החיים בינתיים

החיים בינתיים הוא סרט דרמה ישראלי (100 דקות) בבימויו של ענר פרמינגר משנת 2012. זהו אחד הסרטים הישראליים הבודדים שעוסקים בהשלכות הסכסוך הישראלי פלשתינאי מנקודת ראות של האזרחים בעורף. הסרט מתמקד בהוריו של החייל ובמשפחתו בעורף, בליבה של העיר, שהופכת לחזית בתקופת הפיגועים. הדרמה המרכזית איננה של החייל בשדה הקרב, אלא של האם החרדה בבית.

החיים בינתיים

החיים בינתיים
בימוי	ענר פרמינגר
הופק בידי	פורה הפקות המכללה האקדמית ספיר, אבנר פיינגלרנט
תסריט	אורית קימל, פיתוח תסריט: ענר פרמינגר, אורית קימל
עריכה	דורי ריבקין
שחקנים ראשיים	חגית דסברג אייל נחמיאס מתן פרמינגר תמר פרמינגר
מוזיקה	אורן סלע
צילום	רוני כצנלסון
מדינה
חברה מפיצה	בישראל: פורה הפקות, ענר פרמינגר ויונה שחר. ההפצה הבינלאומית של הסרט נעשית על ידי המפיצה חדוה גולדשמידט מ-Go2Films.
הקרנת בכורה	אוקטובר 2012
משך הקרנה	100 דקות
שפת הסרט	עברית
דף הסרט ב־IMDb

רותי (חגית דסברג) ועופר (מתן פרמינגר)

נועה (תמר פרמינגר)

רותי (חגית דסברג)

מימין לשמאל: רותי (חגית דסברג), נועה (תמר פרמינגר), יואל (אייל נחמיאס) ועופר (מתן פרמינגר)

הפיגוע בשוק מחנה יהודה

ד"ר אודיה כהן-רז כתבה על הסרט:

"סרטו של ענר פרמינגר "החיים בינתיים" מצליח להעביר אמירה עמוקה על החיים במציאות הפוליטית/חברתית בישראל שנות האלפיים. פרמינגר מנסח אמירה זו בשילוב ייחודי בין שני סגנונות קולנועיים – בין ריאליזם לבין אכספרימנטליזם, משמע, בין קולנוע שהוא על גבול-הניסיוני לבין קולנוע המחויב לתיאור מציאות חברתית."

איימי קורניש בחרה ב"החיים בינתיים" כאחד משבעת הסרטים המומלצים של שנת 2013.

עלילה

הסרט מספר על חיי משפחה ירושלמית בתקופת האינתיפאדה השנייה בסוף שבוע אחד, במשך 48 שעות.

רותי רוזן (חגית דסברג) עורכת קניות בשוק מחנה יהודה, שם היא נקלעת לפיגוע. היא אינה נפגעת פיזית, אבל חווה זעזוע קשה. בנה הבכור, עופר, (מתן פרמינגר), מפקד טנק בשירות חובה, יוצא הביתה לחופשה מהצבא ונקרא לחזור בבהילות לבסיס. בתה הצעירה, נעה (תמר פרמינגר), מתכננת לצאת לבילוי בערב והאב, יואל (אייל נחמיאס), מתכוון לצאת לריצה עם חבריו. כשהמשפחה ישנה שנת צהריים, רותי מצטיידת במזון, ונועלת את הבית. היא אף מנתקת את הבית מתקשורת חיצונית ומחביאה את הטלפונים הניידים של בני ביתה. כשבני המשפחה מתעוררים, והאב מתכוון להסיע את בנו לצבא, רותי מודיעה שאף אחד לא עוזב את הבית. בני הבית מנסים, כמובן, להתמרד. הסרט מתמקד בדינמיקה המשפחתית הסוערת שמתפתחת ומשתנה ממצב קיצוני אחד למשנהו במהלך סוף השבוע המיוחד שנכפה על גיבוריו, עד שהדלת נפתחת בנסיבות בלתי צפויות.

הפקה

טרום הפקה

בשלהי שנת 2001, בנה הבכור של התסריטאית אורית קימל סיים קורס מפקדי טנקים. שעות ספורות לאחר שובו הביתה הוא נקרא לצבא בדחיפות. היא כתבה מכתב לראש הממשלה דאז אריק שרון, מכתב שלא נשלח, אך במקומו עלה במוחה הרעיון לסרט "החיים בינתיים" והיא קיבלה תקציב פיתוח מ"קרן מקור" לכתיבת התסריט.

