הגשר (סרט, 2006)
הגשר (באנגלית: The Bridge) הוא סרט תיעודי אמריקאי-בריטי בבימויו של אריק סטיל (אנ') מ-2006 העוסק בתופעת ההתאבדות מגשר שער הזהב בסן פרנסיסקו. לאורך הסרט מוצגים מספר קטעי התאבדות בקפיצה מגובה לאחר שצוות ההפקה צילם את הגשר לאורך מרבית שנת 2004 ותיעד עשרים ושלושה מקרי התאבדות, ללא כל צנזורה[1], בנוסף לראיונות עם חבריהם ובני משפחותיהם של המתים.
 | |
| בימוי | אריק סטיל (אנ') |
|---|---|
| הופק בידי | אריק סטיל |
| תסריט |
אריק סטיל  |
| עריכה | סבין קריינבוהל |
| מוזיקה | אלכס הפס (אנ') |
| צילום | פיטר מקנדלס |
| מדינה |
ארצות הברית הממלכה המאוחדת |
| חברה מפיצה | סרטי איי. אף. סי. |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
30 באפריל 2006 (פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן פרנסיסקו (אנ')) 27 באוקטובר 2006 (ארצות הברית) 16 בפברואר 2007 (הממלכה המאוחדת) |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית ספרדית |
| סוגה | סרט תיעודי |
| תקציב | 25 אלף דולר |
| הכנסות | 205 אלף דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 bridge06 |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
רקע
עריכה
ערך מורחב – גשר שער הזהב#התאבדויות
גשר שער הזהב נפתח בפני הציבור ב-1937, ונכון לעת הפקת הסרט, היה מוקד ההתאבדויות הפופולרי ביותר בעולם, עם כ-1,300 מקרים עד לשנת 2003[2]. שיא זה נשבר מאז רק בידי גשר נהר הנאנג'ינג יאנגצי (אנ') שבסין[3].
משך הנפילה הוא ארבע שניות, לאורך שישים ושבעה מטרים, ובמהירות מרבית של כ-121 קמ"ש, עד הפגיעה במים של מפרץ סן פרנסיסקו. הקפיצה מהגשר טומנת בחובה שיעור תמותה של כ-98 אחוזים; מרבית המתאבדים מתים באופן מיידי כתוצאה משברים ודימומים פנימיים, כאשר המעטים אשר שורדים את הפגיעה מתים כתוצאה מטביעה או מהיפותרמיה[2].
במאמר שפורסם בכתב העת הניו יורקר, כתב טד פרנד, "ניצולים לעיתים מתחרטים על כך שקפצו באמצע הנפילה ואף לפני כן", בתמיכת עדותו של הניצול קן בולדווין אשר אמר, "מיד הבנתי שיכולתי לתקן כל דבר בחיי אשר עד אז חשבתי לבלתי ניתן לתיקון - למעט העובדה שזה עתה קפצתי מהגשר"[4].
במהלך שנות השבעים פרסמו העיתונים השונים בסן פרנסיסקו "ספירות לאחור" כאשר מניין המתים החל להתקרב לחמש מאות. צוותי חדשות וערוצי טלוויזיה צילמו התרחשויות שונות באזור הגשר בזמן שהרשויות הצליחו לעצור ארבעה עשר מתאבדים פוטנציאלים, ביניהם אדם שהידק שלט עם הכיתוב "500" לחולצתו. המתח התקשורתי סביב הנושא התעצם עוד יותר במהלך שנת 1995 כאשר מניין המתים התקרב לאלף[4].
סטיל סיפר על ההלם שחש בשל ההיסטוריה עקובת הדם של הגשר, ומשום שלא נעשו מאמצים מספקים על מנת למנוע מאנשים נוספים להתאבד; "רוב הגשרים או המקומות הגבוהים בהם יש סיכון התאבדות גבוה ובעל שיעור תמותה קטלני הציבו מחסומי התאבדות בדיוק בגין הסיבה הזו"[5].
עלילה
עריכההסרט נפתח עם מספר קטעי צילום קצרים של הולכי רגל הצועדים לאורך הגשר ומביטים מטה אל מי המפרץ. אדם מבוגר הבוהה במים במשך מספר שניות מטפס לפתע על המעקה וקופץ אל מותו. שני גלשני מצנחים, אריק גליינס וכריס בראון, מספרים תוך כדי ראיון על מתאבד ששניהם חזו בקפיצתו מהגשר באחד הימים בהם יצאו לגלוש, ככל הנראה אותו אדם שנראה קודם לכן.
