הארי רייס
הארי פטריק רייס (באנגלית: Harry Patrick Rice; 1886–1973) היה מפקד הבולשת הבריטית בארץ ישראל וסגן מפקד משטרת המנדט בשנות השלושים, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בין היתר ניהל את חקירת רצח ארלוזורוב.
 | |
| לידה |
1886  |
|---|---|
| פטירה |
1973 (בגיל 87 בערך) |
| דרגה | קולונל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הבולשת הבריטית בתקופת המנדט הבריטי | |
| פעולות ומבצעים | |
| חקירת רצח ארלוזורוב | |
| עיטורים | |
| קצין במסדר האימפריה הבריטית | |
  | |
תולדות חייו
עריכההארי רייס נולד בבריטניה בשנת 1886. בראשית דרכו שירת, החל משנת 1906, במשטרות הקולוניאליות הבריטיות באפריקה, ראשית בדרום אפריקה ולאחר מכן, החל מ-21 בנובמבר 1919, היה סגן מפקד המשטרה בקניה[1].
בשנת 1932 הגיע לארץ ישראל על פי הזמנתו של רוי ספייסר, מפקד משטרת המנדט, איתו שירת בקניה. ביולי אותה שנה מונה למפקד הבולשת הבריטית ה-"CID" בדרגת מאיור, ונחשב למפקד הבולשת המקצועי הראשון בארץ. בתקופתו עברה הבולשת ארגון–מחדש, שבמסגרתו הגדיר רייס מחדש את מטרות המחלקה ומשימותיה, תגבר את המטה בקצינים ובמפקדים שאינם קצינים והקים שלוחות ברמת המחוז בפיקוד קצינים וברמת הנפה בפיקוח סמלים. בהיכנסו לתפקיד הצטרף למאבק שניהלה הבולשת החל משנות העשרים נגד המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, שהסיתה נגד מפעל ההתיישבות הציוני בארץ, אך גם נגד ממשלת המנדט.
בדצמבר 1932 הוא טיפל בהתנקשות בנהלל[2]. רייס נחשב למפקד סמכותי ובעל יחס חיובי ליישוב היהודי וביוני 1933 חקר את רצח ארלוזורוב. לאחר רצח השוטר משה רוזנפלד הוא לקח על עצמו אישית את חקירת הרצח[3]. במשך הזמן הועלה לדרגת קפטן.
בינואר 1936 נתמנה גם לסגן מפקד משטרת המנדט, במקום אלן סונדרס שעבר לניגריה[4]. באפריל 1936 פרץ המרד הערבי הגדול שכונה בפי אנשי היישוב בשם מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, שלדיכויו נקטו שלטונות המנדט אמצעים קשים שבהם נטלו חלק הצבא, המשטרה והבולשת שבראשותו של רייס. עם זאת, החלה תקופה של שיתוף פעולה בין שלטונות המנדט להנהגת היישוב וארגון "ההגנה". רייס נטל חלק בהקמתו של חיל הנוטרים - משטרת היישובים העבריים. עוד במהלך המרד סיים את תפקידו בארץ ישראל וב-21 במרץ 1938 עזב את הארץ בדרכו לבריטניה דרך מצרים. בטרם עזב את הארץ ערך משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, מסיבת פרידה בביתו לרייס. במסיבה נכחו מפקד משטרת המנדט אלן סונדרס ורבים ממכריו היהודים של רייס. שרתוק נשא דברי פרידה והעלה על נס את מסירותו של רייס לתפקידו, את אומץ לבו ואת מזגו הטוב. במיוחד ציין את תרומתו הרבה בהקמת חיל הנוטרים. מטעם חיל הנוטרים הוגש לרייס שי למזכרת, ספר תנ"ך באנגלית בכריכה אמנותית שעליה מפת ארץ ישראל בצבעים. בהקדשה על הספר נכתב:
לסגן מפקח המשטרה ה. פ. רייס, לאות הוקרה ותודה מאת השוטרים המוספים היהודים בגליל העליון והתחתון, בעמקי הירדן, יזרעאל, זבולון וחפר, בשומרון, בשרון וביהודה
לאחר עוזבו את הארץ שב לשרת במשטרת קניה. בשנת 1949 והוא כבר בן 63 נתמנה להיות קצין רווחה ונופש של שוטרי קניה, בדרגת קולונל. על קרוב לשלושים שנות שירות הוענק לו תואר קצין במסדר האימפריה הבריטית (OBE).
