נהלל
נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם.
 
| |
 מושב נהלל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 85 מטר |
| תאריך ייסוד | 1921 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,573 תושבים |
(למפת הכרמל רגילה)   נהלל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.nahalal.org.il | |
.jpg)
נהלל נוסד בשנת 1921 בח' באלול תרפ"א, והוא מוכר רשמית כמושב העובדים הראשון בארץ.[4][5][6][7]
במושב 75 משקים חקלאיים ותיקים ומספר מגרשים, בפנים העיגול, שיועדו במקור לעובדי ציבור. בעשור השני של המאה ה-21 נוספו מספר מגרשים לבתים בפנים העיגול וכן 75 מגרשים במעגל חיצוני, שמקיף את העיגול המקורי.
מקור השם
עריכההמושב קרוי על שם העיר המקראית נַהֲלָל (גם: נַהֲלֹל) הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: ”וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”,[8] וכן בספר שופטים: ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס”.[9]
בתקופת המשנה והתלמוד התקיים במקום היישוב היהודי מהלול, אשר זוהה בידי חז"ל עם נהלל המקראית: ”וקטת – קטינית, ונהלל – מהלול, ושמרון – סימונייה, ויראלה – חורייה, בית לחם – בית לחם צרייה”.[10] מהלול נזכרת במקורות חז"ל גם כעיירה ממנה העלו מעשרות לבית המקדש לצד מגדל צבעייא וציפורי.[11] שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.
היסטוריה
עריכההמתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.
ניסוח העקרונות
עריכהרעיון מושב העובדים נהגה לראשונה על ידי אליהו מרגלית[דרוש מקור] שפרסם אותו בספטמבר 1908 בעיתון "הפועל הצעיר". אליעזר יפה נחשף לרעיון, בסמוך לעלייתו ארצה בנובמבר 1908, ונחשב למגבש רעיון מושב העובדים. היה ממייסדי נהלל, מייסד תנובה ומנהלה הראשון. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את חיבורו "יסוד מושבי עובדים". בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו.
יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי) היה זה שעיצב את הבסיס הכלכלי של רעיון המשק המעורב המשפחתי.
עקרונות היסוד, כפי שנוסחו על ידי אליעזר יפה בחוברת, ואשר על פיהם הוקם נהלל, הם:
- קרקע לאומית: מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.
- עבודה עצמית: על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.
- משק חקלאי מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
- ערבות הדדית: חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.
- קנייה ומכירה משותפת: נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.
ההתיישבות
עריכה
הקמתו של נהלל נחשבת באופן רשמי כמושב העובדים הראשון בארץ[4][5][6],[7] אם כי לטענת דוקטור יואל פינסקר, כפר מל"ל התנהל באופן מעשי כמושב עובדים כבר בשנת 1919 ולמעשה הקדים את נהלל בשנתיים, אולם בשעתו נבצר מכפר מל"ל להשלים מספר מהלכים שיהפכו אותו למושב עובדים באופן רשמי, ולכן זכה נהלל בבכורה[12].
הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה[13] ויהודה גרינקר מיסוד המעלה וביניהם קבוצה שהגיעה מדגניה א' בראשות שמואל דיין. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.
חלוצי נהלל באו בח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). אל גבעה סמוכה לכפר הערבי מעלול, 2 ק"מ דרומית מזרחית לתל שמרון. את הגבעה כינו "גבעת הכיבוש" כשכוונתם לכיבוש העבודה העברית. לימים, ומשקיבל המושג "כיבוש" הקשרים אחרים, שונה שמה של הגבעה בפי אנשי נהלל והיא נקראת היום "גבעת הראשונים"[14].
אחד העולים סיפר:
- "בח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".[דרוש מקור]
מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס יוסף ברויר, תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע.[15] המעבר לבתי קבע החל רק ב-1933.
באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.
למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.
בשנת 1939 נמנו ביישוב 837 תושבים ב-74 משקים.[16]
תכנון המושב
עריכהנהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו[17] של האדריכל ריכרד קאופמן. הייתה זו עבודת תכנון ישוב הראשונה של קאופמן, שעלה לארץ ישראל ב-1920.[18] מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור.
