הגביע הצרפתי
הגביע הצרפתי (בצרפתית: Coupe de France) הוא מפעל כדורגל צרפתי בשיטת גביע (המפסיד יוצא, או "נוקאאוט"), שנוסד בשנת 1917 ומנוהל על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית. הגביע נקרא גם "גביע שארל סימון" על שמו של הכדורגלן הצרפתי שארל סימון שנהרג במלחמת העולם הראשונה. בגביע מתחרות כל קבוצות הכדורגל הרשומות בצרפת, וכן קבוצות ממחוזות צרפת מעבר לים, כמו מרטיניק וגיאנה הצרפתית. בטורניר הגביע של עונת 2013/2014 השתתפו 7,656 קבוצות.
 | |
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1917 |
| ארגון מפעיל | התאחדות הכדורגל הצרפתית |
| מספר מתמודדים | 8,506 |
| מדינות משתתפות |
 צרפת |
| זוכה | פריז סן-ז'רמן |
| הכי הרבה זכיות | פריז סן-ז'רמן (15) |
| מפעל מקביל | הליגה הצרפתית |
| FFF FFF - Coupe de France | |
  | |
גמר הגביע נערך מדי שנה באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, והמנצחת מעפילה אוטומטית לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. כמו כן, היא זוכה להשתתף בסופר קאפ הצרפתי בעונה שלאחר מכן.
מחזיקת הגביע הנוכחי (2024) היא פריז סן-ז'רמן שגברה בגמר על ליון בתוצאה 2–1.
היסטוריה
עריכההגביע הצרפתי נוסד ב-15 בינואר 1917 על ידי ה-CFI (הוועדה האינטרפדרלית הצרפתית), אחד הארגונים המקוריים מהם הורכבה התאחדות הכדורגל, בדחיפתו של המזכיר הכללי של הארגון הנרי דלוניי, והוכרז כמפעל פתוח לכל הקבוצות, מקצועיות וחובבניות (על אף שאז עוד לא נוסד הכדורגל המקצועני בצרפת). המועדונים הגדולים בצרפת התנגדו תחילה לרעיון השתתפותן של כלל הקבוצות, ותמכו במודל הדומה לגביע ה-FA באנגליה, שהיה מוגבל אז לקבוצות הבכירות בלבד. דרישות הסף הנמוכות להשתתפות הובילו לכך שהטורניר הראשון הכיל 48 קבוצות. עד ל-1948, המספר גדל ל-1,000 קבוצות, וכיום הוא מונה מספר של מעל 8,000 קבוצות שונות. המספר העולה של הקבוצות הביא את ההתאחדות להוסיף שלבי מוקדמות, החל מעונת 1919/1920. כיום, הטורניר מכיל מספר משתנה של סיבובי מוקדמות אזוריים, בין 8-10 סיבובים בהתאם לאזור.
הזוכה הראשונה בגביע הייתה אולימפיק פנטאן (כיום: אולימפיק פריז), שניצחה במשחק הגמר את פ.צ. ליון בתוצאה 3–0 לעיני כ-2,000 צופים.
הקבוצות הגדולות בצרפת הוסיפו להביע את חוסר שביעות רצונן מהעדיפות שמקבלות הקבוצות הקטנות, כשעיקר הביקורת הייתה עקב סוגיית אירוח המשחקים. חוקי המפעל קובעים כי בהגרלת המשחקים, הקבוצה המוגרלת ראשונה למשחק היא הקבוצה הזוכה באירוח, אך החוקה גם מציינת כי אם הקבוצה שהוגרלה שנייה ואמורה להתארח ממוקמת שתי ליגות לפחות מתחת לקבוצה שהוגרלה ראשונה, זכויות האירוח עוברות אליה. הקבוצות הגדולות מתלוננות כי עקב מחסור במשאבים, הקבוצות הקטנות מארחות במתקנים קטנים ולא ראויים. כתוצאה מחילוקי הדעות, החליטה הליגה לכדורגל מקצועני, הגוף המנהל את שתי הליגות הבכירות, להקים מפעל נוסף ועצמאי, גביע הליגה הצרפתית. המפעל נוסד בשנת 1994. לאחרונה, הקבוצות הקטנות החלו להעתיק את משחקיהן לאצטדיונים ראויים יותר מאשר מגרשן הביתי, וזאת בין היתר עקב הרצון להכנסה גבוהה יותר ממכירת כרטיסים.
