אבנר פיינגלרנט

אבנר פיינגלרנט (נולד ב-22 בדצמבר 1961) הוא במאי ויוצר קולנוע עצמאי ישראלי. פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים. מיוזמי ומייסדי בית-הספר לאמנות הקול והמסך ופסטיבל קולנוע דרום במכללה האקדמית ספיר, ועמד בראשם במשך שמונה עשרה שנים. שימש כעורך אחראי של כתבי העת לקולנוע - מחברות קולנוע דרום, אוצרות דרום. מרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, האקדמיה לאמנויות הבמה של פראג "FAMU", בית הספר לקולנוע בלודוויגסבורג, Filmakademie Baden Württemberg והתוכנית לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת מזרח לונדון היא קריאה לאקניאנית של סרטי המסע בקולנוע האירופי. הקים עם הגר סעד שלום את חברת ההפקה סקינה בורדר פילמס במושב נתיב העשרה. יחד יצרו את הסרטים הדוקומנטריים האחו הקטן, זוכה הפרס לסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2024, ובמדבר - דיפטיך תיעודי, זוכה פרס הבימוי מטעם פיפרסקי ופרס הצילום בפסטיבל דוקאביב 2018.

אבנר פיינגלרנט

לידה	22 בדצמבר 1961 (בן 62) קיבוץ ברור חיל, ישראל
סוגה מועדפת	סרט תיעודי
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1993
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
יצירות בולטות	האחו הקטן במדבר - דיפטיך תיעודי גברים על הקצה - יומן דייגים
פרסים והוקרה	פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2024 פרס הבימוי בתחרות הישראלית מטעם פיפרסקי ופרס הצילום בפסטיבל דוקאביב, 2018 הסרט הארוך הטוב ביותר, פסטיבל טרנזיט לסרטים תיעודיים, פולין, 2012 פרס חבר השופטים, פסטיבל "דייגי העולם", 2008
https://skeneborder.com/
פרופיל ב-IMDb

קורות חייו

אבנר פיינגלרנט נולד בקיבוץ ברור חיל להורים שהיו, כמו רוב תושבי המקום, עולים מברזיל. הוריו היו בין מקימי הקיבוץ. למד בבית חינוך שער הנגב את שנות נעוריו העביר בעבודה בענף גידולי השדה והפלחה.

כבני משקים רבים בחר פיינגלרנט לעשות שנת שירות כרכז אזור בחטיבת בני הקיבוצים בנוער העובד והלומד, בשער הנגב ושדרות. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1981 ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל. השתחרר מהצבא בשנת 1984 ושוטט כחמש שנים בישראל ומחוצה לה. בין היתר עבד כנהג משאית ותאורן באתרי הסרטה בארצות הברית, וכדייג בניו יורק. לדבריו, החשיפה לעשייה הקולנועית, ובעיקר העבודה כתאורן עוררו בו את האהבה הגדולה לקולנוע, בעיקר לסרטים תיעודיים. בשנת 1990 החל ללמוד בחוג לקולנוע וטלוויזיה ובחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם גם ביים את סרטיו הראשונים.

בשנת 1992, עת נולדה בתו הבכורה, חזר לקיבוץ הולדתו, והקדיש עצמו לבניית מערכת החינוך במקום, מתוך כוונה לבנות סביבה אידיאלית לילדיו ולילדי חבריו. לאחר מכן עבד כבמאי של כתבות לתוכנית התיעודית השאלה הבאה של שידורי קשת, בהפקתם של ירון לונדון ונורית קידר. ב-1997 ביים והפיק את סרטו התיעודי הראשון, ביחד עם מיה בר, ראשון יהיה אחרון.

