הארי בלפונטה

זמר ושחקן אמריקאי

הארולד ג'ורג' "הארי" בלפונטה, ג'וניוראנגלית: .Harold George "Harry" Belafonte, Jr;‏ 1 במרץ 192725 באפריל 2023) היה מוזיקאי, שחקן קולנוע ופעיל חברתי אמריקאי ממוצא ג'מייקני. נחשב לאחד המוזיקאים הג'מייקנים המצליחים ביותר, והוכתר בתואר "מלך הקליפסו" בזכות הצלחתו להביא את המוזיקה הקאריבית לארצות הברית החל משנות ה-50. כמוזיקאי, בלפונטה ידוע וזכור בעיקר בזכות שיר העבודה "שיר סירת הבננה" – "Day-O (The Banana Boat Song)". במהלך הקריירה שלו עסק רבות בפעילות חברתית בתחום זכויות אדם ומשימות הומניטריות במדינות העולם השלישי.

הארי בלפונטה
Harry Belafonte
לידה 1 במרץ 1927
הארלם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2023 (בגיל 96)
אפר וסט סייד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Harold George Bellanfanti עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Raymond Bell עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19492023 (כ־74 שנים)
מקום לימודים Wolmer's Schools, הקמפוס החינוכי ג'ורג' וושינגטון, ניו סקול עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת קליפסו, מוזיקת פולק, מוזיקת פופ, מוזיקת עולם עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ג'ובילי רקורדס, RCA ויקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Shari Belafonte, David Belafonte, Gina Belafonte עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

הארי בלפונטה נולד בשנת 1927 ברובע הארלם של ניו יורק. בן להורים ילידי ג'מייקה, מֶלוִין, עקרת בית, והרולד ג'ורג' בלנפאנטי, שף. הוא גוּדל כקתולי. בשנים 1932–1940 בלפונטה התגורר אצל סבתו בג'מייקה. לאחר שחזר לניו יורק למד בבית ספר תיכון. בגיל 17 הפסיק את לימודיו והתגייס לצי ארצות הברית ושירת בו בסוף מלחמת העולם השנייה.[1]

בהמשך שנות ה-40 עבד כעוזר שוער. דייר העניק לו שני כרטיסים להופעה של התיאטרון הכושי האמריקאי (American Negro Theatre). הוא התאהב בצורת אמנות זו והתיידד עם סידני פואטייה. בסוף שנות ה-40 לקח שיעורי משחק בניו סקול בהדרכת ארווין פיסקטור, והופיע בתיאטרון הכושי האמריקאי. בשנת 1954 קיבל את פרס טוני על השתתפותו במופע "John Murray Anderson's Almanac" בברודוויי.

קריירה מוזיקלית

עריכה

בלפונטה החל את הקריירה המוזיקלית שלו כאשר הופיע במועדונים בניו יורק בסוף שנות ה-40. הקלטותיו הראשונות יצאו בחברת קפיטול רקורדס שמנהליה רצו להפוך אותו ל"תואם פרנק סינטרה". הניסיון נכשל מסחרית, ובלפונטה שוחרר מהחוזה.

הוא עבר לחברת תקליטי RCA ב-1952. ב-1953 הוציא את הסינגל הראשון שלו שם, "Matilda" (מטילדה) (אנ'), שיר בסגנון קליפסו שהפך להיות אחד משיריו הקבועים בהופעות בהם נהג לשתף את הקהל בשירת הפזמון החוזר. הפריצה הגדולה של בלפונטה שהביאה את סגנון הקליפסו לתודעה האמריקאית הגיעה ב-1956 עם אלבומו "Calypso" (קליפסו) (אנ'), שכלל את שירו הידוע ביותר, "Day-O (The Banana Boat Song)".

ב-1959 היה לזמר האפרו-אמריקאי הראשון שזכה בפרס אמי ובשנים 1960 ו-1965 זכה גם בשני פרסי גראמי. במהלך שנות ה-60 וה-70 הוציא עוד מספר רב של אלבומים שזכו להצלחה בלתי מבוטלת ובשנת 2000 זכה שוב בפרס גראמי על מפעל חייו.

בלפונטה נודע בחיבתו הרבה לשירים בעברית כגון "ערב של שושנים", "הבה נגילה", "הנה מה טוב" ועוד.

קריירה קולנועית

עריכה

בלפונטה למד משחק בניו יורק ומימן את לימודי המשחק באמצעות הופעה במועדונים בניו יורק. בשנים 19531957 כיכב במספר סרטים. ב-1957 הופיע בתפקיד ראשי בסרט "אי בשמש" וגם חיבר את שיר הנושא של הסרט שהפך ללהיט. באותה שנה הפיק סרט קולנוע ראשון.