הארי רייס נפטר בשנת 1973. בן 87 שנים היה במותו.
רצח ארלוזורוב
עריכהכשמלאה שנה לתפקידו כמפקד הבולשת ניהל את חקירת רצח ארלוזורוב. שעות מספר לאחר הרצח הוא חקר את סימה ארלוזורוב ובהתאם לתיאור שהיא מסרה: האחד בריא גוף בעל גובה בינוני, שיערו חום-אדמדם ומתנועע בהליכתו כברווז והשני קטן קומה ושיערו כהה, ניסה לאתר את המתנקשים. ב-23 ביולי 1933 עצר את צבי רוזנבלט, בעקבות הודעה של רבקה פייגין, צעירה שנטשה את פלוגת בית"ר בכפר סבא. פייגין הובאה למשרדו של רייס והוא הכין אותה לקראת פגישתה עם רוזנבלט בכלא שבה אמורה הייתה לנסות לשכנעו להתוודות על הרצח, ניסיון שלא צלח. רייס החליט להאשים את רוזנבלט ברצח, אף על פי שמסדרי הזיהוי לא העלו מסקנה חד-משמעית, לאחר שסימה ארלוזורוב, אמרה במשרדו כי היא בטוחה לחלוטין שרוזנבלט הוא שירה בבעלה.
רייס דחה את טענת ההגנה שהועלתה ב-26 בינואר 1934, עוד לפני פתיחת המשפט, שהערבי עבדול מג'יד וחברו עיסא דרוויש ביצעו את הרצח תוך כדי ניסיון תקיפה מינית של סימה ארלוזורוב. רייס והקצין בכור-שלום שטרית מצאו שהשניים, שהיו חשודים במעשה רצח ביפו, נפגשו בכלא עם נאשמי רצח ארלוזורוב וסברו שלמדו מהם על הפרשה.
במהלך משפטם של סטבסקי ורוזנבלט, שהחל ב-23 באפריל 1934, זומן רייס להעיד במשפט כעד מטעם התביעה. עדותו נשמעה ב-14 במאי 1934. רייס העיד על הזיהויים שנכח בהם וכן על פרשת עבדול מג'יד. לאחר סיום עדותו מטעם התביעה נחקר חקירה נגדית על ידי הסנגור הוראס סמואל. חקירה זו הייתה נוקבת והסנגור התרכז במה שנראה לו כנקודות תורפה בעדותו של רייס, אך רייס, באופן עקבי, עמד על אמינות דבריו. הסנגור ניסה לחקור אותו על היחסים הפנימיים ביישוב ועל יחסם של הרוויזיוניסטים ומפא"י אל ממשלת המנדט. שאלותיו נועדו, ככל הנראה, כדי לבסס טענה ששלטונות המנדט העמידו לדין את סטבסקי ואת רוזנבלט מתוך התערבות לטובת צד אחד היישוב. השופטים לא התירו שאלות בכיוון זה ופסלו אותן כבלתי רלוונטיות.
לקריאה נוספת
עריכה- שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, הוצאת שוקן, תל אביב, 1982.
- אב"א אחימאיר, המשפט, בהוצאת הוועד להנצחת כתביו, 1968.
קישורים חיצוניים
עריכה- MR. RICE SAYS GOOD-BYE, פלסטיין פוסט, 14 במרץ 1938
הערות שוליים
עריכה- ^ Kenya Gazette Jan 28, 1920
- ^ קרבן ההתנקשות בנהלל, דבר, 25 בדצמבר 1932
- ^ מה מסתתר מאחורי רצח רוזנפלד?, דבר, 11 בנובמבר 1935
- ^ קיננסלי הית' מועמד לנהל את מחלקת החקירות הפליליות של המשטרה, דבר, 19 בינואר 1936, יצוין שבמקורות שונים הוא נזכר סגן מפקד משטרת המנדט עוד שנים קודם לכן, ראו למשל: לחופשה, דבר, 29 באוקטובר 1934