השלב הבא היה חזרה לחיות ולעבוד בדרום ולבנות משם את היצירה הייחודית בשפה הקולנועית אותה חיפש. ב-1999 הקים סטודיו עצמאי לקולנוע תיעודי וניסיוני בקיבוצו ברור חיל, ועבד בשיתוף עם הבמאית מכבית אברמזון והעורך לב גולצר על סרטיו הבאים. היה בין מקימי בית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר, ועמד בראשו מאז 2001 ועד 2018. יזם וייסד את פסטיבל קולנוע דרום בשדרות, את כתב העת מחברות קולנוע דרום וכן את אוצרות דרום, במה לדיונים ומאמרים על קולנוע.

אבנר פיינגלרנט הוא אב לארבעה ילדים ותושב נתיב העשרה.

קריירה אקדמית

פיינגלרנט הוא בעל תואר ראשון בקולנוע ובפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, 1993. בשנת 1999 יזם ביחד עם פרופ' חיים בראשית את המחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה במכללת ספיר בנגב. על הקמתה מספר:

"באתי [אל חיים בראשית, ראש מחלקת תקשורת במכללת ספיר] ואמרתי: למה אנחנו מבזבזים את הזמן על הדברים האלה, בוא נעשה בית ספר לקולנוע. יש פה ציוד, יש פה מורים, יש פה הכל. למה דווקא תקשורת והנדסאים? בוא נעשה בית ספר לקולנוע"

מ-2001 עד 2018 כיהן כראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך.

בין השנים 2005 ל-2009 למד לימודי תואר שני ושלישי בתקשורת ולימודי תרבות באוניברסיטה של מזרח לונדון, אנגליה. נושא העבודה לתואר הדוקטור שלו הוא: חזרתו של האב - אודיסאות מודרניות בקולנוע האירופי.

משנת 2006 עד 2017 פיינגלרנט היה עורך שותף לכתב העת 'קולנוע דרום' - כתיבה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום.

בשנים 2018-2011, עם פתיחת התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות וקולנוע באוניברסיטת חיפה לימד פיינגלרנט כפרופסור אורח בתוכנית.

בשנת 2012 היה פרופסור אורח בבית הספר לאומנויות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

בשנים 2018-2013 שימש פיינגלרנט כפרופסור אורח בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ״FAMU״ בהאקדמיה לאמנויות הבמה של פראג והעביר סדנאות "מדבר ומסע", שיתוף פעולה של תלמידי מוסד זה ותלמידי התואר השני במכללה האקדמית ספיר.

בשנת 2014 הקים יחד עם פרופ׳ יהודה ג'אד נאמן את התוכנית לתואר שני בקולנוע - הפקה ותאוריה בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר, ועמד בראשה עד 2018.

בשנים 2018-2017 היה פרופסור אורח בבית הספר לקולנוע Filmakademie Baden Württemberg בלודוויגסבורג.

החל משנת 2019 משמש כדקאן הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים, שעברה למשכנה החדש במרכז העיר תל אביב ובה הוא מבסס את התפיסה של אקדמיה רב תחומית המעורבת בקהילה ברוח החזון של אמן-חוקר-מורה.

פיינגלרנט חבר באיגוד הבמאים והתסריטאים ובפורום הדוקומנטרי בישראל וכיהן כיו"ר משותף של הפורום ב-2019–2020.

פעילות פוליטית

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה, נוצר קונצנזוס רחב בקרב תושבי הנגב, בעד המבצע הצבאי, ורוב גדול של התושבים אף דרשו את הרחבתו והארכתו, והתנגדו להפסקת המבצע. פיינגלרנט היה בין המעטים מבין תושבי האזור, שהביעו דעה מתנגדת. הוא פרסם את עמדתו נגד המהלך הצבאי בוויכוחים בפורומים, ובעיתונות המקוונת. גם במהלך מבצע מגן וחץ ב-2023 כתב מאמר כנגד הימשכות המצב.