ראיונות נוספים עם חבריהם ובני משפחותיהם של המתאבדים מוצגים בהמשך, לעיתים מעורבבים זה עם זה. מתוך עשרים ושלושה מקרי ההתאבדות שהצליח צוות הצילום לתעד, מתמקד הסיפור רק בכמה אנשים בודדים; אליזבת ליסה סמית', נערה הלוקה בנפשה אשר סבלה מסכיזופרניה; ג'ין ספראג, טיפוס אובדני אשר טייל לאורך הגשר במשך שעה וחצי לפני שקפץ; פיליפ מניקו, צעיר בעל עבר נפשי רעוע אשר גילה עניין רב בגשר תוך כדי טיול משפחתי.
מספר סצנות מציגות את סיפורו של ריצ'רד וטרס, עובר אורח אשר צילם את הגשר ונתקל באישה שטיפסה מעבר למעקה והתיישבה על המסילה התחתונה. וטרס תפס אותה מצווארון חולצתה ומשך אותה חזרה למדרכה, בטרם התיישב עליה עד שהגיעה המשטרה למקום.
.jpg)
מקרה קפיצה נוסף הוא סיפורו המפורסם של קווין היינס (אנ'), אשר שרד את הנפילה מהגשר והתעורר בתוך המים כאשר כלב ים שוחה תחתיו ומסייע לו לצוף אל פני השטח. הסרט מציג מספר ראיונות עמו ועם אביו בנוגע לאירועים שהתרחשו קודם, במהלך ואחרי הקפיצה מהגשר.
פרסים
עריכה- פסטיבל הסרטים הבינלאומי בשיקגו (אנ') (2006)[6]
- מועמד עבור פרס הוגו הזהב עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר (אריק סטיל)
- פסטיבל הסרטים טרייבקה (2006)[6]
- מועמד עבור פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר (אריק סטיל)
הפקה
עריכהצוות הצילום הורכב מקבוצה בת עשר עד שנים עשר אנשים אשר צילמו את הגשר יום ולילה לאורך מרבית שנת 2004, תוך שימוש בעדשות טלפוטו ומצלמות רחבות זווית[1][7]. במהלך חודשי הצילום הראשונים הצליח הצוות ללכוד רק את התזות המים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה במי המפרץ, ולמד על ההתאבדויות רק כאשר משמר החופים הגיע למקום. המתאבד הראשון באותה שנה לא התנהג כפי שציפו, דהיינו הפגנת סימני דיכאון או בכי, אלא נראה שמח יחסית וצחק בזמן ששוחח בטלפון; לאחר מכן השליך את חפציו הצידה בפתאומיות וקפץ אל מותו. לאורך הצילומים קפץ בממוצע אדם אחד בכל חמישה עשר ימים[1].
בנוסף מציג הסרט אנשים רבים אשר ניצלו בטרם הספיקו לקפוץ. צוות ההפקה ניסה להתערב בכל פעם שאיתר מתאבד פוטנציאלי, והצליח למנוע שש התאבדויות. אנשי הצוות אומנו בנוהל למניעת התאבדות בטרם החלו הצילומים, והוסיפו למכשירי הפלאפון שלהם חיוג מהיר לגוף האחראי על הגשר, כך שיוכלו להתקשר אליו בכל פעם שחשדו שאדם עומד לקפוץ[7]; "כולנו הגענו למסקנה שאנחנו בני אדם לפני שאנחנו יוצרי קולנוע", אמר סטיל. עם זאת, במרבית המקרים לא עמד לרשות אנשי הצוות מספיק זמן בכדי לפעול[8][9][10]. כלל חבריהם ובני משפחותיהם של המתאבדים אשר הסכימו להשתתף בסרט לא ידעו כי צוות ההפקה החזיק בצילומים של מות יקיריהם, אולם סטיל טען כי, "כל המרואיינים, בנקודה זו, לאחר שצפו בסרט, שמחים על כך שהשתתפו בו"[1]. בסך הכל צולמו ראיונות באורך מאה ועשרים שעות[8].
