הוועדה למלחמה בעוני בישראל
הוועדה למלחמה בעוני בישראל או ועדת אלאלוף היא ועדה שהקים שר הרווחה מאיר כהן בשנת 2013 לשם המלצה על דרכים להתמודדות עם העוני והגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. בראש הוועדה עמד אלי אלאלוף.
תפקידי הוועדה
עריכהבמכתב המינוי של אלי אלאלוף לראשות הוועדה הטיל שר הרווחה מאיר כהן על הוועדה להמליץ לממשלה על דרכי פעולה "למאבק כולל בעוני", להרחבת שוויון ההזדמנויות לכלל תושבי ישראל ולהציע פעולות אופרטיביות לטיפול באוכלוסיית הפונים לשירותי הרווחה. הוועדה הציבה לעצמה את המטרה לגבש תוכנית לצמצום היקף העוני וחומרתו (עומק העוני) עד לרמה המקובלת במדינות ה־OECD בתוך 10 שנים על פי הקריטריונים[1]:
- שיעור המשפחות החיות בעוני
- שיעור הילדים החיים בעוני
- עומק העוני
מבנה הוועדה
עריכההוועדה כללה מליאה בת 50 חברים ובהם אנשי אקדמיה, נציגי עמותות ונציגים של משרדי ממשלה והשלטון המקומי[2]. בנוסף פעלו במסגרת הוועדה 5 וועדות משנה[3]שבראשות כל אחת עמד חבר במליאת הוועדה:
- כלכלה ותעסוקה בראשות ניצה קסיר, מנהלת יחידת שוק העבודה ויחידת מדיניות הרווחה, מחקר מבנק ישראל
- פרט, משפחה וקהילה בראשות פרופ' ג'וני גל, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית
- דיור בראשות חיים פיאלקוף ואמילי סילברמן מהאוניברסיטה העברית
- חינוך בראשות פרופ' אודרי אדי-רקח מאוניברסיטת תל אביב
- בריאות בראשות פרופ' ורדה סוסקולני מאוניברסיטת בר-אילן
כמו כן הוקם "צוות מתכלל" שהורכב מנציגות של חברי המליאה ויושבי ראש של וועדות המשנה וכן צוות פניות ציבור.
המלצות הוועדה
עריכההוועדה הגדירה "אבני דרך" למימוש הייעדים של צמצום העוני[4]
יעד | אבן דרך לביצוע |
---|---|
צמצום העוני לפי הכנסה פנויה ועומק העוני בקרב קשישים | קביעת רמת קצבה שתביא את מרבית הקשישים העניים להכנסה שמעל קו העוני |
צמצום היקף העוני בקרב משפחות עם ילדים | הרחבת ההשתלבות בעבודה חיזוק כושר ההשתכרות של העובדים חיזוק מערכת התמיכות למשפחות עובדות בעוני |
צמצום העוני הרב ממדי | הרחבת השירותים החברתיים להתמודדות עם מצוקת דיור, פערי חינוך ובריאות |
צמצום העוני הבין-דורי | צמצום פערים בחינוך מניעת התנהגויות סיכון |
לוחות זמנים והיערכות
עריכהעל פי דו"ח הוועדה השגת היעד של הורדת שיעור העוני בישראל למקובל במדינות ה־OECD בתוך 10 שנים מחייב יישום ההמלצות בתוך 3-5 שנים והתחלת המימוש התקציבי כבר בשנת 2015[5]. כדי לתרגם את ההמלצות לתוכניות עבודה במשרדי הממשלה ותיאום בניהם הוצע כי משרד ראש הממשלה ירכז מהלך תרגום כזה בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, המוסד לביטוח לאומי ומרכז השלטון המקומי זאת במקביל ליישום ההמלצות[6]
מיצוי זכויות
עריכהאנשים הזכאים לתמיכה ואינם מקבלים אותה בשל "נטל בירוקרטי", חוסר ידיעה על הזכויות והשירותים, ריבוי גופים המטפלים בעניים וחוסר התחשבות מצד הגורמים המטפלים במאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית הנזקקים לשירותיהם. הנטל הבירוקרטי יוצר ניכור ומחייב את הנזקק להשקיע משאבים וזמן רב במיצוי זכויותיו. הוועדה המליצה, בהתאם, לפשט את התהליכים במערכות הרווחה, לבצע "התאמה תרבותית" של השירותים, לסייע אישית במיצוי הזכויות והקמה של 110 "מרכזי מיצוי זכויות" שתפקידם:
- ריכוז מידע על זכויותיהם של אנשים החיים בעוני
- ריכוז מידע לגבי מענים כולל אלו מענים ברמה המקומיתוהקהילתית ובאמצעות ארגוני החברה האזרחית
- ליווי הפונה למימוש הזכויות.