פילמוגרפיה ומיצגים

סרטים

שם הסרט ושנת ההפקה	תקציר	תפקיד	פרסים	קטעי וידאו
קצה של חוט (1993)	סרט עלילתי קצר בכיכובה של קאיפו כהן (הקיץ של אביה) המספר סיפור התבגרות של נערה במשך נסיעה אחת ברכבת הישנה מתל אביב לירושלים.	תסריט, בימוי והפקה.
בוא נקרא לרוח (1994)	סרט תיעודי אישי על בניית זהות אישית-חברתית על רקע השבר בקיבוצו של הבמאי ובחברה הקיבוצית בכלל.	תסריט, בימוי, הפקה ועריכה.	*פרס הקרן על-שם עליזה שגריר. *מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל. *פרס הסרט הקצר מטעם הקרן של משרד המסחר והתעשייה.
לב - הצער והשתיקה (1995)	סרט תיעודי ראשון, שעסק בשכול אצל משפחות עולות מחבר העמים, מגולל את סיפורו של לב פסחוב שנרצח במהלך שירותו הצבאי בידי פלסטינים בעודו שומר במחסום בשטחים.	תסריט ובימוי.
ראשון יהיה אחרון (1997)	סרט תיעודי באורך מלא, העוסק בקהילת הזיכרון של עקורי בירעם. הסרט מלווה מספר דמויות בולטות מבין קהילת העקורים על דורותיהם ומצייר תמונה של חברה המטפחת קהילה וזיכרון אל מול הריסות הכפר ומחכה ליום בו תקויים החלטת בית המשפט העליון והם יוכלו לחזור אל בתיהם שהפכו לפארק לאומי.	תסריט, בימוי והפקה (לצד מיה בר).	*פרס המועצה לתרבות ואומנות לסרט. *מענק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. *מענק קרן רשת לקולנוע ישראלי.	הסרט המלא
נען שלי (2001)	סרט ניסיוני קצר המספר קרע פנימי, שנפער בעולמה של אחת מיוצרי הסרט, בת נען, שהייתה בבית אמה באותו זמן שבת קיבוצה - שני, נרצחה בדשא שליד על ידי גבר שאהב אותה אהבה אובססיבית.	תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון).
אווה (2002)	אווה, לוחמת יוגוסלבית אמיצה למען זכויות האדם, עמדה בפני רגע קריטי בחייה הסוערים בעבר, בו נאלצה לבחור בין נאמנותה לבתה הקטנה בת השש לבין נאמנותה לאידיאלים בהם האמינה. היא העדיפה לא לבגוד באידיאלים ונזרקה לכלא הנשים הנורא שבים האדריאטי "גולי אוטוק". בתה נזרקה לרחובות. עד היום טיאנה לא סולחת ושומרת בתוכה את פצע הנטישה של אמה.	תסריט, בימוי וצילום (לצד מכבית אברמזון).	*פרס המועצה לתרבות ואומנות לתסריט. *פרס קרן אכסל שפרינגר לקולנוע - ברלין. *מענק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. *מענק קרן מקור לעידוד הפקות מקור בכבלים. *פרס זית הכסף פסטיבל הסרטים הבינלאומי מונטנגרו.	הסרט המלא
גברים על הקצה - יומן דייגים (2005)	סרט תיעודי באורך מלא שצולם במשך ארבע שנים כיומן אינטימי של פליטים פלסטינים ומתנחלים ישראלים, ארבעה גברים קשוחים משני עמים אויבים החיים בשותפות. עלילתו התיעודית מתרחשת בחוף שקמה שפונה באמצע אוגוסט 2005 ומציגה תמונת חיים של דייגים, שני מתנחלים יהודים ושני פלסטינים מעזה, שעבדו וחיו יחד שנים רבות עד שהמציאות הפרידה ביניהם.	תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון).	*פרס ראשון מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה בפסטיבל "דוקאביב". *פרס המועצה לתרבות ואומנות עבור פיתוח תסריט. *מענק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. *מענק קרן גשר לקולנוע רב תרבותי לפיתוח תסריט. *פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע פארגו שבפורטוגל. *פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בקטגוריה של הים התיכון - דוק פסט, איטליה. *ציון לשבח פסטיבל הקולנוע RAY שברומא, איטליה (RaySat Cinema Premium) בשיתוף עם CMCA. פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בסן קאסט שבצרפת.	הסרט המלא. טריילר