ב-2006 קיבל ענר פרמינגר גרסה ראשונית של התסריט. בשנים 2007-2006 פיתחו קימל ופרמינגר ביחד את התסריט. באוגוסט 2007 הוגשו בקשות תמיכה לקרנות, אולם ב-2008, במקום להמתין לשלבי המיון של הקרנות, החליט פרמינגר להפיק את הסרט באופן עצמאי. ביחד עם פרופ' אבנר פיינגלרנט, ראש המחלקה לקולנוע במכללה האקדמית ספיר, הוחלט על פרויקט משותף שנקרא: "סדנת פיצ'ר ענר-ספיר". מכללת ספיר אפשרה להקים סדנה שנתית של תלמידים ובוגרים נבחרים בהנחייתו של פרופ' פרמינגר. כמו כן, מכללת ספיר סיפקה את מרבית ציוד הצילום, התאורה וההקלטה, את חדר העריכה ותשתיות משרדיות. פרמינגר התחייב להפיק את הסרט, כשתלמידי הסדנה הם השותפים המרכזיים לעשייה הטכנית של הסרט, ולסיים את הפקתו בכל מקרה, כשהוא משלים בעצמו את מימון ההפקה.

בשנת 2010-2009, לאחר תהליך מיון התלמידים והבוגרים המצטיינים, נפתחה הסדנה הלימודית. בסדנה שוחחו על הסרט, ניתחו את התסריט, והחלו בעבודת הטרום הפקה (פרה-פרודקשן). במהלך אביב 2010 התקיימו בירושלים חמשת ימי הצילום הראשונים במרבית אתרי החוץ של הסרט. הצלם הראשי, רוני כצנלסון (אף הוא מורה לצילום במחלקה לקולנוע במכללת ספיר) וענר פרמינגר, הבמאי, היו אנשי המקצוע המנוסים והוותיקים היחידים. אליהם הצטרף צוות התלמידים והבוגרים של הסדנה, וביחד התגבשו לצוות הרמוני. בינואר 2010 בעיצומה של טרום ההפקה, הצטרפה קרן הקולנוע הישראלי בראשותו של כתריאל שחורי לפרויקט במסלול הפרינג' שלה (גרילה). כל אנשי הצוות, והשחקנים עבדו בתנאי דיפר (הסכם הקובע כי הצוות והשחקנים יקבלו את שכר עבודתם מרווחי הסרט העתידיים לאחר שכל הוצאות ההפקה וההפצה יכוסו).

ההפקה

צילומי השוק

זהו אחד הסרטים הישראלים הבודדים שהראו בהם פיגוע שאכן צולם באתר צילום ממשי ולא בתנאי אולפן באזור נטוש ובלתי פעיל. על אף הקשיים, התעקש פרמינגר לצלם בשוק מחנה יהודה, כדי להשיג את האותנטיות הדרושה, וכן בשל היותו של השוק חלק חשוב ממרקם החיים וההווי הירושלמי. לצורך כך נדרשו אישורים מוועד השוק, מכל בעלי הבאסטות ברחוב המרכזי בשוק בו נערכו הצילומים, כמו גם מהמשטרה וממכבי האש. הצילומים התאפשרו ביום ראשון עד עשר בבוקר, בשעות הכי חלשות של השוק.

לצורך הפקת הפיגוע החלה העבודה כבר במוצ"ש, כאשר צוותי התפאורה, ההפקה והצילום הכינו את השוק לצילומים. עשרות הניצבים הגיעו לפנות בוקר, עברו איפור ספציפי לפציעות והולבשו בהתאם. החזרות עם הניצבים התקיימו עד לתחילת הצילומים השכם בבוקר, כאשר על עיצוב הפעלולים היה אחראי ראשיד אבו רביע. זו הייתה הפקה נפרדת שנמשכה יומיים באוקטובר 2010.

כדי להגביר את האותנטיות של הפיגוע ובמיוחד כדי להדהד אותו פעמים מספר בסרט כשבני המשפחה נמצאים בבית, פרמינגר השתמש גם בצילומי ארכיון טלוויזיוניים מפיגוע אמיתי שהיה בשוק מחנה יהודה באפריל 2002, שלפיו נקבע זמן עלילת הסרט.