- ריכוז מידע עבור עובדים סוציאליים
פרט, משפחה וקהילה
עריכההעלות הכוללת של המלצות וועדת פרט, משפחה וקהילה, בראשות ג'וני גל, עמדו על 3-2.5 מיליארד שקלים בשנה.[7]
שירותי רווחה אישיים
עריכההמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות הן התשתית לטיפול בעוני, והמלצות "ועדת המשנה לפרט, משפחה וקהילה" ממוקדות בשיפור יעילותן.
המלצה | מספר הפונים המושפעים | עלות שנתית |
---|---|---|
עובד סוציאלי בתחום המשפחה ישמש גורם מתכלל של ליווי הנזקק ויתאם פעולת יתר הגורמים המקצועיים המעורבים בכל תהליך. עו"ס
משפחה יטפל בכ-60-50 משפחות |
130,000 - 320,000 | 400-200 מיליון שקלים |
תוכניות התערבות ממוקדות - שילוב משפחות בתוכניות רב-ממדיות (התנהלות כלכלית, תעסוקה וכו') למניעה וחילוץ מעוני | 20,000 משפחות | 200 מיליון שקלים |
תקציב פרטני גמיש: מענה לחוסר בצרכים בסיסיים ובמצבי משבר. | 130,000 - 320,000 | 500-200 מיליון שקלים |
חובות בקרב אנשים החיים בעוני: חסינות מניתוק מוחלט של מים וחשמל (המשך אספקת "סף צריכה מינימלי") למקבלי קצבאות קיום, חולים כרוניים, משפחות עם ילדים ואוכלוסיות נוספות במצוקה קשה. הקפאת תשלומי ריבית עם הסכמה על הסדר תשלומים הקמת קרן ממשלתית להלוואות ללא ריבית ולשיפור תנאי האשראי של אנשים החיים בעוני |
||
"מענק העצמה" לילדים בוגרי פנימיות המתחילים את חייהם הבוגרים ללא עורף כלכלי-משפחתי | ||
הקמת מרכזי מיצוי זכויות: בעשר הרשויות הגדולות שבהן אין מרכז, ב-64 רשויות בינוניות מאשכול סוציו-אקונומי 5-1 ו־36 מרכזים ניידים שכל אחד יטפל ב־5 רשויות קטנות. | הקמת המרכזים: 35 מיליון שקלים תפעול המרכזים: 70 מיליון שקלים בשנה |
ביטחון סוציאלי
עריכהסיוע למשפחות
עריכההוועדה מצאה כי ההפחתה בשיעורי הקצבאות במסגרת התוכנית הכלכלית בשנים 2003-2002 ”הגיעה עד כדי פגיעה ממשית במטרה הראשונה של התכנית -סיפוק המשאבים הנחוצים לקיום רמת חיים סבירה”[8]. בהתאם, המליצה הוועדה על הגדלת רמת הקצבה הבסיסית (קצבאות הבטחת הכנסה וקצבת ילדים) כך שתעמוד על 67% מקו העוני והגדלת סף ההכנסה מעבודה שאינה פוגעת בזכות לקצבה מלאה על 85% מקו העוני עבור המשפחה. עלות המלצה זו כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה. מהמלצה זו הסתייג יו"ר הוועדה בשיתוף נציגי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הכלכלה ובנק ישראל בנימוק שהגדלת הקצבאות תביא ליצירת מלכודת עוני.
סיוע לקשישים
עריכההוועדה המליצה להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים ושאירים כך שהכנסתם תהיה מעל קו העוני (תוספת של כ-200 שקלים לקצבה). ההמלצה נוגעת לאוכלוסייה של 188,000 קשישים ועלותה הוערכה ב-600 מיליון שקלים בשנה[9]
דיור
עריכההוועדה בראשות חיים פיאלקוף ואמילי סילברמן, ציינה כי ”סך ההוצאה על דיור של אנשים החיים בעוני, אשר מתגוררים בשכירות באזור המרכז, מגיע לכ 61% מהכנסתם בממוצע, נטל דיור עצום”[10]. הוועדה ביקרה את מדיניות הדיור של הממשלה ובפרט את ירידת מלאי הדירות הציבוריות ואת שיעור הסיוע בשכר דירה. הוועדה המליצה להרחיב את הגדרות הזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה ולעדכן את הגדרת "חסר דירה" המזכה בסיוע שנקבעה בשנת 1971.