השפעות תכנוניות שככל הנראה השפיעו על קאופמן, ניתן למצוא בתכנונו האוטופי (שלא יצא אל הפועל) של מתכנן הערים האנגלי, אבנעזר הווארד, לעיר הגנים שהגה בסוף המאה ה-19.[18] מקור אפשרי אחר, ופחות ודאי, ניתן למצוא בתוכניתו של האדריכל הצרפתי, קלוד-ניקולה לדו (אנ'), שפעל במאה ה-18 בתקופתו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת ויצר גם הוא תוכנית לעיר האידיאלית שו (צר') שגם היא נותרה על הנייר בלבד.[18][19] לדו תכנן לפני כן את מפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן שגם בתוכניתם ניכר דמיון לתוכנית נהלל.
ביקורת נמתחה על קאופמן בכך שיצר מבנה תכנוני סגור שאינו מאפשר את התרחבות המושב.[18] והא ניסה לענות על בעיה זאת בתכנונם של שני המושבים הבאים שתכנן: כפר יחזקאל וכפר יהושע.[18] תכנונה הייחודי של נהלל התפרסם ונחרט בתודעת היישוב העברי ובהמשך בישראל.[18]
כיום
עריכהבמהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.
במושב פועלת תנועת הנוער התנועה החדשה.
ידוענים
עריכהכמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, אשתו הראשונה של משה דיין, רות דיין, ונכדיו של שמואל – חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, איש התקשורת אוריאל בן-עמי, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריה נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר). חבר הכנסת רם בן ברק (המשנה לראש המוסד) הוא דור שלישי במושב. בנוסף נולדו וגדלו ביישוב אחיינו של בן ברק – יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי רועי כפרי, הסופר והמוזיקאי גון בן ארי והשחקנית פנינה גרי.
לרשימה המלאה ראו נהלל: אישים.
ייצוג בתרבות הישראלית
עריכה- השיר "הורה נהלל" חובר בשנת 1941 על ידי צבי בן-יוסף לכבוד חגיגות 20 שנה לנהלל. הוא בוצע לראשונה ברדיו ב"קול ירושלים".[20]
- השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" מאת נעמי שמר נכתב בהשראת סיפורם של חברים קרובים מנהלל.
- השיר "אתם זוכרים את השירים" של יהונתן גפן, שפורסם לראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973) והוקדש "לילדי נהלל".[21] השיר מתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה.
- נהלל נתנה השראה לרומנים "רומן רוסי" ו"הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו.[22]
- ספר השירה "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" מאת אוריאל בן-עמי, על יחסיו של המחבר עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו.
- האמן הישראלי גל וינשטיין יצר עבודה בשם "נהלל" (2009–2010) המציגה דימוי של המושב במבט על, כשהוא עשוי משטיחים. העבודה נמצאת באוסף מוזיאון ישראל.
- הסרט התיעודי "בנהלל לא בוכים" של ציפי ביידר, על השכול והמאבק סביב יום הזיכרון בנהלל.
- ההצגה וסרט הקולנוע "סיפור אהבה ארץ ישראלי" מספרים את סיפורה האישי של ילידת המושב, השחקנית והבמאית פנינה גרי, על רקע נהלל, בית קשת ותל אביב בשנות ה-40.
- בשיר העמק של נתן אלתרמן מוזכרת נהלל בסופי כל בית: "מבית אלפא עד נהלל".
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אליעזר יפה, יסוד מושבי עובדים, יפו: הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט–1919.
- שמואל דיין (1921), "ראשיתה של נהלל": ייסוד מושב עובדים – מהלול – המייסדים הולכים לתור את המקום – העלייה על הקרקע – נהלל – יבוש ביצות – סלילת הכביש. בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק קיא, עמ' 1170–1185.
- שמואל דיין, נהללים: סיפור ארבעים שנה, תל אביב: מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א–1961.
- רינה פורת (עורכת ומהדירה), החלום ושברו: חנה ויעקב ירדנאי, נהלל: הוצאה פרטית, 1989.
- שמואל גדון, נהלל תרפ"א–תשל"א 1921–1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.
