היכל השמות
היכל השמות הוא מבנה ביד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה שבירושלים, שבו מונצחים שמותיהם של מיליונים מקורבנות השואה. מסד הנתונים של היכל השמות קיים גם במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר האינטרנט של יד ושם. רוב שמות הנספים מונצחים על ידי דפי עד, ויתרתם מונצחים על ידי נתונים שנאספו מרשימות שונות, בהן בין היתר רשימות של אסירי גטאות ומחנות, רשימות של יהודים שרכושם הוחרם על ידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה, רשימות של יהודים שגורשו בטרנספורטים, רשימות של נספים בצעדות מוות ועוד.
הקונוס העליון בהיכל | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון, אתר הנצחה |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
בעלים | יד ושם |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1977 |
תאריך פתיחה רשמי | 1977 |
קואורדינטות | 31°46′28″N 35°10′30″E / 31.774555555556°N 35.174888888889°E |
היסטוריה
עריכהב-1968 הוקם ביד ושם בירושלים "חדר שמות" ובו דפי עד מקוריים, לפי סדר אלפביתי. ב-1977 נחנך בניין היכל השמות ביד ושם. בשנות ה-80 צילם יד ושם במיקרופילם כמיליון דפי עד כדי לשפר את האפשרויות להנגיש את הדפים לציבור, וכדי ליצור גיבוי לדפים. עם תחילת העלייה של שנות ה-90 מברית המועצות לשעבר הוכפל קצב הגעת דפי העד להיכל השמות והגיע לכ-3,000 בחודש. בשנת 1990 החל איסוף שמות מרשימות גירושים של יהודים וכן מרשימות אסירי מחנות וגטאות, רשימות שערכו הנאצים ובעלות בריתם. בשנות התשעים החל פרויקט מחשוב שמותיהם של קרבנות השואה הנמצאים בהיכל השמות. במבצע לאיסוף שמות קרבנות השואה ב-1999 בחסות נשיא המדינה עזר ויצמן, התקבלו 380,000 דפי עד בשנה זו בלבד, ועוד 70,000 בשנת 2000. בשנת 2000 נוצר מאגר המידע הממוחשב של שמות קרבנות השואה, ובשנת 2004 נחנך מאגר המידע של שמות קורבנות השואה באתר יד ושם באינטרנט.
עם חנוכת מוזיאון יד ושם החדש לתולדות השואה ב-2005 הועבר מאגר שמות קרבנות השואה השמור בהיכל השמות למוזיאון זה. כיום (2019) שמורים בהיכל השמות למעלה מ-4.8 מיליון שמות של קרבנות השואה.[1]
מבנה
עריכהבהיכל השמות מסלול הליכה מעגלי למבקרים. החלל מעל ומתחת מסלול ההליכה בנוי כשני קונוסים הפוכים שבסיסיהם צמודים זה לזה, בגובה ובעומק של כעשרה מטרים. על גבי קיר הקונוס העליון נתלו תמונות של נספים בשואה.
באמצע המסלול המעגלי נמצאת כניסה לחדר חיפוש שמות הנספים באמצעות מחשבים, ועל הקירות סביב המסלול ישנם מדפים ועליהם קלסרים בהם דפי העד המקוריים. דפי עד אלה אינם נגישים לעיון על ידי המבקרים, אך ניתנים לצפייה במחשבי יד ושם שבחדר הסמוך, וכן במאגר שמות קרבנות השואה באתר יד ושם באינטרנט.
הוקרה
עריכהבמאי 2020 הנפיק הדואר המלכותי הבריטי גיליונית זיכרון בת ארבעה בולים לציון 75 שנים לסיום מלחמת העולם השנייה. אחד הבולים בגיליונית מציג את "היכל השמות".[2]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- על היכל השמות באתר יד ושם
- על המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם
- המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, באתר יד ושם
- על היכל השמות בפודקאסט של יד ושם (עם תמלול)
- על איסוף שמות קרבנות השואה - גיליון נושא בכתב העת "בשביל הזיכרון", גיליון 45, באתר יד ושם,
הערות שוליים
עריכה- ^ כתב העת "יד ושם: ירושלים", ע' 10, באתר יד ושם
- ^ "היכל השמות" ביד ושם - ייצוג ישראלי על בולי בריטניה, שׂבֶל 118, יולי 2020