היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות
היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה של אנשי ממשל בכירים ולהגנתם מפני איומים, בעיקר מטרור. היחידה הוקמה בשנת 1958.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| סוכנות אם | שב"כ |
| תאריך הקמה | 1958 |
  | |
היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים עקרונית ל"סמלי שלטון":
במרץ 2023 החליטה ועדת השרים לענייני שב"כ כי גם בני משפחתו של ראש הממשלה, יאיר, אבנר ושרה נתניהו, יאובטחו על ידי היחידה.[1]
היחידה משמשת כאחראית מקצועית גם על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה ומאובטחים על ידי יחידת מגן.
הכשרה
עריכההמאבטחים האישיים הם יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, הנבחרים בקפידה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד. מאבטחי השב"כ[2], ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, מאומנים במתקני השב"כ ועוברים קורס מאבטח לוחם מקיף הכולל בין היתר אימונים והכשרות שונות בתחום הלוחמה בטרור, כושר גופני, אימוני ירי, קרב מגע, לוחמה בשטח בנוי ואימון חובשים. המאבטחים האישיים מאומנים יותר משנה לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת[3].
היסטוריה
עריכההיחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת 1958 תחת השם יחידת הליווי של ראש הממשלה. בעקבות אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת באוקטובר 1957, ונפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר[4]. את אנשיה אימן בתחילה דוד בקרמן (דייב), איש חיל הנחתים האמריקני בעברו שהתמחה בלוחמה זעירה וקליעה באקדח[5]. בשנת 1968, בעקבות חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה[6], נתבקש בקרמן להצטרף לשירות הביטחון הכללי כמדריך ירי באקדח[7]. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור[8]. באותה עת כונו אנשי היחידה "הגורילות". בשנת 1972 מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים[9]. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם הקצח"ר עמנואל שקד, אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ[10]. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול מתקפת הטרור ב-18 בפברואר 1969 כנגד מטוס אל על[11], שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן[12] ופעולת החילוץ של מטוס סבנה. ב-27 בדצמבר 1985 תקפו מחבלים פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה בווינה וברומא. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים, הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו שוטרים אוסטרים ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים, הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים[13].
כשלים
עריכהרצח רבין
עריכהרצח רבין הוא כישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת[14]. לדוגמה, השתתפותו של אדם מאובטח בכנס מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.
נוכחות מתחזה חמוש צמוד לראש הממשלה
עריכהבמהלך הכאוס שהתחולל אחר טבח שבעה באוקטובר ניצל רועי יפרח את עובדת היותו חובש באיחוד הצלה, נסע לאזור הקרבות והתחזה לחבלן, לוחם ושוטר, גנב נשק, אמל"ח וציוד משטרתי וצבאי. במהלך ביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בתוך רצועת עזה הצטלם יפרח לצידם כשהוא חמוש בנשק מתקדם[15]. ב-29 באוקטובר 2024, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על יפרח 15 חודשי מאסר בפועל, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון[16].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014.
- אברהם רותם "האמת, חבר", הוצאת ספרות עכשיו, תש"ן 1999. (מנהל היחידה שלעבר על הכשלים באבטחה)
קישורים חיצוניים
עריכה
היחידה לאבטחת אישים ומשלחות בשירות הביטחון הכללי, סרטון באתר יוטיוב- יואב לימור, יותר מדי מאובטחים, פחות מדי מאבטחים, באתר nrg, 9 בנובמבר 2001
- עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg, 10 ביוני 2010
- אמיר אורן, שב"כ בעור משטרה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
- שלום ירושלמי, חומת מגן: סיפורו של מאבטח מנהיגי המדינה, באתר nrg, 5 בנובמבר 2011
- אמיר בוחבוט, הלילה ששינה את כללי המשחק בשב"כ, באתר וואלה, 22 באוקטובר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ איתמר אייכנר, אחרי ההפגנה מול המספרה: האחריות על אבטחת שרה נתניהו וילדי רה"מ הועברה לשב"כ, באתר ynet, 5 במרץ 2023
- ^ יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", 10.02.2012.
- ^ עמוס הראל, התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל, באתר הארץ, 5 ביולי 2002.
- ^ השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי
- ^ אפי מלצר וחיים בן עמי, דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.
- ^ דייב בקרמן ז"ל, דף זיכרון מתוך אתר השב"כ.
- ^ שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg, 2 ביולי 2011, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר רחמים. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.
- ^ אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012.
- ^ יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.
- ^ פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר 1985), מתוך אתר השב"כ.
- ^ עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר, התקדם בחיים, באתר nrg, 11 בנובמבר 2005.
- ^ דניאל אלעזר, הכי קרוב לראש הממשלה: הסיפור הלא ייאמן של הנוכל שהתחזה לחייל 24 בינואר 2024, בערוץ כאן 11 ביוטיוב
- ^ מאיר תורג'מן, שנה ו-3 חודשי מאסר לנאשם בהתחזות ללוחם בעזה: "הובאה בחשבון תרומתו ב-7.10", באתר ynet, 29 באוקטובר 2024