הדירה

אתר הצילומים המרכזי של הסרט הוא דירת המגורים של המשפחה. מבנה הדירה, גודלה ואפשרויות הצילום בה, היו קריטיים והציבו דרישות הפקה גבוהות. צילומי הדירה התקיימו ברמת בית הכרם בירושלים. צוות הסדנה שעבד על עיצוב התפאורה בדירה לא עמד במשימה ולכן, כשבוע לפני מועד התחלת הצילומים, פנה פרמינגר ליואל הרצברג וניר אלבה, מעצבים מקצועיים, שהתגייסו למאמץ והצליחו להפוך את הדירה הריקה לדירת משפחתית חמה ומלאת חיים תוך מספר ימים. הצילומים בדירה, שכללו 90% מצילומי הסרט, נערכו במהלך 19 ימים רצופים במהלך חודש אוגוסט 2010.

צילומי החוץ

בסרט רואים גם את הנוף מחוץ לבית, והנוף הניבט מחוץ לבית בו צילמו לא התאים. לכן, הנוף מחוץ לבית צולם מבית אחר, בשכונת קטמון. החלונות בבית כוסו במסכים ענקיים שעליהם הודפסו מראש תמונות הנוף שצולם מאזור צילומי החוץ של הבית בקטמון. צילומי החוץ במרביתם נעשו במשך 3 ימי צילום באפריל 2010 ובשני ימי צילום במאי 2010. צילומי בית הסבא והסבתא (הסצנות עם רבקה מיכאלי ויוסי גרבר) נעשו ביום צילום אחד בספטמבר 2010. בתוספת לעשרים וארבע שעות בשוק מחנה יהודה ו-19 ימי הצילום פנים באוגוסט, בסה"כ, הסרט הופק ב-26 ימי צילום.

הליהוק

צוות השחקנים היה מוכר לפרמינגר היטב מעבודתו בסרטיו הקודמים.

אם המשפחה, חגית דסברג, שחקה את תפקידה הקולנועי הראשון בסרט הקולנוע הראשון של פרמינגר "גולם במעגל", שבו היא זכתה לפרס אופיר עבור השחקנית הטובה ביותר, 1993 ובפרס המבקרים בפסטיבל חיפה, 1994.

אב המשפחה, אייל נחמיאס, שיחק תפקיד מרכזי בסרטו של פרמינגר מ-1999, "הגרעין הקשה".

לתפקידי הילדים ליהק פרמינגר את בנו, מתן, שחקן בראשית דרכו, ואת בתו הצעירה, תמר, שזו לה הופעתה הראשונה כשחקנית. בחירה זו אפשרה לפרמינגר לעבוד עם כל צוות השחקנים מתוך היכרות אינטימית. בנוסף, היותם של השחקנים הצעירים אחים ביולוגיים, מקנה לסרט אותנטיות נוספת.

החזרות האינטנסיביות עם ארבעת השחקנים במשך מספר חודשים בנו יחסי משפחה, שיש לה היסטוריה ומתקיימים בה קשרים קרובים ומורכבים.

פרמינגר ניצל גם באופן ייחודי את הנגישות שהליהוק אפשר לו לחומרי ארכיון של כל השחקנים. הוא השתמש בתמונות של ילדיו שנראים בסרט, כמו גם בצילומי וידאו משפחתיים מהעבר. כשדסברג מתבוננת פעמיים במראה ובבואתה מנעוריה ניבטת אליה, מתוך חומרים שצולמו ל"גולם במעגל" (1993) בו כיכבה. כך גם, כשהיא נזכרת שהכירה את בעלה כחייל, מובאת תמונה מ"הגרעין הקשה" (1999), בו נחמיאס גילם חייל.

בתר-הפקה (פוסט פרודקשן)

עריכת הסרט נעשתה באולפני העריכה של מכללת ספיר, במהלך 2011 על ידי העורך דורי ריבקין, בוגר מכללת ספיר ותלמידו לשעבר של פרמינגר. עריכת הפסקול נעשתה באולפני דיבי, על ידי יוסי אפלבאום, אף הוא מורה לעיצוב פסקול במכללת ספיר.

