הארמייה השישית (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה השישיתטורקית: 6. Ordu) הייתה ארמיית שדה של צבא האימפריה העות'מאנית שהוקמה באמצע המאה ה-19 ובסיסה המרכזי היה במסופוטמיה. בתקופה מלחמת העולם הראשונה נשאה בעיקר הנטל מלחמתי של טורקיה במערכה במסופוטמיה.

הארמייה השישית
6. Ordu
פרטים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
שיוך צבא האימפריה העות'מאנית
סוג ארמייה
בסיס האם בגדאד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות המאה ה-199 בפברואר 1919
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הארמייה הוקמה באמצע המאה ה-19 והוצבה במסופוטמיה כשמפקדת הארמייה ישבה בבגדאד. עם הקמתה כלל כוח הארמייה כ-14 גדודים של רגלים ופרשים שנתמכו על יד סוללות ארטילריה.

ב-1908, לאחר מרד הטורקים הצעירים, עברה הארמייה רה-ארגון וסדר הכוחות הוגדל ל-3 דיוויזיות סדירות ו-4 דיוויזיות מילואים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ופתיחת המערכה במסופוטמיה הפכה הארמייה לכח העיקרי שלחם בזירה זו. הארמייה אורגנה ב-2 קורפוסים:

  • הקורפוס ה-12 (אנ') - הוחלפה בהמשך על ידי הקורפוס ה-18 (אנ')
  • הקורפוס ה-13 (אנ')

קורפוסים אלו כללו, בדרך כלל, 3 דיוויזיות סדירות.

במהלך המערכה תפסו את הפיקוד על הארמייה מספר מפקדים. עם פתיחת המערכה נחלה הארמייה כישלונות ונאלצה לסגת וזאת מכיוון שעיקרה של הארמייה הוצב להגן על בגדאד. עם התקרבות הבריטים לבגדאד חיזקו הטורקים את הארמייה ובשלהי 1915 בלמו חייליה את הבריטים בקרב קטסיפון והביסו אותם בתחילת 1916 במהלך המצור על כות. בהמשך המערכה חיזקו הבריטים את כוחותיהם והנחילו לארמייה מפלות קשות וב-11 במרץ 1917 נכבשה בגדאד על ידי הצבא הבריטי. לאחר מכן לחמה הארמייה בקרבות השונים עד סיום המלחמה.

ב-9 בפברואר 1918 פורקה הארמייה.

מפקדים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Erickson, Edward J. (2001). Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War. Greenwood Press. ISBN 0-313-31516-7.
  • Erickson, Edward J. (2003). Defeat in Detail: The Ottoman Army in the Balkans, 1912–1913. Westport, CT: Praeger.
  • Falls, Cyril (1930). Military Operations Egypt & Palestine from June 1917 to the End of the War. History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. Vol. 2 Part II. A. F. Becke (maps). London: HM Stationery Office.