ביקורת
עריכהמבקרי קולנוע
עריכהאתר האינטרנט עגבניות רקובות העניק לסרט, נכון ל-2022, ציון חיובי של 68% מתוך סיכום של חמישים ותשע ביקורות. הקונצנזוס הכללי שהביע צוות המבקרים של האתר מסר כי, "חולניות חסרת טקט או רגישות יוצאת דופן במינה? מטריד לחלוטין או מרתק לכיסא? המבקרים חלוקי דעות בנוגע לסרטו התיעודי הייחודי של אריק סטיל על גשר שער הזהב, פלא העולם המודרני ויעד התאבדותי ידוע לשמצה"[11].
.jpg)
אנדרו פולבר מעיתון הגרדיאן ביקר את הסרט בנימה שיפוטית מעט וציין כי הוא עשוי להיות היצירה הקולנועית המתועבת ביותר מבחינה מוסרית שנעשתה אי פעם. לדבריו, עצם העובדה שסטיל צילם את אחד המתאבדים לאורך זמן ממושך יחסית, יחד עם חוסר הכנות שהביע כלפי האחראים על הגשר בנוגע לכוונותיו, הם מעשים אשר "מעידים בשם עצמם"[12].
דייוויד מאטין מתאגיד השידור הבריטי העלה בביקורתו את השאלה המוסרית השנויה במחלוקת, האם הסרט הוא יצירה תיעודית טהורה או אמצעי ניצול ציני? לדעתו הסרט מלא בחמלה כלפי המתאבדים, ומנסה לעורר הבנה בקרב הצופים כלפי מעשיהם. עם זאת, הודה מאטין שהסרט אינו מעורר סיפוק, וכי הוא נכשל לחשוף את מחשבות ליבם הסודיות של אלו שקפצו מהגשר[13].
בן ולטרס מהמגזין טיים אאוט כינה את הסרט עוצמתי, מטריד ומזעזע, אולם הותיר באוויר את השאלה האם הסרט נחשב לראוי מבחינה אתית, וסיכם כי אין זה ברור מה ניסה הסרט להשיג מעבר לזעזוע הצופים[14].
.jpg)
מיק להסלה מעיתון הסן פרנסיסקו כרוניקל סבר כי בכל הנוגע לסוגיות המוסריות של הסרט יש להבחין בין המניעים של סטיל ליצירתו ובין היצירה עצמה, אשר לדעתו מתקיימת בסביבה אנושית ומעוררת רגשות של חמלה ואמפתיה. הוא סיים את ביקורתו בעצה לצופים העתידיים, כי הסרט אינו רק כזה שקשה לצפות בו אלא גם כזה שקשה לשכוח אותו[15].
מחלוקת
עריכההסרט עורר תרעומת רבה בקרב האחראים על הגשר, אשר האשימו את סטיל בכך ששיקר להם בנוגע לכוונותיו. בטופס בקשת ההיתר שהציג לידי הנהלת אזור הנופש הלאומי גשר שער הזהב (אנ'), גוף ממשלתי נטול כוח שיפוט העוסק באחזקת המקום וניהולו, כתב סטיל כי התכוון "ללכוד את השילוב העוצמתי והיחיד במינו בין הטבע למבנה, המגשים את עצמו מדי יום בגשר שער הזהב"[16].
סטיל הודה כי שיקר מאחר שהאמין שבקשתו תידחה כלאחר יד אם היה חושף את מטרתו האמיתית של הפרויקט. כמו כן הסביר שבחר להסתיר את הפרויקט עד להפצתו הרשמית מפני שחשש כי "מישהו עלול להכניס לעצמו לראש את הרעיון להנציח את ההתאבדות שלו מול המצלמה", ושהפחד הגדול ביותר שלו היה כי, "מישהו יגלה שאנחנו מצלמים את הגשר מסביב לשעון"[7].
סיליה קופרסמית', המנהלת הכללית של כביש גשר שער הזהב דאז, אמרה כי נצפתה עלייה בהתאבדויות שהתרחשו באזור הגשר מאז שהוקרן הסרט בפסטיבלי קולנוע והופץ בציבור[1]. מרי קארי, דוברת המחוז, האשימה את הסרט בפלישה לפרטיות[7].