מטאדור האהבה (2006)	סרט וריקוד על במה אחת המתאר מסע של אישה בארץ ישראל, בעודה חווה קשר קיצוני מול גבר שהיא חושקת עד מוות. יצירה לקולנוע ומחול המציעה אינטרפרטציה אכזרית ליחסי האהבה והתשוקה בין גבר ואישה, המשולים לדינמיקת היחסים בזירת הקורידה הספרדית של המטאדור והשור.	תסריט, צילום, בימוי והפקה (לצד מכבית אברמזון).
מטאדור המלחמה (2011)	סרט תיעודי באורך מלא. במהלך מבצע עופרת יצוקה על קו הגבול של עזה בחורף 2009, באים אנשים מכל רחבי הארץ לצפות בעשן הכבד מעל עזה. הזירה המזרח תיכונית מתוארת בסרט כקורידה - שבה יש מטאדור ושור, גלגל של מקריב וקרבן, שאין מוצא ממנו מלבד למקום אפל בנפש האדם.	תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון).	*הבחירה הרשמית בתחרות הבינלאומית של פסטיבל הקולנוע - דוק לייפציג. *זכייה במכרז של ערוץ 1 לסרט תיעודי אודות מבצע "עופרת יצוקה". *מענק קרן רבינוביץ' לאומנויות וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי. *Best Feature-Length Film Award: TRANZY International Documentary Film Festival - Pland 2012.
במדבר بالصحرا - דיפטיך תיעודי (2018)	"חלומו של עומאר" ו"חלומו של אבידן" הם שני סרטים תיעודיים, המצולמים בדרום הר חברון ומתבוננים באינטימיות ברועי צאן החיים במדבר, בשטח C של הרשות הפלסטינית הנשלט על ידי הצבא הישראלי. עומאר חליל מוחמד מביא את שתי נשותיו וילדיו מביתם הגדול ביטא לחיות באוהל באל מאג'ז, כפר ילדותו, ולעבוד עם הצאן שבעזרתו הוא מגדיר את גבולות האדמה הפלסטינית. אבידן אופיר, מנהיג צעירי המקום, מקים חוות צאן וחולם להתרחב עם עדר הכבשים שלו ברוח דוד המלך, לעבר המדבר והגבעות בהם רועים הפלסטינים. החיים במדבר חסרי רחמים, הפוליטיקה בלתי אפשרית, אך נראה שהדרמה הפנימית היא זו שמכריעה את גורל הגיבורים וחלומותיהם.	בימוי, צילום, תסריט ותחקיר; (לצד הגר סעד שלום).	*פרס הצילום בפסטיבל דוקאביב 2018 *פרס הבימוי בתחרות הישראלית מטעם פיפרסקי בפסטיבל דוקאביב 2018	הטריילר לסרט
האחו הקטן - It Happened on our Ground (2024)	מסע של שלוש נשים החיות בחווה אחת, אותה ירשה וונדי האם, מדודה, קונסטנטין פון נויראט, בכיר באס אס שהיה שר החוץ של היטלר. חיי היומיום בחווה שעל גדת נהר האנז מעלים שדים מהעבר הנאצי של המקום ומאיימים על מערכות היחסים בין השלוש. הסרט הוא פורטרט אישי נשי של משפחה אריסטוקרטית גרמנית, שהשתמשה במעמדה הפריבילגי כדי להציל יהודים ממחנה הריכוז שהוקם על אדמותיה ואינה מפחדת להתעמת עם העבר בניסיון לברוא לעצמה עתיד משותף.	בימוי, צילום, תסריט ותחקיר	פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר, פסטיבל דוקאביב 2024
יומן ברזילאי (בתהליכי הפקה)	אחת-עשרה שנים של צילומים שבהם מתעד פיינגלרנט באופן אובססיבי יומן חיים של חיפוש זהות ישראלי, משפחתי ואישי. מסע שהחל עם מות אביו שהיה חלוץ ציוני שבא להקים קיבוץ בנגב מתוך הציווי העמוק של אביו יעקב, והמייסד של בית הספר היהודי בריו דה-ז'ניירו.	תסריט, בימוי, צילום והפקה.