- לביאה אפלבאום (עורכת), לא על הלחם לבדו: המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית, 1974.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נהלל- מושב נהלל, אתר המושב
- מט"ח, "לא על הלח לבדו". מהספר 'נתיבי בת הכפר' מאת רבקה גרינקר
- מט"ח, "שנה ראשונה בנהלל" מהספר נתיבי בת הכפר מאת רבקה גרינקר
- קרקעות בעמק יזרעאל ע”י מרחביה, 1922, מפה ובה שטחי נהלל, מתוך אתר חינוך של הספרייה הלאומית
- מידע על נהלל בקטלוג הספרייה הלאומית
- נהלל באתר הרשות לפיתוח הגליל
- נהלל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- מיכאל לוין, עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר 1980
- אוריאל בן-עמי, מדברים יהודית בנהלל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 31 באוקטובר 2014
- נדב מן, 90 שנה – ועוד עובדים: דברי ימי נהלל בשחור-לבן, באתר ynet, 9 בספטמבר 2011
- ארי ליבסקר, אנחנו מגש העשב, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
- הילה שמר, הטבעת החדשה במעגל של נהלל תמנע ממנו את רשימת אונסק"ו?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2015
- טל מילנר-הוברמן, 'בית העם בנהלל – מתכנון לשימור: ערך, תפקיד ותפקוד המבנה על תהפוכותיו והשלכותיו' (אורכב 03.02.2017 בארכיון Wayback Machine), אתרים – המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 107–118.
- אלי אלון., פנתיאון של ארץ ישראל היפה בנהלל , באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 באפריל 2023
נהלל 1923, סרטו של יעקב בן דב- 30 שנה לנהלל, יומני כרמל ספטמבר 1951
- 40 שנה לנהלל, שירות הסרטים הישראלי, 1961
- 50 שנה לנהלל, הטלוויזיה הישראלית, 1971
משה גלעד, מאה השנים הראשונות: נהלל סוגר מעגל, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2021
נהלל בת 100, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי – כאן, 14 בספטמבר 2021
נהלל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון נהלל, בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ "בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023
- ^ 1 2 תנועת המושבים מי אנחנו?, באתר tmoshavim
- ^ 1 2 ההסתדרות הציונית העולמית, באתר wzo
- ^ 1 2 תנועת המושבים נהלל – המושב הראשון בהיסטוריה, באתר tmoshavim
- ^ 1 2 https://shimur.org/activities/סדנת-היישוב-בראשיתו/
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מגילה, פ"א ע"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, מעשר שני, פ"ה ה"ב.
- ^ יואל פיקסלר, מעין-חי לכפר מל"ל, באתר מוזיאון עין חי – כפר מל"ל
- ^ ממייסדי יסוד המעלה ומראשוני נהלל. כונתה "אשת הברזל", ממייסדות החינוך ההתיישבותי אותו ניהלה במרכז החקלאי עד קרוב למותה
- ^ עבודת מחקר של עפר אבידב, בן למייסדי נהלל.
- ^ נעמה דגן, מגדל המים בנהלל, מגדל המים – היבטים חדשים, בצלאל, 2010
- ^ מושבי העובדים בעמק, דבר, 25 בספטמבר 1939
- ^ ריכרד קאופמן, מהלול כפר נהלל. תצלום מפה מתוך תכניות בניה בשביל ארץ ישראל. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, 1922
- ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאל לוין, עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר 1980
- ^ Susan G. Solomon, Louis I. Kahn's Trenton Jewish Community Center, Princeton Architectural Press, New York, 2000, p. 21
- ^ הורה נהלל באתר הספרייה הלאומית
- ^ יהונתן גפן, בעיקר שירי אהבה, דביר, 1976
- ^ ב"רומן רוסי" העלילה, פרי דמיון המחבר, סובבת סביב מושב בעמק יזרעאל. בספרו "הדבר היה ככה" נהלל מוזכרת בשמה המלא, ובו תיאר שלו דיון נוקב שערכו לו בני נהלל הוותיקים, שזיהו דמויות ואירועים אמיתיים מתולדות המושב שהופיעו בספרו "רומן רוסי".