הבקר
הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
 | |
| יוסף תמיר ומשפחתו בשער סניף העיתון בפתח תקווה | |
| תדירות | עיתון יומי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט | ברודשיט |
| בעלים |
הציונים הכלליים  |
| תאריכי הופעה |
11 באוקטובר 1935 – 31 בדצמבר 1965 (30 שנה) |
| שפה |
עברית |
| מערכת |
תל אביב-יפו |
  | |
היסטוריה
עריכהעיתון "הבֹקר" קם ביוזמת פעילי "החוגים האזרחיים" ביישוב - עירוניים, בורגנים ואיכרים שהשתייכו ברובם למעמד הבינוני, בראשות ישראל רוקח ומאיר דיזנגוף. כמשקל נגד לעיתון היומי המוביל ביישוב, "דבר" של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ועיתון "הארץ" שגם היה מזוהה עם "החוגים האזרחיים", אך נחשב מתון וליברלי, ואילו "הבֹקר" ביקש לקדם תפיסה מרכז-ימנית. לצורך הקמת העיתון גויסו תרומות ממספר בעלי הון, בהם: שפטל מירנבורג מבעלי בנק "אגרובנק", התעשיין יצחק ליכטנשטיין, הקבלן דוד אילגובסקי ואחרים[1].
גרסה נוספת על הנסיבות להקמת העיתון היא של העיתונאי בן-ציון כ"ץ. לטענתו הוא שיזם את הקמתו, וביקש לייצר עיתון עצמאי שלא יהיה מזוהה פוליטית. פעילי "החוגים האזרחיים" פנו אליו לאחר שהעיתון היה כבר בשלבי הקמה וביקשו להשקיע בו[2]. הוא ביקש לעזוב, לאחר שהבין שהם רוצים שהעיתון יהיה מזוהה עם "הציונים הכלליים", אך שוכנע להישאר ולשמש עיתונאי[1]. עם זאת דיזנגוף כתב בגיליון הראשון שהעיתון לא יהיה מזוהה פוליטית. בין היתר כתב:
...יש איפוא צורך דחוף ביצירת עיתון, שלא יהא כפות ומשועבד לאיזו מפלגה שהיא, ערוך ומכוון על פי "צו מגבוה". עיתון כזה צריך להיות ציבורי וראש תפקידו — לשרת את העם, בלי הבדל מעמד. להגן על קניניו הרוחניים, התרבותיים והחמריים. ועודך העיתון ועוזריו לא יהיו תלויים ועומדים בהודאות ובדידקטיבות מ"גבוה": חפשים בדעותיהם וכל עבודתם תעשה לפי הכרתם ומצפונם. מיסדי "הבוקר" אינם שואפים לא לשלטון ולא למשרות ציבוריות. אין להם כל כונות פרטיות ומפלגתיות
.
מערכת העיתון שכנה ברחוב רענן בתל אביב, והיו לה סניפים בחיפה ובירושלים. עורך העיתון בין השנים 1936–1955 היה יוסף הפטמן שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים[3]. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: בן-ציון כ"ץ, פרץ ברנשטיין, ברוך קרוא (עורך ספרותי בשנים 1942–1962) זיסי סתוי (עורך ספרותי בשנים 1962–1965), אייזיק רמבה, יוסף תמיר, דב (ברוניסלב) לוין, אריה דיסנצ'יק (לימים עורך מעריב), שושנה שרירא (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), הרצל רוזנבלום (לימים עורך ידיעות אחרונות), ברוך ויינשטיין, יעקב רבינוביץ, יוסף עבו עברון, אריאל וינשטיין (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), אדיר כהן.
לדברי מרדכי נאור "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות[4].
"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, גבריאל צפרוני: ”'הבקר' היה חייל בשדות הקטל הרעיוניים של אחת התקופות הנאדרות והאיומות בעמנו ובארצנו. כוחו לא עמד – ונפל. אנו נפרדים בתודה על האמון שהוענק לנו כל השנים. אנו נועלים את שערנו באמונה שקורבננו נרצה ויירצה. שלום!”[5].
סגירת העיתון באה על רקע הקמת מפלגת גח"ל (גוש חירות ליברלים). המפלגה החדשה ייסדה את עיתון "היום", שהחליף את העיתונים "הבקר" ו"חרות", אך הוא לא האריך ימים וב-1969 נסגר גם הוא.
הבקר לילדים
עריכההחל מ-1943 צורף לעיתון גם המוסף "הבקר לילדים", תחילה כחלק מהעיתון ובהמשך כשבועון עצמאי. "הבקר לילדים", בעריכת יעקב חורגין, כלל ידיעות בתחומים מגוונים בשפה המותאמת לילדים ולנוער, וכן סיפורים בהמשכים מאת חורגין עצמו, שושנה שרירא ואחרים. העיתון יצא לאור במשך חמש שנים, עד מרץ 1948.
ספורט הבקר
עריכהב-1936 נוסף לעיתון מגזין שבועי, בן 4 עד 6 עמודים, שהוקדש לספורט הארץ ישראלי. המגזין, בעריכת אלכסנדר אלכסנדוביץ', דיווח על תוצאות משחקי כדורגל, כדורמים, כדורסל, תחרויות שחייה, בוקס (אגרוף) ועוד. כמו כן, מילאו את דפיו מאמרי דעה שעסקו בחינוך ובביקורת וכן דיווחים על הנעשה בשדה הספורט בעולם. לשבועון צורף גם מוסף קטן, בן עמוד אחד, שהוקדש לתנועת הצופים בשם "צופה - היה נכון".
לקריאה נוספת
עריכה- חברי מערכת "הבקר": נח בי (בירזובסקי], פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, (למלאת 30 שנה לתל אביב).
- מדור הספרות: סרנה, יגאל, "יונה וולך - ביוגרפיה" כתר 2009, עמ' 148 - 150.
- ארכיון שושנה שרירא, "מרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץֿ קיפ", אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הבקר, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- מרדכי נאור, הבוקר – "הפצצה העיתונאית" שלא הייתה, באתר העין השביעית, 31 במרץ 2022
- גליונות סרוקים של "הבקר לילדים" באתר "עיתונות ילדים של פעם" של הספרייה הלאומית
- בן-גוריון מביע נכונות להרכיב ממשלה, ראיון בהבוקר, 18.5.1965, יוסף עבו עברון
- מרדכי נאור, "גבירתי ורבותי", באתר העין השביעית, 29 בספטמבר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מרדכי נאור, "הבוקר" - עתון המרכז והחוגים האזרחיים, קשר 29, מאי 2001
- ^ בן-ציון כ"ץ, על עיתונים ואנשים,הוצאת צ'ריקובר, תל אביב, 1983, עמוד 162
- ^ נפטר יוסף הפטמן, למרחב, 18 בינואר 1955
- ^ רפי מן, כמו בועת סבון, באתר העין השביעית, 7 במאי 2008
- ^ גבריאל צפרוני, הבקר - גיליון אחרון, הַבֹּקֶר, 31 בדצמבר 1965