מטאדור המלחמה (2010) - מיצב קולנועי רב מסכי הנפרש על פני מספר חללים, מגולל יומן מסע לאורך קו הגבול עזה – ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה. זהו דיוקן אינטימי של אזור ספר פגיע המבקש להציג את פניה של ישראל ברגע של משבר. בד בבד הוא בוחן את תופעת תיירות המלחמה, נהירתם דרומה של ישראלים רבים מכל גוני הקשת הישראלית, על מנת לצפות בעזה המופגזת. יוצרי הסרט מצביעים על שברים וסדקים בחברה הישראלית, המחברת בין כח צבאי לאמונות משיחיות. אקסטזת המלחמה ושכרון הכח המלווה אותם משולים למופע הראווה של הקורידה מלחמת השוורים – זירת המאבק האכזרית בין חיים למוות. הוצג במוזיאון פתח תקווה לאמנות, הגלריה האוניברסיטאית תל אביב.

יומן של ברזילאי (2013) - מופע יחיד, על במה ומסך, המגולל מסע חיפוש זהות ומשמעות של יוצר קולנוע, בעקבות מות אביו. עולמו הישראלי ציוני קיבוצי נחרך באחת והוא יוצא לעבר עולם הגלות ממנו באו וברחו הוריו והורי הוריו. במסעו הוא נודד בין עיירות יהודיות קטנות בערבות אוקראינה, אודסה, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו שבברזיל ועד לברור חיל, קיבוץ בנגב. מסע שמתרחש במציאות ובזיכרון מופשט בו זמנית, ששולטים בו פנטזיה ומפגשי רפאים מהעבר והגלות היהודית של מזרח אירופה וברזיל. במהלך המסע הוא מבקש לחדור לתוך עומק היחסים המורכבים שלו עם אביו סבו ובנו ודרכם לנפשו שלו. נבחר לפסטיבל המונודרמות - מרכז הבמה ז'ראר בכר בשיתוף פסטיבל ישראל והוצג בפסטיבל קולנוע דרום 2013 ובכנס ישראל-שדרות לחברה 2013. בסיום ההצגה בכנס התקיימה שיחה על המופע עם הפרופסור אמנון רז-קרקוצקין.

מפיק-שותף

• סיסאי, 2005, בימוי: דוד גברו.
• זרעי קיץ, 2007, בימוי: חן לסקר.
• במטבח של פריימן, 2007, בימוי: הדר בשן.
• שחר אדום, 2007, סדרה בעריכת בוריס מפציר של בוגרי המחלקה לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר.
• עזה, שדרות - חיים למרות הכל, 2008, אתר אינטרנט בהפקת אסנת טרבלסי ואריק ברנשטיין.
• חולה את נתן, 2010, בימוי: רובי אלמליח.

ספרים

• מסע האב אל הממשי - אודיסאות מודרניות בקולנוע האירופי, 2021, רסלינג, אבנר פיינגלרנט. מבוסס על עבודת הדוקטורט של פיינגלרנט.