המנצחת במפעל בכל שנה מקבלת את הגביע ושומרת עליו למשך שנה, לאחר מכן היא מחזירה אותו להתאחדות והוא עובר לזוכה הבאה. הגביע עצמו נגנב בתחילת שנות ה-80, אך נמצא במהרה והושב על ידי הרשויות. החל משנת 1927, נשיא צרפת מגיע למשחק הגמר ומעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת. הנשיא הראשון שלקח חלק בטקס מסוג זה הוא גסטון דומרג.
השיטה
עריכה
שלבי המפעל
עריכההמפעל, בדומה למפעלי גביע אחרים, משוחק בשיטת ה"נוקאאוט" (המפסיד יוצא). כל סיבוב משוחק במשחק אחד. במידה והמשחק מסתיים בשוויון, הוא עובר להכרעה בהארכה. במידה וגם ההארכה מסתיימת בשוויון, ההכרעה תושג בדו-קרב בעיטות עונשין. לפני שנת 1967, הארכה ודו-קרב בעיטות עונשין לא שוחקו, ובמידה והמשחק היה מסתיים בשוויון, ההכרעה הייתה עוברת למשחק חוזר, בדומה לגביע ה-FA. ההתאחדות החליטה לזנוח את השיטה בעקבות שלושה מפגשים ללא הכרעה בין אולימפיק ליון לקבוצה החובבנית אנגולם, בסיומם נאלצה לקבוע את העולה באמצעות הטלת מטבע.
בסך הכל, משוחקים 14 סיבובים במפעל, אמנם השלבים הראשונים משוחקים במסגרת אזורית, בעיקר על מנת לחסוך בהוצאות הנסיעה. כל אזור עובר מספר שונה של סיבובי מוקדמות, בהתאם למספר הקבוצות, עד שכל אזור שולח מספר קבוע של קבוצות לסיבוב השביעי של הגביע. החל מסיבוב זה, כל הקבוצות נכנסות לאותה הגרלה, ללא קשר להשתייכות אזורית. במחוזות צרפת מעבר לים, כל מחוז זוכה לשלוח נציגה אחת לסיבוב השביעי, כשבחלק מהמחוזות מתקיים סיבוב מוקדמות, בדומה לזה האזורי בצרפת, ומחלק מהמחוזות נשלחת הזוכה בגביע המקומי של העונה הקודמת. קבוצות ליגת המשנה מצטרפות אף הן לסיבוב השביעי. קבוצות הליגה הבכירה, וכן הנציגה שהגיעה דרך הגביע לליגה האירופית, במידה והיא אינה בליגה הבכירה, מצטרפות בסיבוב התשיעי (1/32 הגמר).
השתתפות בליגה האירופית
עריכההזוכה בגביע מקבלת בנוסף את הכרטיס לליגה האירופית. במידה וכבר הבטיחה את השתתפותה בליגת האלופות דרך מיקומה בליגה, המקום עובר לקבוצה שהעפילה לגמר. במידה וגם היא כבר העפילה לליגת האלופות, המקום בליגה האירופית עובר לקבוצה במקום הגבוה ביותר בטבלה שלא מזכה בהעפלה לליגה האירופית.
מספור החולצות
עריכהשיטת המספור של חולצות השחקנים במפעל שונה מאשר המספור של משחקי הליגה. במשחקי הגביע, מחויבות הקבוצות להופיע עם מספרי החולצות 1–18, כאשר בהרכב הפותח ישחקו השחקנים עם חולצות הממוספרות 1–11.
המספרים מחולקים לפי עמדות השחקנים על המגרש, אך אם שחקן לובש את החולצה הממוספרת 1–11 במשחקי הליגה, הוא יורשה ללבוש את אותה החולצה גם במשחק הגביע, וזאת בתנאי והוא בהרכב הפותח ולא שחקן מחליף.
זכיות
עריכההיסטוריית משחקי הגמר
עריכהקבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה באליפות ליגת העל הצרפתית באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
זכיות לפי קבוצה
עריכה| קבוצה | זכיות | סגנות | עונות זכייה | סגנות אחרונה |
|---|---|---|---|---|
| פריז סן-ז'רמן | 15 | 5 | 1981/1982, 1982/1983, 1992/1993, 1994/1995, 1997/1998, 2003/2004, 2005/2006, 2009/2010, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2019/2020, 2020/2021, 2023/2024 | 2019 |
| אולימפיק מרסיי | 10 | 9 | 1923/1924, 1925/1926, 1926/297, 1934/1935, 1937/1938, 1942/1943, 1968/1969, 1971/1972, 1975/1976, 1988/1989 | 2016 |
| סנט אטיין | 6 | 4 | 1961/1962, 1967/1968, 1969/1970, 1973/1974, 1974/1975, 1976/1977 | 2020 |
| ליל | 6 | 2 | 1945/1946, 1946/1947, 1947/1948, 1952/1953, 1954/1955, 2010/2011 | 1949 |
| מונקו | 5 | 5 | 1959/1960, 1962/1963, 1979/1980, 1984/1985, 1990/1991 | 2021 |
| ליון | 5 | 4 | 1963/1964, 1966/1967, 1972/1973, 2007/2008, 2011/2012 | 2024 |
| ראסינג פריז | 5 | 3 | 1935/1936, 1938/1939, 1939/1940, 1944/1945, 1948/1949 | 1990 |
| הכוכב האדום פריז | 5 | 1 | 1920/1921, 1921/1922, 1922/1923, 1927/1928, 1941/1942 | 1946 |
| בורדו | 4 | 6 | 1940/1941, 1985/1986, 1986/1987, 2012/2013 | 1969 |
| נאנט | 4 | 6 | 1978/1979, 1998/1999, 1999/2000, 2021/2022 | 2023 |
| אוקזר | 4 | 2 | 1993/1994, 1995/1996, 2002/2003, 2004/2005 | 2015 |
| סטאד רן | 3 | 4 | 1964/1965, 1970/1971, 2018/2019 | 2014 |
| שטרסבורג | 3 | 3 | 1950/1951, 1965/1966, 2000/2001 | 1995 |
| ניס | 3 | 2 | 1951/1952, 1953/1954, 1996/1997 | 2022 |
| סטה 34 | 2 | 4 | 1929/1930, 1933/1934 | 1942 |
| סדאן | 2 | 3 | 1955/1956, 1960/1961 | 2005 |
| סושו | 2 | 3 | 1936/1937, 2006/2007 | 1988 |
| מונפלייה | 2 | 2 | 1928/1929, 1989/1990 | 1994 |
| סטאד ריימס | 2 | 1 | 1949/1950, 1957/1958 | 1977 |
| מץ | 2 | 1 | 1983/1984, 1987/1988 | 1938 |
| גנגאן | 2 | 1 | 2008/2009, 2013/2014 | 1997 |
| CASG פריז | 2 | – | 1918/1919, 1924/1925 | – |
| אולימפיק פנטאן | 1 | 2 | 1917/1918 | 1921 |
| בסטיה | 1 | 2 | 1980/1981 | 2002 |
| CA פריז | 1 | 1 | 1919/1920 | 1928 |
| לה האבר | 1 | 1 | 1958/1959 | 1920 |
| קלאב פרנסה | 1 | – | 1930/1931 | – |
| קאן | 1 | – | 1931/1932 | – |
| רוביי | 1 | – | 1932/1933 | – |
| נאנסי-לוריין | 1 | – | 1943/1944 | – |
| טולוז (1937) | 1 | – | 1956/1957 | – |
| נאנסי | 1 | – | 1977/1978 | – |
| לוריאן | 1 | – | 2001/2002 | – |
| טולוז | 1 | – | 2022/2023 | – |
| לאנס | – | 3 | – | 1998 |
| נים | – | 3 | – | 1996 |
| קווילי | – | 2 | – | 2012 |
| ראסינג רוביי | – | 2 | – | 1933 |
| פ.צ. נאנסי | – | 2 | – | 1962 |
| אנז'ה | – | 2 | – | 2017 |
| פ.צ. ליון | – | 1 | – | 1918 |
| רואן | – | 1 | – | 1925 |
| ולנטייני | – | 1 | – | 1926 |
| שרלוויל | – | 1 | – | 1936 |
| פיב | – | 1 | – | 1941 |
| א. פ. ריימס-שמפיין | – | 1 | – | 1944 |
| ולנסיאן | – | 1 | – | 1951 |
| טרואה | – | 1 | – | 1956 |
| אורליאן | – | 1 | – | 1980 |
| קאלאיס | – | 1 | – | 2000 |
| אמיין | – | 1 | – | 2001 |
| שאטורו | – | 1 | – | 2004 |
| אביאן | – | 1 | – | 2013 |
| לה הרבייה | – | 1 | – | 2018 |
קישורים חיצוניים
עריכה
הגביע הצרפתי, ברשת החברתית פייסבוק
הגביע הצרפתי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- הגביע הצרפתי באתר התאחדות הכדורגל הצרפתית