תלמיד בית ספר תיכון מפייר אוקס (אנ'), קליפורניה, בשם קייל גמבוה, נעדר מלימודיו באחד הימים בספטמבר 2013 בכדי להתאבד בקפיצה מהגשר, בעודו צועק "יאהו!" כשהוא נופל אל מותו. עיתון הניו יורק טיימס דיווח כי הוא צפה בטריילר של הסרט מספר פעמים רב. במכתב ההתאבדות שלו ציין, "אני מאושר. חשבתי שזה יהיה מקום טוב לסיים את הכל"[17].
גוף הפיקוח הקולנועי בניו זילנד הגיש בקשה ב-2015 לידי חברת נטפליקס על מנת להסיר את הסרט משירותי הזרמת המדיה שלה בטענה שהוא מעורר מחלוקת. נטפליקס נענתה לבקשתם והסירה את הסרט מספרייתה[18].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הגשר
"הגשר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הגשר", באתר נטפליקס
"הגשר", באתר AllMovie (באנגלית)
"הגשר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הגשר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"הגשר", באתר Metacritic (באנגלית)
"הגשר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 "גשר המוות", חדשות איי-בי-סי, 25 באוגוסט 2008; אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2012.
- ^ 1 2 "יופי קטלני \ המשיכה: יופי ודרך קלה למות הם אלו שהפכו מזה זמן רב את גשר שער הזהב למגנט התאבדויות", סן פרנסיסקו כרוניקל, אדוארד גוטמן, 30 באוקטובר 2005; אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2012.
- ^ "קול של היגיון על גשר היאנגצי", החדשות הלאומיות, פאול מוני, 8 ביולי 2008; אורכב מהמקור ב-4 באפריל 2022.
- ^ 1 2 "קופצים", הניו יורקר, טד פרנד, 5 באוקטובר 2003; אורכב מהמקור ב-23 במרץ 2022.
- ^ "אדם שורד התאבדות בקפיצה מגשר שער הזהב", חדשות איי-בי-סי, 28 באפריל 2006; אורכב מהמקור ב-17 בינואר 2015.
- ^ 1 2 "מועמדויות עבור הגשר 2006", בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים; אורכב מהמקור ב-5 באפריל 2022.
- ^ 1 2 3 4 "סרט ההתאבדויות בגשר שער הזהב נפתח בטרייבקה", היום, 28 באפריל 2006; אורכב מהמקור ב-4 באפריל 2022.
- ^ 1 2 "הגשר - ראיון עם הבמאי אריק סטיל חלק א'", יוטיוב, 8 באוגוסט 2007.
- ^ "הגשר - ראיון עם הבמאי אריק סטיל חלק ב'", יוטיוב, 8 באוגוסט 2007.
- ^ "במאי לאורך שנה שלמה בגשר ההתאבדות", חדשות תאגיד השידור הבריטי, ניל סמית', 16 בפברואר 2017; אורכב מהמקור ב-2 בספטמבר 2013.
- ^ "הגשר", עגבניות רקובות; אורכב מהמקור ב-24 ביולי 2015.
- ^ "הגשר", הגרדיאן, אנדרו פולבר, 16 בפברואר 2007; אורכב מהמקור ב-17 בינואר 2015.
- ^ "הגשר", תאגיד השידור הבריטי, דייוויד מאטין, 10 בפברואר 2007; אורכב מהמקור ב-5 באפריל 2022.
- ^ "הגשר", טיים אאוט, בן ולטרס, 13 בפברואר 2007; אורכב מהמקור ב-5 באפריל 2022.
- ^ "גשר ההתאבדויות, קשה לצפות או לשכוח", סן פרנסיסקו כרוניקל, מיק להסלה, 27 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-5 באפריל 2022.
- ^ "סרט המצלם התאבדויות על גשר שער הזהב \ בכירים זועמים אומרים שיוצר הסרט הטעה אותם", סן פרנסיסקו כרוניקל, אנדרו רוס, פיליפ מטייר, 19 בינואר 2005; אורכב מהמקור ב-2 בפברואר 2013.
- ^ "עוד התאבדויות, הנהלת גשר שער הזהב שוקלת להתקין רשת בטיחות", הניו יורק טיימס, קרול פוגש, 26 במרץ 2014; אורכב מהמקור ב-4 בספטמבר 2014.
- ^ "נטפליקס הסירה תשע כותרות, ביניהן ליל המתים החיים, על מנת לציית לבקשות ממשלתיות", הורג', ג'וליה אלכסנדר, 7 בפברואר 2020; אורכב מהמקור ב-5 באפריל 2022.