מאמרים

• פיינגלרנט, א. (2007) בין הלהקה להסודות – מחבורה של צעירים חסרי מנוח לפרט שעומד אל מול גורלו, קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השישי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר, עמ' 77–86.
• פיינגלרנט, א. (2008) שבעה, מותו של האחר הגדול, קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השביעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר עמ' 35–45.
• פיינגלרנט, א. (2009) "רציתי לטלטל את עצמי", ריאיון עם רנן שור, קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השמיני, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, עמ' 17–36.
• פיינגלרנט, א. (2009) ״המצלמה הפכה לחלק ממני״, ראיון עם ענת אבן, קולנוע דרום קריאה ביקורתית בעקבות קולנוע דרום השמיני, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, עמ׳ 73-61.
• פיינגלרנט, א. (2010) "על הטרילוגיה האנטי צברית של אבי נשר״, קולנוע דרום קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום התשיעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, המכללה האקדמית ספיר, עמ' 27–36.
• פיינגלרנט, א. (2010) "העניים משלמים על הכל ..." ריאיון עם יקי יושע קולנוע דרום קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום התשיעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, המכללה האקדמית ספיר עמ' 37–58.
• פיינגלרנט, א. (2011) "הפרה הקדושה והערת השוליים" בין סירוס לפסיכוזה – על הקולנוע של יוסף סידר בעקבות סרטו הערת שוליים. ספר קולנוע דרום - קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום העשירי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר, עמ' 29–40.
• פיינגלרנט, א. (2012) הקולנוע הולך לפריפריה, "פנים" לתרבות חינוך וחברה מס. 57, מרץ 2012 עמ' 94–100.
• פיינגלרנט, א. (2013) "על אפלה ואוטופיה בקולנוע החדש של אבי נשר", קולנוע דרום הגות וביקורת עמ' 37–43. בהוצאת רסלינג והמכללה האקדמית ספיר.
• פיינגלרנט, א. (2013) "ריאיון עם אלברט מייזלס", קולנוע דרום הגות וביקורת עמ' 199–216. בהוצאת רסלינג והמכללה האקדמית ספיר.
• פיינגלרנט, א. (2013) 'מלאכים שחורים מלאכים לבנים קריאה מחודשת ב'יומן' של דוד פרלוב' תקריב מס. 07 - כתב עת מקוון לקולנוע תיעודי (פורסם בדצמבר 2013) עורכים רן טל ענת אבן.
• פיינגלרנט א. (2013) 'תכסית ותבליט כמונחי יסוד בשפה הקולנועית' בתוך קטלוג מוזיאון פתח תקווה (פורסם בדצמבר 2013) עורכת דרורית גור אריה.
• פיינגלרנט, א. (2014) 'אבי ואמי יצאו לציד או Strange Fruits, שיחה עם עצמי בעקבות 'בן זקן', סרטה של אפרת כורם. קולנוע דרום כתב עת מקוון בהמשך לפסטיבל קולנוע דרום. עורכים:ארז פרי נעה קולקר
• פיינגלרנט א. (2015) 'אני בחיים לא אוכל לעשות סרט בלי אנשים רוקדים' ריאיון עם קארים איינוז. בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
• פיינגלרנט א. (2015) 'על הפלאי והתבוני' - על יצירתה של דנאי אילון בעקבות סרטה 'פה ולא שם'. בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
• פיינגלרנט א. (2016) 'אבינו' של מני יעיש - על האב העוקד את עצמו', בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
• פיינגלרנט א. (2017) 'הדימוי שהופך להיות הגיבור של הסרט' בין "סוויט גראס" ו"חלקים שבורים" ל"סומינילק" ו"לווייתן" – על הדימוי הקולנועי והמהפכה של הקולנוע האתנוגרפי. קולנוע דרום והעוקץ בעריכת מיטל אביקסיס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבנר פיינגלרנט בוויקישיתוף

