הבניה אישית
הבניה אישית (באנגלית: Personal construct) היא אחד משני הסוגים העיקריים של הבניה מנטלית, ולמעשה הסוג הבסיסי המתרחש בקרב הנפש (Mind) של האדם עצמו. זאת להבדיל מהבניה קבוצתית, שהיא הופעה של אותה ההבניה פחות או יותר, בנפשם של פרטים מקבוצה מובחנת מסוימת, כגון הבניית מציאות שחולקים רופאים בהקשר יעילותה של תרופה מסוימת לטיפול בבעיה מסוימת.
המונח הבניה אישית אינו מאוד שונה ממונח האב שלו (הבניה מנטלית, Mental construct), ויכול לחפוף לעיתים למונח הנגדי שלו, "הבניה קבוצתית" (Collective construct). עם זאת, מונח זה עלול לשמש חוקרים מסוימים (מן הפילוסופיה והמדע כאחת) בעודם מעוניינים להדגיש את הפרסונליות של מבנה מנטלי מסוים, בו הם עוסקים.
היסטוריה של המונח
עריכהאת המונח הבניה אישית[1], טבע הפסיכולוג ג'ורג' קלי (1905-1967) כחלק מתאוריית ההבניה האישית[2], שפיתח. מונח זה שמיש מאוד בפילוסופיה ובמדעים כמתאר את הפרשנות הנפשית שמנהיג הפרט לאובייקט או תרחיש פיזיקליים.
דוגמאות
עריכהכמונח המדגיש את ההטעמה האישית, או לחלופין, את הפרשנות האישית הספציפית לאובייקט פיזיקלי נתון, הרי שייתכנו אינספור דוגמאות להבניה מנטלית:
- מצב שבו אדם מַבנה אדם אחר שהוא מזוקן וחובש כיסוי-ראש דמוי כיפה כ"יהודי" כשבפועל הוא בכלל משתייך לדת האסלאם (הלבוש של יהודים ומוסלמים דתיים מקהילות מסוימות אכן דומה מאוד לעיתים).
- אדם מבנה שיר מסגנון מוזיקה א' כ"שייך בוודאות" לסגנון מוזיקה ב' (בגלל דמיון) כאשר ההבניה הקבוצתית מצד הסובבים אותו היא שמדובר בסגנון מוזיקה א'.
- אדם מבנה אישה טרנסקסואלית כאישה לכל דבר ועניין בעוד שכמה אחרים בסביבתו יבנו אישה זו כ"גבר".
- אדם מבנה אדם אחר כ"עצבני" לאחר שראה אותו מתעצבן פעם אחת ויחידה.
- אדם בעל יכולת חישת רעש גבוהה מאוד, עלול לחוש שיר במספר נתון של דציבלים חזק הרבה יותר משיחושו אותו אחרים בסיבתו, ועל כן הוא מַבנה מנטלית את הסאונד כ"חזק מאד", בעוד שרבים אחרים בסביבתו יבנו אותו כ"רגיל" או "לא חזק במיוחד".
אין לבלבל בין הבניה מנטלית פרסונלית לבין מנגנוני עיבוד נוירוביולוגיים (או צורותם הייחודית בכל פרט נתון); הבניה מנטלית נוגעת לפרשנות הנפשית המתקבלת לגירוי (שיכול להיות בעצמו נפשי ולא חיצוני) ולא לעיבוד המידע הנוירונאלי בהקשרו.
הקשר לחשיבה סטריאוטיפית ואשליות תפיסה
עריכהמבנה מנטלי כוזב יכול להוות אשליית תפיסה (Illusion); כאשר אדם א' רואה דמות אנושית (אדם ב') ממרחק רב אך בטוח כי מדובר למעשה בפאדם ג', הוא הרי מבנה הבניה כוזבת לפיה אדם ב' הוא אדם ג'. כאשר יתקרב אליו יותר ויזהו כאדם ב' יבין כי טעה, והמבנה המנטלי (כלומר, הפרשנות המנטלית שלו לאובייקט הפיזיקלי שהוא אותה דמות), יתמוגג. במצב זה בפירוש קיימת הבניה מנטלית פרסונלית, אך לא כזו שהיא קבוצתית (קולקטיבית).
מבנה מנטלי פרסונלי עלול להיות צורה ראשונית של חשיבה סטריאוטיפית; מבנה מנטלי זה יכול להיות נפוץ (או מופץ) בקרב אנשים שונים הנמצאים בקרבת מושא ההבניה, ובכך להפוך להבניה חברתית, אך גם לשמש כסטריאוטיפ המעצב את עיבוד המידע שלהם בהקשרו. כך למשל, אדם א' שהוא צבר, עלול להיקלע לשיחה לא נעימה עם עולה חדש, ולהבנות עליו מבנה תאורטי לפיו הוא "אדם מעצבן"; אם רבים אחרים יבנו הבניה כזאת בעצמם, או יאמצו אותה לחיקם (מתוקף ביקורת ששמעו על אותו עולה חדש), הרי שעל פי הדעה הרווחת ההבניה הזו תזכה גם להיקרא קולקטיבית.
קישורים חיצוניים
עריכה
תורת מבנה אישי, דף שער בספרייה הלאומית
