הבית על האשד

פולינג ווטר, בניין ויצירת אדריכלות מפורסמת. הוכר כאתר מורשת עולמית בתחום האמנות, על ידי אונסק"ו

הבית על האשד (מכונה גם בית המפל או בית קאופמן או באנגלית: Fallingwater, מבוטא: פולינג ווטר) הוא וילה שתוכננה על ידי האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט ונחשב לאחת מיצירות המופת האדריכליות המפורסמות ביותר של המאה ה-20 ולאחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של אדריכל זה. הבית מהווה גם נקודת ציון בתולדות האדריכלות בארצות הברית והאדריכלות המודרנית. בשנת 2019 הוא הוכרז, ביחד עם שבעה מבנים נוספים של רייט, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

הבית על האשד
Fallingwater
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 2
שטח האתר 11.2 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך אדריכלות המאה ה-20 של פרנק לויד רייט
מידע כללי
סוג בית מגורים למשפחה אחת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מפל מים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 1491 Mill Run Rd, Mill Run, PA 15464 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Stewart Township עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפעיל Western Pennsylvania Conservancy עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1936
תאריך פתיחה רשמי 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה steel reinforced concrete עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר פרנק לויד רייט עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל פרנק לויד רייט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות מודרנית, אדריכלות אורגנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 11.2 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°54′22″N 79°28′05″W / 39.906111111111°N 79.468055555556°W / 39.906111111111; -79.468055555556
fallingwater.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבית בתמונה מ-2007 של הצלמת קרול הייסמית'
מרפסת קונזולית

הבית נמצא ביער ליד העיירה בֶּר-רָאן (Bear Run) בפנסילבניה, ארצות הברית. הבית נבנה עבור משפחת קאופמן, משפחה אמידה מפיטסבורג, אשר ביקשה מרייט לתכנן עבורם בית לצד מפל מים שנמצא בשטח שבבעלותם. רייט החליט לתכנן בית שאינו בנוי לצד המפל, כמקובל, אלא מעליו. הבית יושב מעל מפל המים וקשור אליו ואל סביבתו באופן אורגני. תהליך תכנון הבית החל בשנת 1934 ובנייתו הסתיימה ב-1937. הבית שימש את משפחת קאופמן כבית קיץ עד 1963. המקום הפך לאתר עלייה לרגל של חובבי אדריכלות ולכן הפך בשנת 1964 באופן רשמי למוזיאון, וככזה הוא משמש עד ימינו. מאז פתיחתו לציבור ביקרו בו מעל 2 מיליון מבקרים.

עיצוב

עריכה

רייט אימץ בחלקה את השפה החזותית של הסגנון הבינלאומי ושילב אותה עם סגנונו האישי של אדריכלות אורגנית. הבית, יותר מכל מבנה אחר של רייט, השתלב באופן מושלם עם סביבתו הטבעית כאילו צמח מעצמו בתוך היער.

תכנון הבית סובב סביב הארובה הנמצאת במרכזו והיא עשויה מאבנים שנחצבו במקום על מנת לחזק את הקשר של הבית לטבע. סביב הארובה, אלמנט אנכי בולט, נבנה שאר הבית בעיקר מרכיבים אופקיים חלקים המדגישים את התערבות האדם בטבע אך משתלבים בהרמוניה עם שכבות הסלעים הנמצאות מתחת לבית. המפל זורם בטבעיות מתחת לבית ונשפך בין המרפסות הלבנות לבין שכבות סלעים אלו.

אלמנטים יוצאי דופן לתקופתו של הבית הם המרפסות הזיזיות (קונזוליות) הגדולות שנראות כמעט מרחפות באוויר. רייט, שהיה במקצועו גם מהנדס בניין, עשה שימוש בבטון מזוין והשתמש במשקל נגד אשר סייע לשמור על יציבות המרפסות אשר יצרו מאמץ כפיפה אדיר בחיבור אל שאר המבנה. גודל המפתח של המרפסות היה חריג במיוחד ולמעשה נחשב הבית עם בנייתו למותח את גבול היכולת של טכנולוגיית הבניין.

אחת הגישות אל הבית היא באמצעות דרך מתפתלת שממנה ניתן לראות לראשונה את הבית מכיוון המפל (המבט אל הבית כפי שנראה בתצלום העליון) ורק אחר כך להמשיך אל הכניסה לבית הנמצאת מאחוריו. הגישה למבקרים כיום היא בדרך המובילה אל כניסת הבית, ורק לאחר סיום הסיור המודרך, ממשיכים לנקודה ממנה ניתן לראות את הבית מהזווית המפורסמת, כפי שצולם בתצלום.

עיצוב פנים הבית קשור מאוד לחזותו החיצונית. ריצוף הבית וסביבת האח (הצמוד לארובה המרכזית) עשויים גם הם מאבן מקומית. בתוך הבית נמצאות מדרגות המאפשרות לרדת אל הנחל מתוך הבית ולשכשך את הרגליים במימיו.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ירון גולני, שער לארכיטקטורה, הוצאת דביר 1999.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הבית על האשד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אדריכלות המאה ה-20 של פרנק לויד רייט באתר אונסק"ו (באנגלית)