• אבנר פיינגלרנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הדף של אבנר פיינגלרנט באתר מכללת ספיר
• אתר האינטרנט של חברת ההפקות סקינה בורדר פילמס (אורכב 22.04.2019 בארכיון Wayback Machine)
• אוצרות דרום, שנתון לקולנוע בהוצאת מכללת ספיר
• ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003
• לשבור את אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003
• מירון רפופורט, נפרדים מהים של עזה, באתר הארץ, 21 ביוני 2005
• פרופ׳ אורי ס. כהן, ״קולנוע של גרילה״ בקטלוג מוזיאון פתח תקווה, פברואר 2011
• פרופ׳ סמי שלום שטרית, ״אין שוורים זועמים״ (על מטאדור המלחמה), ספר קולנוע דרום, 2011.
• מרב יודילוביץ', "בשביל המרכז, אנחנו חיית מחמד חברתית", באתר ynet, 1 ביוני 2011
• אריאל ציפל ״הקולנוע יורד לזירה״, על מטאדור המלחמה,, ״תקריב״ מס׳ 05.
• כרמית ספיר-ויץ, תיירות מלחמה: הסרט שתיעד את קו הגבול ב"עופרת יצוקה״, מעריב, 26 בנובמבר 2011.
• כתבה באתר What Can Cinema Do
• Israel: The wounds of a destiny, Aude Marcovitch
• אור סיגולי, עשרת אנשי השנה בקולנוע לשנת 2011 באתר סריטה
• רן טל וענת אבן ריאיון עם אבנר, תקריב מס׳ 06
• שדרות, יציאה אחרונה, סרט תיעודי מאת היוצרת הצרפתייה Osvalde Lewat (צר')
• "צייר לי מלאכים שחורים": קריאה מחודשת ב"יומן" כסרט מסע בעקבות האם. ״תקריב״ מס׳ 07.
• The Man Down South Who Never Stops Shooting, "הארץ" (באנגלית).
• נירית אנדרמן, אני אולי שמאלן, אבל חייבים להקים קרן קולנוע בהתנחלויות, באתר הארץ, 11 ביוני 2017
• רוג'ר קוזה מראיין את פיינגלרנט, חלק 1.
• חלק 2.
• עופר ליברגל, ביקורת באתר ״סריטה״ על ״במדבר - דיפטיך תיעודי״ בדוקאביב 2018
• נירית אנדרמן, דוקאביב 2018: גיבורי סרטיו של אבנר פיינגלרנט דומים להפליא ושונים בתכלית, באתר הארץ, 23 במאי 2018
• Modern Times Review, Parallel lives at the West Bank, Hans Henrik Fafner
• אודי סגל ודני סידס, רדיו 102fm, ראיון בעקבות ״במדבר - דיפטיך תיעודי״, 1 בפברואר 2019
• עופר מתן, "חטפתי מכות רצח, קיבלתי מוט ברזל בראש, הכנסתי מכות בחזרה. שכבתי בבית חולים. באותו יום משהו זז אצלי", באתר "ידיעות אחרונות", 7 בפברואר 2019
• יאיר רוה ברדיו הקצה בשיחה עם פיינגלרנט על ״במדבר - דיפטיך תיעודי״ 12 בפברואר 2019
• שני ליטמן, הקולנוען שהלך אל מעבר לקו, היכן שקורה משהו פראי ואבוד, באתר הארץ, 13 במרץ 2019
• Hana Nováková talking with Avner Faingulernt
• איתי שטרן, "האדמה הזאת, בשורש שלה, מיועדת לנו כיהודים", באתר הארץ, 19 בינואר 2021
• עמי פרידמן, היוצרים שחשבו מחוץ לקופסה והקימו מוסדות חינוך פורצי דרך, ישראל היום 18 באוגוסט 2022
• שני ליטמן, "האחו הקטן" מציג את הנזק שגורמת המלחמה דווקא לצד התוקף, הארץ, 27 ביוני 2024
• בנימין טוביאס, ביקורת על ״האחו הקטן״, ידיעות אחרונות, 5.7.24
• יעל שנקר, החיים מורכבים יותר מהקונפליקט שפותר אותם, פורטפליו, 24.7.24
• גדי רימר, שלוש נשים ואחו קטן אחד ראיון עם פינגלרנט בכתב עת סינמטק תל אביב, 18.8.24