הדיוויזיה ה-20 (האימפריה הגרמנית)
הדיוויזיה ה-20 (בגרמנית: 20. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 11 באוקטובר 1866 – 1919 (כ־52 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה |
היסטוריה
עריכההדיוויזיה הוקמה ב-11 באוקטובר 1866, ובמלחמת צרפת–פרוסיה לחמה בקרבות מארס-לה-טור, אורליאן, לה מאן, ספישרה, המצור על מץ וקרב באון-לה-רולנד.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-10 בפיקוד אוטו פון אמיך, אשר היה חלק מהארמייה השנייה בפיקוד קרל פון בילוב. הדיוויזיה בקרב לייז' ובקרב סן-קנטן, ולאחר מכן בקרב המארן ובקרב על האן. באפריל 1915 הועברה הדיוויזיה לחזית המזרחית, שם לחמה כחלק מהארמייה ה-11 במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב. בספטמבר אותה שנה הוחזרה הדיוויזיה לחזית המערבית, ולחמה כחלק מארמייה השלישית בקרב שמפאן השני. לאחר מתקפת ברוסילוב בשנת 1916 חזרה הדיוויזיה לחזית המזרחית, אך בנובמבר אותה שנה חזרה לחזית המערבית. באביב 1917 היא לחמה בקרב השני על האן, ובקיץ חזרה למזרח ולחמה בקרב ריגה. בספטמבר חזרה לחזית המערבית, והשתתפה בקרב פשנדל ובקרב קמברה. בשנת 1918 השתתפה הדיוויזיה במתקפת האביב, ובכלל זה בקרב השני על המארן, ולאחר מכן לחמה הדיוויזיה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, ובמהלך 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים
עריכה- יוליוס פון בוסה (30 באוקטובר 1866 – 17 ביולי 1870)
- אלכסנדר פון קראץ-קושלאו (18 ביולי 1870 – 22 במאי 1871)
- אלברכט, נסיך פרוסיה (23 במאי 1871 – 30 במאי 1871)
- אמיל פון וינה (30 במאי 1871 – 30 ביוני 1871)
- אלברכט, נסיך פרוסיה (1 ביולי 1871 – 7 באפריל 1873)
- קרל פרידריך אלכסנדר פון דירינגסהופן (8 באפריל 1873 – 6 באוגוסט 1873)
- אלברכט, נסיך פרוסיה (7 באוגוסט 1873 – 11 בדצמבר 1873)
- ויליאם פון וויץ-רץ (12 בדצמבר 1873 – 11 במרץ 1881)
- רודולף פון תילה (12 במרץ 1881 – 6 ביולי 1883)
- היינריך פון אולשבסקי (7 ביולי 1883 – 3 בדצמבר 1886)
- גוטליב פון היזלר (4 בדצמבר 1886 – 14 בינואר 1887)
- אוטו פון פרנקנברג-ליטוויץ (15 בינואר 1887 – 21 במרץ 1890)
- הוגו פון וינטרפלד (22 במרץ 1890 – 19 ביולי 1891)
- גבהרד פון קרוזיק (20 ביולי 1891 – 16 ביוני 1893)
- מקס פון בוק אונד פולאך (17 ביוני 1893 – 13 בדצמבר 1897)
- הנס פון גוטברג (14 בדצמבר 1897 – 14 ביוני 1898)
- אגון פון גייל (15 ביוני 1898 – 15 ביוני 1901)
- וילהלם פון מולטקה (16 ביוני 1901 – 26 בינואר 1905)
- וילהלם פון קאניץ (27 בינואר 1905 – 14 בפברואר 1907)
- וילהלם פון אגלופשטיין (15 בפברואר 1907 – 26 בינואר 1910)
- אריך פון גינדל (27 באוקטובר 1910 – 31 במרץ 1913)
- אלווין שמונדט (1 באפריל 1913 – 23 בספטמבר 1914)
- הורסט פון אוטינגר (24 בספטמבר 1914 – 30 באוגוסט 1915)
- ארתור פון ליטוויץ (31 באוגוסט 1915 – 26 באפריל 1916)
- רודריך פון שלר (27 באפריל 1916 – 30 בספטמבר 1916)
- ריכרד וולמן (1 באוקטובר 1916 – 2 בדצמבר 1917)
- אוטו פון טראוטמן (3 בדצמבר 1917 – 25 במרץ 1918)
- וילהלם צוונגר (26 במרץ 1918 – 31 בינואר 1919)
- ארנסט פון אוכטריץ אונד שטיינקירך (1 בפברואר 1919 – 8 בפברואר 1919)
- וילהלם פון וינה (9 בפברואר 1919 – עד פירוקה
לקריאה נוספת
עריכה- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