במהלך הסרט ביטלג'וס של טים ברטון משנת 1988, השפעתו של הארי בלפונטה ניכרת בשימוש בכמה מהלהיטים שלו. במיוחד בולטת סצנה שבה, במהלך ארוחת ערב, דיבוק משתלט על האורחים וכולל את השיר המוכר "Day-O" (או "The Banana Boat Song"). כמו כן, סצנת הסיום של הסרט מתלווה לשיר "Jump in the Line".

בלפונטה הופיע גם במספר רב של תוכניות טלוויזיה ואף הנחה תוכנית אירוח משלו. החל משנות השישים התמקד בקריירת השירה שלו וחזר להופיע בסרטים במספר תפקידי משנה. בשנת 2006 הופיע בסרט "בובי" – דרמה על רצח קנדי. בשנת 2018 הופיע בסרטו של ספייק לי "שחור על לבן".

בבעלות בלפונטה היו חברת הפקה והוצאה לאור של מוזיקה וסרטים.

פעילות פוליטית, חברתית והומניטרית

עריכה
 
הארי בלפונטה בצעדה למען זכויות האזרח בוושינגטון ב-1963, ביום הנאום המפורסם "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג

דעותיו הפוליטיות של בלפונטה הושפעו מאוד מפול רובסון, דמות אמריקאית שנויה במחלוקת אשר, תמך בברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. בלפונטה לחם נגד גזענות ואפליה, שחש, כמו זמרים ואמנים אפרו-אמריקאים נוספים בזמנו, גם על בשרו, בעיקר במדינות הדרום בארצות הברית. במקביל להצלחתו והתקדמות הקריירה המוזיקלית בשנות ה-50, הצטרף בלפונטה למאבק לשוויון זכויות בארצות הברית בהנהגתו של מרטין לותר קינג. כזמר מצליח, גם עזר רבות לממן את פעילותו הפוליטית של קינג, אשר ככומר, היה בעל אמצעים מוגבלים. בתקופה זו סומן הארי בלפונטה ברשימה השחורה של ג'וזף מקארתי, מוביל המקארתיזם.

ב-1985 עמד בלפונטה מאחורי הפקת השיר "We Are the World" זוכה גראמי בו השתתפו מיטב האמנים של התקופה במטרה לגייס עזרה לרעבים באתיופיה, וב-1987 זכה למעמד של שגריר של רצון טוב של יוניס"ף. בתפקיד זה ובעזרת מעמדו, עזר בלפונטה לגייס תרומות וסיוע לילדים נזקקים באפריקה, בעיקר ברואנדה מוכת הרעב ב-1994, וקידם את המאבק באיידס בדרום אפריקה.

בלפונטה היה ידוע כמבקר חריף של ממשל ג'ורג' וו. בוש וכמתנגד נחרצות למדיניות האמריקאית בעיראק. התבטאותו החריפה ביותר הייתה בכנותו את בוש "הטרוריסט הגדול ביותר בעולם"[2].

משפחתו

עריכה

בלפונטה היה נשוי שלוש פעמים. ב-1948 התחתן עם מרגריט בירד (Marguerite Byrd), ונולדו להם שתי בנות. בתו השנייה, שארי, היא שחקנית, דוגמנית וזמרת (אנ'). ב-1957 התגרש, ובאותה השנה נישא לג'ולי רובינסון (Julie Robinson), ונולדו להם בת ובן. בלפונטה התגרש אחרי 47 שנות נישואים בשנת 2004, וב-2008 נישא בפעם השלישית לפמלה פרנק (Pamela Frank).

בלפונטה מת בביתו באפר וסט סייד במנהטן ב-25 באפריל 2023 בגיל 96 מאי-ספיקת לב.

פרסים והוקרה

עריכה

בלפונטה זכה במספר פרסים חשובים במהלך הקריירה שלו. ב-1954 זכה בפרס טוני,[3] ב-1960 זכה בפרס אמי,[4] ובשנים 1960 ו-1965 זכה בפרס גראמי.[5] בשנת 2000 זכה בפרס גראמי למפעל חיים. בשנת 2014 זכה בפרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית, המהווה פרס אוסקר לשם כבוד, ובכך נכנס לרשימת האמנים זוכי אמי, גראמי, אוסקר וטוני אשר אחד מהפרסים בהם זכו הוא לשם כבוד.

בין ההוקרות הנוספות להן זכה, פרס מרכז קנדי בו זכה ב-1989, והמדליה הלאומית לאמנויות בה זכה ב-1994. בשנת 2022 נכנס בלפונטה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

פילמוגרפיה חלקית

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הארי בלפונטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה