הגל (ספר)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח סיפורי ומפורט מדי. | |
הגל (באנגלית: The Wave) הוא ספר לנוער שנכתב על ידי מורטון רו. הספר מבוסס על מקרה אמיתי שקרה בבית ספר בקליפורניה – ניסוי הגל השלישי[1]. בעברית יצא הספר לאור בשנת 1984, בהוצאת עם עובד, בתרגומו של גיא עופר. הספר נזכר בתוכנית הלימודים של בתי ספר רבים, בדרך כלל בהקשר של לימודי שואה. על בסיס הספר, יצא הסרט "הנחשול", סרט טלוויזיה אמריקני מ-1981 שביים אלכסנדר גראסהוף, על פי תסריט של ג'וני דוקינס. בשנת 2019 על בסיס הסרט צולם סרט נוסף "אנחנו הנחשול".
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מורטון רו |
| איורים | דוד מוסקוביץ' |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| נושא |
טוטליטריזם, הדרה חברתית, פשיזם, ניסוי  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאה לאור דל |
| הוצאה בשפת המקור | Dell |
| תאריך הוצאה |
1981 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-440-99371-7 |
| הספרייה הלאומית | 000988135 |
  | |
תקציר העלילה
עריכההסיפור מתרחש בתיכון גורדון, באביב 1969. הדמויות המרכזיות הן המורה להיסטוריה בן רוס ותלמידי התיכון שלו, והוא מנהל את הניסוי מתוך מטרה ללמדם על איך היו יכולים החיים להיראות בגרמניה הנאצית. כשתלמידיו שאלו אותו מדוע אזרחי גרמניה אפשרו למפלגה הנאצית ולאדולף היטלר לעלות לשלטון, הוא לא ידע מה לענות. מר רוס יזם ניסוי ("הגל") בתקווה שכך יצליח לענות על שאלותיהם, תוך שהוא פועל באופן עקבי ומונע על ידי ערכים שמקובלים מראש כמוסריים.
למחרת השיעור שבו נשאלו השאלות, רוס התחיל בניסוי: הוא התחיל להטמיע בקרב הכיתה את הסיסמה כוחנו במשמעת. הכיתה הגיבה היטב לכך ונהנתה מתחושת העוצמה שהרגישה. כתוצאה מכך, התלמידים המשיכו בהתנהגות הממושמעת שהם רכשו גם בשיעור הבא, דבר שהפתיע את רוס. הוא החליט לקחת את הניסוי צעד נוסף וליצור קבוצה, לה קרא "הגל", כיוון שיש לו כוח וכיוון. בשלב זה, הוא הוסיף עוד שתי סיסמאות – כוחנו באחדות וכוחנו בפעולה – מה שהוביל לכללים נוספים של התנהגות ומבנה ארגוני.
בן לא תכנן שהניסוי יגדל כל כך, אך תלמידיו הפיצו את הרעיון עד כי כמעט כל בית הספר השתתף בניסוי. תלמידים בודדים הביעו מחאה על הרעיון, אך רובם פחדו להביע את דעתם בגלוי. בסוף אותו שבוע, קבוצת הכדורגל של התיכון לא הצליחה לנצח את הקבוצה היריבה, כאשר רוח הקבוצה שנוצרה על ידי "הגל" לא פיצתה על חוסר הכשרה ותכנון ראויים. לורי סונדרדוס, שעמדה בראש מערכת העיתון של בית הספר, הייתה מהבודדים שהתנגדו ל"גל", והיא הוציאה גיליון מיוחד של עיתון בית הספר, שהוקדש אך ורק ל"גל" ולהשפעה השלילית שיש לו על בית הספר. חלק מהאנשים בבית הספר, במיוחד המורים והמנהל, הודו לה – בעוד חבריה של לורי כעסו עליה. דייוויד, החבר של לורי, שהיה חבר ב"גל" מאז הקמתו, ניסה לגרום לה להפסיק להשמיץ אותו. בסופו של דבר, הוא דחף אותה לקרקע בעודו צועק כי התנועה החדשה לא פוגעת באף אחד, דבר שגרם לו להבין עד כמה "הגל" מסוכן באמת. בשלב זה, שניהם הסכימו ש"הגל" חייב להיעצר, והם הלכו לביתו של רוס כדי לשכנע אותו לסיים את הניסוי. רוס הסכים, אבל אמר להם שהם יהיו חייבים לסמוך על מהלכיו ביום שלמחרת.
למחרת, בן סיפר לתלמידיו שתיכון גורדון הוא רק אחד מבתי ספר רבים במדינה המעורבים ב"גל", והזמין את כל חברי התנועה לכנס באודיטוריום, בו הם יצפו בנאום של המנהיג העליון של הארגון, שמטרתו ליצור מפלגת "גל" לאומית לנוער. התלמידים התאספו באופן דומה לעצרות נאציות, מצוידים בדגלים וסרטי יד שמעוטרים בגל. רוס יצר באולם אוירה מתוחה, וכשהגיע הרגע, הוא אמר לתלמידים "הנה הוא מנהיגכם!" – והציג בפני התלמידים תמונה של אדולף היטלר. הוא הסביר להם שאין באמת תנועת "גל" לאומית עם מנהיג, אבל אם היה מנהיג, הוא היה האדם שבתמונה. התלמידים ההמומים עזבו את רעיון "הגל", הבינו את הלקח ולמדו כיצד בעזרת תעמולה ואווירה חברתית הצליח היטלר לגייס את העם הגרמני לטובת הרעיון הנאצי.
פסיכולוגיה להמונים
עריכההספר מדגים כיצד ניתן "לשלוט בהמונים". התלמידים הפכו לממושמעים בין לילה, בעוד שהסברים של שעות על משמעת לא עזרו. כל הניסיונות לעזור ל"מפסידן הכיתתי" לא צלחו עד שהוקמה תנועה שבה הוא הוגדר כשווה בה מלכתחילה. כל מי שהיה חבר בתנועה הרגיש שווה ערך לכל חבריו, ונעלה על כל מי שלא היה חבר בתנועה. כאשר לורי מצביעה על הבעיה, חבריה מתעלמים ממנה בטענה כי היא מקנאה בהם עכשיו שהם שווים. הספר מדגים כמה קל לקחת קבוצה של אנשים נורמטיביים לגמרי ולהפוך אותם לתנועה אלימה, ומעודד חשיבה עצמאית.
הגל השלישי
עריכה
ערך מורחב – הגל השלישי
הספר מתאר ניסוי אמיתי שכונה מאוחר יותר "הגל השלישי". את הניסוי ערך רון ג'ונס, מורה אמריקאי להיסטוריה, על תלמידי כיתה י' בבית ספר בפאלו אלטו שבקליפורניה בשנת 1967[2].
