאחיו, כולל קנוט, שקיבל את תמיכתו של אולף השלישי, מלך נורווגיה. האפיפיור גרגוריוס השביעי, שתיווך ביניהם, יעץ לאולף לא לתמוך באחד הצדדים וכן יעץ להאראלד לחלוק את סמכויותיו עם אחיו.

האראלד היה תלוי בתמיכתם של בכירי האצילים של דנמרק לבחירתו כמלך והוא מיעט להתנגד להם. כתוצאה מכך, הוא לא ניהל מלחמות רציניות והשקיע את כוחותיו בשיפור כמה מתחומי אחריותו. הוא ייזכר בעיקר בשל השיפור והתקנון של מערכת המטבע הדנית. הוא הקים מטבעות בערים ריבה, ויבורג, לונד ושלזוויג. הוא מיסד את השימוש הציבורי ביערות המלכותיים. האראלד גם שאף לשנות את מערכת החוק הדנית. הוא סלד מהנוהג העתיק של משפט על ידי דו-קרב או משפט האל שבו אחזו הנאשמים בברזל מלובן והוא הנהיג מערכת משפט שהייתה מבוססת על זאת האנגלית. ככל הנראה הוא המשיך במדיניותו של אביו להסדיר עם האפיפיור את הקמתה של ארכיבישופות דנית, אך לא נחל הצלחה בכך.

האראלד השלישי מת ב-17 באפריל 1080 ונטמן בכנסיית דלבי שבסקונה. אחריו מלך אחיו, קנוט הרביעי.

מורשתו

ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס לעג להאראלד ותיאר אותו כמלך חלש וחסר השפעה שנכנע לרצון פשוטי העם, בעוד שאיילנות' מקנטרברי כינה אותה "המחוקק אהוב העם". הוא גם מתואר כאדם שנתן לאחרים לשלוט על מעשיו ושהיה בעל אופי מתון. זהו ככל הנראה ההסבר לכינויו "האראלד הרך" (בדנית: Harald Hen, פירוש המילה Hen בדנית הוא "אבן משחזת"). הרפורמות החוקתיות של האראלד לא התקבלו במלואן עד לתקופת מלכותו של ולדמר השני במאה ה-13. האותנטיות של רפורמת המטבעות שלו שנויה במחלוקת.