היפוסטיל
| ערך מחפש מקורות | |
באדריכלות, היפוסטיל הוא אולם בעל גג אשר תקרתו נתמכת על ידי עמודים. מקור השם היפוסטיל הוא מהמילה ביוונית עתיקה hypóstȳlos שמשמעותה "מתחת לעמודים"" (כש-hypó משמעותו מתחת ו-stŷlos משמעותו עמודים). חללים היפוסטיליים נפוצים באדריכלות מצרים העתיקה, הפרסית, היוונית והאסייתית. היפוסטיל מפורסם מהעת העתיקה נמצא בכרנכ שבמצרים במקדש לאל אמון-רע הכולל 134 עמודים.
הקורה, ״ארכיטרב״ (גם "אפיסטיל") המקשרת בין העמודים יכולה להיבנות ממגוון חומרים כמו אבן, עץ או חומר קשיח אחר כמו ברזל, פלדה ובטון מזוין. העמודים יכולים להיות בגובה זהה או כמו בכרנכ שבו העמודים בחלל המרכזי גבוהים מהעמודים במעברים הצדדיים, ובכך מאפשרים יצירת פתחים בקיר מעל העמודים הקטנים, הנותנים לאור יום להיכנס ולהאיר את האולם.
במצרים העתיקה נעשה שימוש בצורת בנייה זו במקדשים רבים, כמו מקדש רעמסס השלישי במדינת האבו, מקדש מנתוחותפ בדיר אל-בחרי, הרעמסאום, מקדש לוקסור, מקדש אדפו, מקדש דנדרה ומקדשים נוספים, לעיתים נעשה בו גם שימוש בבנייה חילונית. ההיפוסטיל היה בשימוש גם במקדשים יוונים עתיקים, כנזכר לעיל גם באסיה, במיוחד בבנייה בעץ.
באדריכלות של מסגדים רבים, באולם התפילה המרכזי, נעשה שימוש בצורת בנייה זו תוך שילוב של קשתות בין העמודים. דוגמה ידועה הוא המסגד הגדול של קירואן הנמצא בתוניסיה. גם באדריכלות המודרנית נעשה שימוש בהיפוסטיל, דוגמה לכך הוא אולם מקבלי הפנים בקומה G בטרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון. שימוש בהיפוסטיל נעשה גם במוזיאון החדש בברלין בעיצוב החצר המצרית.
גלריית תמונות
עריכה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- היפוסטיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)