המלצה | מספר הפונים המושפעים | עלות שנתית |
---|---|---|
ביטול מגבלת הגיל לקבלת סיוע בשכר דירה ליחיד. סיוע גם לחסרי דיור בני פחות מ 55 שנה | 1,600 | 9 מיליון שקלים |
ביטול התנאי של עבודה במשרה מלאה של אחד מראשי המשפחה לסיוע בשכר דירה. מתן סיוע גם אם שני ראשי המשפחה עובדים במשרות חלקיות שמסתכמות למשרה מלאה אחת | 900 משפחות | 11 מיליון שקלים |
התאמת גובה הסיוע למספר הילדים (הגדלת התמיכה במשפחות בעלות 3 ילדים ומעלה) | 500 משפחות | 7 מיליון שקלים |
סיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי דיור ציבורי ביישובים בהם אין דירות ציבוריות | 2,500 | 50 מיליון שקלים |
הוספת סכום סיוע בשכ"ד של כ-500 ₪ בממוצע למי שהכנסתו - 20%-41% מעל תקרת ההכנסה שמזכה בהבטחת הכנסה | 1,500 | 9 מיליון ש' |
מתן סיוע לקשישים ותיקים (ולא רק עולים חדשים) חסרי דירה שמקבלים קצבת השלמת הכנסה בזקנה והמתגוררים אצל משפחתם | 1,500 | 15 מיליון ש' |
דיור ציבורי
עריכההוועדה המליצה ”לקבוע כיעד אסטרטגי ארוך טווח שדיור ציבורי יהווה לפחות 5% מכלל מלאי הדיור במשק” וציינה כי אחוז זה עדיין נמוך ביחס למקובל במדינות ה־OECD. הוועדה המליצה על תוספת של 700-1,000 דירות ציבוריות בשנה במשך 15 שנים, 15-20% מגידול זה יופנה לבתי אבות לחסרי דיור קשישים. הומלץ על מגוון דרכי רכישה שימנעו ריכוז עוני למשל ייעוד ארבעה אחוזים מכלל יחידות הדיור שייבנו במסגרת כל מכרזי קרקע לטובת דיור ציבורי. הוועדה ציינה כי מאות דירות ציבוריות משמשות כמשרדים או עומדות לרשות עמותות, בתי כנסת ומוסדות אחרים. הומלץ לשלב את רשימות הזכאים של משרד העלייה והקליטה ומשרד הבינוי והשיכון ולהתאים את גודל הדירה המוצעת לגודל המשפחה. עלות ההצעות לשיקום הדיור הציבורי - כ-450 מיליון שקלים בשנה. כהשלמה לדיור ציבורי בבעלות המדינה המליצה הוועדה על פתרון של שכירות ארוכת טווח (10 שנים) במימון כמעט מלא של המדינה כך שיינתן ביטחון בדיור לזכאי דיור ציבורי באזור מגוריהם
תחזוקת הדיור הציבורי
עריכההומלץ על העלאת התקצוב לאחזקת דירה בדיור הציבורי מ-750 שקל לשנה ל-1,500 שקלים בשנה. עלות ההמלצה, הנוגעת ל-70,000 דירות ציבוריות הוערכה ב-53 מיליון שקלים בשנה.
פרויקט "שכונה שווה"
עריכההוצע להפעיל פרויקט לשיקום פיזי - תשתיות והשקעה במרחב הציבורי וכן השקעה חברתית, חינוכית ותעסוקתית בשכונות מצוקה. התקציב הנדרש להרצת "פיילוט" ב-10 שכונות - 225 מיליון שקלים ב-3 שנות הניסיון.
כלכלה ותעסוקה
עריכההוועדה בראשות ניצה (קלינר) קסיר, התמקדה בהעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה. ההמלצות נועדו להשגת 2 יעדים
- שילוב בתעסוקה של כלל ראשי משק הבית במשפחות תוך הגדלת כדאיות ההשתתפות בשוק העבודה והסרת החסמים המונעים הצטרפות לתעסוקה .
- הגדלת ההשתכרות בקרב עובדים עניים: העלאת אחוז המשרה, קידום מקצועי ואכיפת חוקי המגן.
המלצה | מספר הפונים המושפעים | עלות שנתית |
---|---|---|
הגדלת מענק העבודה למשפחות חד הוריות, אנשים עם מוגבלות שנקבע להם שכר מינימום מותאם (הנמוך משכר המינימום הרגיל) וכלל הזכאים. | כ 31,000 (5,400 משפחות הנחלצות ממעגל העוני) | 800 מיליון שקלים |
הקמת מרכזי תעסוקה כדי לעודד שילוב של מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה במעגל העבודה, יישום מהיר של תוכנית עידוד תעסוקה שכבר אושרה בממשלה, והכשרות מקצועיות בשילוב המעסיקים ושימוש מוגבר וממוקד בשוברים להכשרה מקצועית | 12.000 משקי בית | 120 מיליון ש' |
החלפת עובדים זרים בישראלים כולל בענף הסיעוד | 80 מיליון שקלים | |
הקמת 210 מעונות יום באזורי מצוקה | 15,000 נפשות | 600 מיליון שקלים (תקציב קיים לא מנוצל) |
יישום תוכניות תעסוקה לשילוב חרדים, המיעוטים, אוכלוסיות הרווחה ואנשים עם מוגבלות בשוק העבודה | 1.17 מיליארד ש' (חלק מהסכום כבר מתוקצב) |
שינוי מבנה קרנות הפנסיה
עריכהכדי למנוע פגיעה של משבר בשוק ההון על חוסכים לפנסיה המליצה הוועדה על הקטנת הסיכון בהתאם לגיל החוסך באמצעות הקצאה עולה עם הגיל של 'אג"ח ממשלתיות מיועדות' הנושאות ריבית ריאלית של 4.86 אחוז בשנה וביטול דמי הניהול הנגבים על נתח האג"ח המיועדות שאינו מצריך ניהול.
חינוך
עריכהההמלצות של הוועדה בתחום החינוך, בראשות פרופ` אודרי אדי-רקח, מבוססות על ההנחה כי השכלה היא הגורם החשוב ביותר לניעות חברתית ועל הממצא כי ישראל מובילה בקרב מדינות ה-OECD בפערים הלימודיים שבין עשירים לעניים. משרד החינוך מקצה משאבים לטיפוח מוסדות חינוך באזורי מצוקה (על פי חלוקה ל"אשכולות חברתיים כלכליים" אך היעדר שקיפות מקשה על הערכת תוכניות אלו. הגברת השקיפות היא, בהתאם, המלצה מרכזית של הוועדה ”השקיפות הנמוכה של נתוני מערכת החינוך מקשה על ניתוח וקבלת תמונת מצב מהימנה .. על המשרד לפרסם מדי שנה דוח רשמי מפורט אודות הקצאת המשאבים לאוכלוסיות השונות במערכת החינוך עם התייחסות להבדלים סוציו כלכליים”[11]. ההמלצות כוללות תקצוב דיפרנציאלי לחיזוק רשויות מקומיות חלשות, הכשרה מקצועית למורים וגננות לחיזוק המודעות והקניית ידע וכלים לאיתור תלמידים המתקשים עקב בעיות כלכליות בבית וטיפול בבעיות אלו. וכן פעולות לצמצום הנשירה (הגלויה והסמויה) של תלמידים עניים ויישום יום לימודים ארוך.
המלצה | מספר המושפעים | עלות שנתית |
---|---|---|
ריכוז כל הפעילות הקשורה בגיל הרך תחת אחריות משרד החינוך והקמת 29 מרכזים לגיל הרך שיספקו את כל סל השירותים: בריאות, חינוך ורווחה ביישובים מאשכלות 1-3 | 116,000 | 150 מיליון שקלים להקמת הרכזים ו־50 מיליון שקלים בשנה לתפעול |
הקמת 210 מעונות יום (תוך 3 שנים) באזורים בהם מרוכזת אוכלוסייה החיה בעוני (אשכולות 1-5) ובצמוד למרכזים לגיל הרך | 15,000 | 600 מיליון ש' |
תגבור שעות דיפרנציאליות וסיוע באבחונים של הפרעות קשב למשפחות המצוקה | בכל שכבת גיל בבית הספר ישנם כ 40,000 ילדים החיים בעוני. 10-15% מילדים אלו זקוקים לאבחון | בהנחה שעלות אבחון לילד 2,500 ש' יידרשו 100-150 מיליון ש' בשנה הראשונה ו־10-15 מיליון ש' בשנה אחר כך |
בריאות
עריכההוועדה, בראשות ורדה סוסקולני, קבעה כי ירידת בחלקו של המימון הציבורי בהוצאה לבריאות מכ-70% ל 60% (לעומת שיעור מימון ציבורי של 75% ברוב מדינות ה־OECD) במהלך 20 השנים שקדמו להקמת הוועדה והעלייה המקבילה במימון הפרטי של מערכת הבריאות תרמה להחמרת ממדי העוני בפרט בקרב קשישים.
המלצה | מספר המושפעים | עלות שנתית |
---|---|---|
הקמת מרכזי מידע ומיצוי זכויות כחלק ממרכזי מיצוי הזכויות שצוינו בהמלצות הרוחב. במרכזים יינתן מידע בשפות שונות על הזכאויות לשירותי הבריאות וסיוע במילוי טפסים. כמו כן הומלץ להקים 6 מרכזים כאלו בבתי חולים בפריפריה : יוספטל באילת, סורוקה בבאר שבע, ברזילי באשקלון, זיו בצפת, בית החולים בנהריה, פוריה בטבריה. | 1.2 מיליון שקלים (200,000 ש' לכל מרכז בבית חולים) | |
צמצום ההשתתפות העצמית בקניית תרופות לחולים כרוניים עניים | 70 מיליון ש' בשנה | |
הפחתת השתתפויות עצמיות בשירותים רפואיים כגון ביקורי רופא מקצועי, בדיקות, ורכישת אביזרי עזר רפואיים ומכשירי ניידות לאנשים החיים בעוני | 130,000 | 26-52 מיליון ש' |
החזר תשלומים על נסיעות לחולי דיאליזה, אונקולוגיה ומחלות קשות אחרות לטיפולים וביקורי מעקב בגובה של נסיעה אחת בתחבורה ציבורית בשבוע | 90-120 מיליון ש' | |
הרחבת רפואת השיניים הציבורית לגילאי 12-14 ולקשישים מעל גיל 75 | 255,000 ילדים | 90 מיליון ש' לטיפולי שיניים בילדים 200 מיליון ש' לטיפולי שיניים בקשישים מקבלי קצבת השלמת הכנסה |
הרחבת שירותי טיפת חלב עד גיל 6 | חלק מהמרכזים לגיל הרך שהומלצו בתחום החינוך | |
החזרת שירותי בריאות התלמיד לידי משרד הבריאות ביישובים בדרוג סוציאלי נמוך. משרת אחות לכל 1,500 תלמידים לכל היותר | 200,000 תלמידים | 24 מיליון ש' |
מרכזי קידום בריאות ומניעה לקשישים בשכונות/ישובים בדרוג חברתי כלכלי הנמוך ביותר | פיילוט ב-100 מרכזי יום | 3.6 מיליון ש' (לפיילוט) |
ביקורת על המלצות הוועדה
עריכהדו"ח של מרכז אדוה מבקר כמה מהמלצות וועדת אלאלוף המשקפות את תפיסת העולם הכלכלית - חברתית של הממשלה ובנק ישראל שתרמו להחמרה במצב העוני
חידוש תכנית ויסקונסין, על אף שבפועל הפכה למודל להשפלת עניים; הרחבת מס הכנסה שלילי, על אף שהבעיה האמיתית היא רמות השכר הנמוכות במשק; צמצום מספר מקבלי הקצבאות על ידי החמרת מבחני התעסוקה לזכאות להבטחת הכנסה, על אף ששוק העבודה אינו מייצר מספיק משרות המאפשרות קיום בכבוד; הקטנת מספר העובדים הזרים כמרשם פלא להגדלת שיעורי התעסוקה, על אף שאלה המעסיקים אותם אינם מוכנים להציע לישראלים שכר ותנאים ראויים.
— על דו"ח הוועדה למלחמה בעוני בישראל – "ועדת אלאלוף", שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו[12]
יישום ההמלצות
עריכהבאוקטובר 2014 הודיע שר הרווחה, מאיר כהן כי התקצוב ליישום המלצות הוועדה ב-2015 יעמוד על 1.7 מיליארד שקל כ-42% בלבד מהתקציב השנתי עליו המליצה הוועדה. רוב התקציב הזה מקורו במשאבים קיימים במשרדי הממשלה ולא בתוספת תקציב ממשרד האוצר[13] חבר בוועדה מתח ביקורת על אי יישום רוב ההמלצות. המלצות שיושמו היו הקלות לביצוע ולא ההמלצות המשמעותיות ביותר שהיו מחלצות רבים מעוני[14]:
- רוב ההמלצות בתחום הרווחה לא יושמו בתקציב 2015 ובהם ההמלצות להגדלת קצבת הבטחת הכנסה, הגדלת תקציבי החרום והקטנת העומס על העובדים הסוציאליים.
- בתחום הדיור הוקצבו פחות מ–5% מתקציב ההמלצות בתחום הדיור הציבורי. לא יושמה ההמלצה להגדלת מלאי הדירות הציבוריות, והסיוע בשכירות ארוכת טווח. ההמלצה להגדלת הסיוע בשכר דירה יושמה ב־60 מיליון שקלים לעומת 950 מיליון על פי המלצת הוועדה.
- בתחום התעסוקה לא תוקצבה התוספת עליה המליצה הוועדה במס הכנסה שלילי ולא יושמה התוכנית להחלפת עובדים זרים בישראלים
- בתחום הבריאות לא הוקצו כל תקציב ב-2015 ליישום המלצות הוועדה
תחום | תקצוב נדרש על פי ההמלצות | תקצוב בפועל |
---|---|---|
רווחה | 2.5-3.0 מיליארד ש' | 517 מיליון |
חינוך | 300-350 מיליון ש' | 140 מיליון ש'[15] |
דיור | 1.63 מיליארד ש' | 110 מיליון ש' |
תעסוקה | 2.3 מיליארד ש' | 515 מיליון ש' |
בריאות | 500-560 מיליון ש' | 0 |
בנובמבר 2016 פרסם מרכז טאוב דו"ח על יישום ההמלצות שנתיים וחצי לאחר פרסומן. המחקר העלה כי ההקצבות בפועל למימוש ההמלצות היו 1.9 מיליארד שקלים בשנה מתוך 7.4 מיליארד הנדרשים לכך. הפער נובע מאי יישום ההמלצה בדבר הגדלת קצבת הבטחת הכנסה ומהקצאה נמוכה מהנדרש ליישום המלצות אחרות כדוגמת הגדלת מענק עבודה ושיקום הדיור הציבורי[16]
קישורים חיצוניים
עריכה- מיקי פלד, הוועדה למלחמה על ישראל, באתר כלכליסט, 9 במאי 2014
- נתן שקרצ'י, הפתרון למלחמה בעוני יבוא מהרחובות, ולא מוועדות, באתר "שיחה מקומית", 6 ביוני 2014
- שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו, עוני אינו תוצאה של קצבאות נמוכות, אלא של שכר נמוך, באתר "העוקץ", 26 ביוני 2014
- יריב מוהר, אין הזנחות חינם, באתר "העוקץ", 24 ביוני 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות הוועדה, אתר הוועדה למלחמה בעוני
- ^ מליאת הוועדה, באתר הוועדה למלחמה בעוני
- ^ וועדות משנה באתר הוועדה למלחמה בעוני
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוני, "מטרות ויעדים" עמוד 5
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוני, לוחות זמנים עמוד 9
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוני, להמלצות רוחב עמוד 13
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוניעמוד 26
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוניעמוד 23
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוניעמוד 25
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוניעמוד 27
- ^ דוח הוועדה למלחמה בעוניעמוד 44
- ^ מרכז אדוה
- ^ ליאור דטל, שר הרווחה: מסקנות ועדת העוני יתוקצבו ב-2015 ב-1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2014
- ^ ליאור דטל, חבר בוועדת אלאלוף: "דו"ח העוני לא מיושם. זו עבודה בעיניים", באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2014
- ^ בסכום עליו הצהיר שר הרווחה כלול תקצוב של קייטנות בחופש הגדול בעלות 130 מיליון ש'-פעולה שלא נכללת בהמלצות הוועדה
- ^ עומרי אפרים, [www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882293,00.html דוח: "הממשלה אימצה רק חצי מהמלצות דוח העוני"], באתר Ynet, 22/11/2016