הקרנות הסרט

ביוני 2012 הסרט הוקרן בהקרנת טרום בכורה בפסטיבל קולנוע דרום, ולאחר מכן בהקרנת בכורה באוקטובר 2012 בפסטיבל חיפה. החל מדצמבר 2013, הוקרן הסרט ברחבי הארץ: בסינמטק תל אביב, בתיאטרון ירושלים, ביס פלאנט ראשון לציון וחיפה ובעשרה בתי קולנוע של גלובוס גרופ. מפיצי הסרט בישראל הם פרמינגר ויונה שחר, בסיוע תמיכת הפצה של קרן הקולנוע הישראלי ושל הקרן לעידוד הסרט הישראלי מיסודה של התאחדות ענף הקולנוע בישראל.

ההפצה הבינלאומית של הסרט נעשית על ידי המפיצה חדוה גולדשמידט מ-Go2Films.

• 
  רותי (חגית דסברג) ונועה (תמר פרמינגר)
• 
• 
• 
  רותי (דסברג) ועופר (מתן פרמינגר)
• 
• 
• 
• 
  יואל (אייל נחמיאס)

קרדיטים ונתונים

• אורך הסרט: 100 דקות.
• מפיק: ענר פרמינגר.
• הפקה: פורה הפקות בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, אבנר פיינגלרנט. מפיקות שותפות: נועה חביב, אורית קימל.
• מפיקים בפועל: נועה חביב, חגי בן כוזרי, מתן מלך.
• במאי: ענר פרמינגר.
• תסריט: אורית קימל.
• פיתוח תסריט: ענר פרמינגר ואורית קימל.
• צלם: רוני כצנלסון.
• תאורן ראשי: ליאור נצר.
• עיצוב אמנותי: יואל הרצברג.
• ניהול אמנותי: ניר אלבה.
• מאפרת ראשית: מארי-הלן.
• אפקטים מיוחדים: באשיר אבו רביע.
• מעצב פסקול: יוסי אפלבאום.
• מוזיקה מקורית: אורן סלע.
• שיר הנושא של הסרט: מילים: אייל נחמיאס; מוזיקה: אורן סלע; שירה: אסנת הראל.

שחקנים

שחקנים ראשיים:

הדמות	השחקן
רותי	חגית דסברג
יואל	אייל נחמיאס
עפר	מתן פרמינגר
נעה	תמר פרמינגר

תפקיד אורח

הדמות	השחקן
הסבתא	רבקה מיכאלי (תפקיד אורח)
הסבא	יוסי גרבר (תפקיד אורח)

תפקידים נוספים:

הדמות	השחקן
נעמה	חגית אגאיוף גרוסמן
"הזר"/ראובן הצייר	עמי דרוזד
אשתו של "הזר"	רניה עיאד
בתו של "הזר"	סארה עיאד
שמרית	אלמה דישי
איתן	רועי הרצוג
אלכס/סשה	רומן שומונוב
רונן	אור סגולי
עמית	אילן פרוכטר
טנקיסט נוסף	יוסי ירמיה
ילדה מתרימה	עלמה דרוזד
ילד מתרים	עדו דרוזד
ז'וגלריית	שירי ברויאר
ז'וגלר	דן גרודזינסקי
גבי השכנה	יונה ארדל
שוטרת במחסום	גבריאלה ליצ'מן
שוטרת במחסום	אחינעם ברגר
שוטר במחסום	בן קימל
שוטר במחסום	אוהד קוטלר
כנרת בשוק	עינה פרמינגר
כנר בשוק	נחום קורנבליט
מוכר מיצים בשוק	עוזי-אלי
ילדה על קורקינט	תרזה בן צבי

קישורים חיצוניים

• "החיים בינתיים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "החיים בינתיים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "החיים בינתיים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "החיים בינתיים", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "החיים בינתיים", באתר אידיבי
• "החיים בינתיים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "החיים בינתיים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• החיים בינתיים, באתר של פורה הפקות
• אורי קליין, בינתיים חיים באבסורד, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
• אמיר בוגן, מרחב מוגן: ענר פרמינגר על "החיים בינתיים", באתר ynet, 29 בדצמבר 2013
• איימי קורניש, מחקר על נשים במשבר, בבלוג "קולנוע וקולנוענים ישראלים - עדכונים וניתוח", 24 ביולי 2013 (באנגלית)
• החיים בינתיים, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
• החיים בינתיים, באתר קרן הקולנוע הישראלי