מולי בלום

דמות ביוליסס

מריון (מולי) בלוםאנגלית: Molly Bloom) היא דמות בדיונית בספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס".

מולי בלום
Molly Bloom
פסל של מולי בלום המוצב בגיברלטר, מקום הולדתה הבדיוני
פסל של מולי בלום המוצב בגיברלטר, מקום הולדתה הבדיוני
יוצרים ג'יימס ג'ויס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
תאריך לידה 8 בספטמבר 1870 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לידה גיברלטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע זמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מולי בלום היא אשתו של לאופולד בלום. היא נולדה ב-8 בספטמבר 1870 בגיברלטר, בת לקצין צבא בריטי ממוצא אירי, המייג'ור בריאן קופר טווידי, ולאם בת גיברלטר ממוצא יהודי-ספרדי[1] - לוניטה לארדו. קיימת סברה כי מולי בלום הייתה בת בלתי חוקית, וכי הוריה לא היו נשואים. סברה נוספת היא כי מולי כלל לא הכירה את אמהּ.[2]. מולי ולאופולד בלום נישאו בשנת 1888, ונולדו להם שני ילדים, מיליסנט ורודולף, אך האחרון מת מספר ימים לאחר לידתו. המשפחה חיה בדבלין, ברחוב אקלס מספר 7. בלום היא זמרת במקצועה.

דמותה של מולי בלום ומקורות אפשריים

עריכה
 
כריכת המהדורה הראשונה מ-1922

מולי בלום היא המקבילה הפארודית לפנלופי, אשת אודיסאוס. בעוד שזו האחרונה היא סמל הנאמנות, מולי מוצגת כבוגדנית, במיוחד בשל הרומן עם אמרגנה, יו (עזאזל) בוילאן. נטען כי ג'ויס ביסס את דמותה של מולי על זו של שותפתו לחיים, נורה ברנקל. היא עצמה התבטאה בבדיחות לגבי הרומן בשיחה עם חברו של ג'ויס, פרנק באדג'ן[3],

"מה אתה חושב, מר באדג'ן[4], על ספר שהגיבורה שלו היא אשה נשואה גדולה, שמנה ומפחידה?"

מקור אפשרי נוסף לדמות הוא אמליה פופר, תלמידה של ג'ויס בפירנצה, שעל יחסיו עימה כתב בספרו, "ג'אקומו ג'ויס".

המונולוג של מולי בלום

עריכה

לאורך הרומן מולי היא דמות משנית באופן יחסי, במובן שהספר אינו עוסק כמעט בעלילותיה, אלא באופן בו היא מופיעה במחשבותיו של בעלה, לאופולד. הפרק היחיד שבו היא מככבת בבלעדיות הוא הפרק החותם את הספר, פנלופי, בו מוצג המונולוג המפורסם שלה. במונולוג הכתוב כולו בסגנון זרם התודעה, היא מבטאת את מחשבותיה ותשוקותיה, בעודה שוכבת על המיטה לצד בעלה. המונולוג הארוך משתרע על פני 47 עמודים. הוא כולל על פי ג'ויס שמונה משפטים, ונכתב כמעט כולו ללא סימני פיסוק וכמעט ללא חלוקה לפסקאות. הוא כולל את אחד המשפטים הארוכים ביותר שנכתבו באנגלית - 4,391 מילים. המונולוג מתחיל ומסתיים במילה כן שג'ויס כינה "המילה הנשית".

הקטע הבא הוא דוגמה לסגנון בו כתוב המונולוג:

"...או אולי נצא לפיקניק נגיד שכל אחד ייתן 5 שילינג ו/או שהוא ישלם ונזמין בשבילו בת זוג אבל את מי גברת פלמינג העוזרת וניסע לפניקס פארק או לגן עם ערוגות התותים רק שהוא לא יתחיל לבדוק קודם כל ציפורן ברגל של הסוסים כמו שהוא עושה עם מכתבים לא לא אם בוילאן יהיה שם כן עם סנדוויצ'ים של פסטרמה וחתיכות האם יש שם בתים קטנים למטה על יד הנהר במיוחד בשביל אבל אפשר להיצלות שם כמו בעזאזל ככה הוא אומר לא ביום חופש של כולם מה שלא יהיה אני לא יכולה לסבול את האווזות האלה שמתלבשות כמו ליצניות..."

"יוליסס", "פנלופי", תרגום:יעל רנן

...אני אלבש את התחתונים והקומביניזון הכי יפים שיש לי ואני אתן לו לשטוף טוב טוב את העיניים עד שיעמוד לו המקלון שלו ואני אודיע לו אם זה מה שהוא רוצה לשמוע שמזיינים את אשתו כן ועוד איך עד שיוצא לי מהאוזניים כמעט לא כמוהו 5 או 6 פעמים אחד אחרי השני הנה הכתם שהוא השפיך על הסדין הנקי...

"יוליסס", "פנלופי", תרגום:יעל רנן

המונולוג כולל קטעים רבים שעלולים להיתפס בחוגים מסוימים כפורנוגרפים, (כבחלונית משמאל) ועל כן היה אחד מהגורמים העיקריים שהביאו לאיסור על הוצאתו לאור של הספר בבריטניה ובארצות הברית, בהן נתקל הספר בהתנגדות עזה של חוגים שמרניים. ארצ'יבלד בודקין, התובע הכללי באנגליה, שעמד בראש המסע לאיסור הפצת הספר, כתב על המונולוג כי:

לא קראתי, ואין לי זמן, או נטייה...לקרוא את הספר. קראתי (רק) את העמודים 690–732. אין ביכולתי להעריך במה הם רלוונטיים לשאר הספר... ככתבם, הם נשמעים מפיה של אישה אנאלפביתית ווולגרית... יש (שם) כמות גדולה של זוהמה ותועבה.[5]

קרל יונג, שקרא את יוליסס בשנת 1932, כתב:

"40 העמודים הכתובים ללא עצירה בסוף הספר הם מחרוזת של פנינים פסיכולוגיות אמיתיות. אני מניח שסבתו של השטן יודעת כה רבות על הפסיכולוגיה האמיתית של האישה; אני לא."

מולי בלום בתרבות

עריכה

מולי בלום נבחרה למקום השמיני ברשימת "100 הדמויות הבדיוניות הטובות ביותר" במשאל שנערך על ידי המגזין Book בשנת 2002[6].

באלבומה של קייט בוש The Sensual World (העולם החושני) הכולל שירים על אהבה נכזבת, מתבסס השיר The Sensual World, ממנו לקוח שם האלבום, על דמותה של מולי בלום. בוש ציינה שהפסקה שחותמת את הרומן, המונולוג המפורסם של מולי בלום, התאימה למוזיקה שהיא יצרה. לאחר שבוש לא קיבלה אישור מבעלי הזכויות על יוליסס להשתמש בטקסט עצמו, כתבה בוש מילים המתארות את יציאתה של בלום מבין דפי הספר, העולם הדו-ממדי בו היא חיה, אל העולם האמיתי, תוך היסחפותה בפרץ של חושניות.

בספרו של הסופר זוכה פרס נובל לספרות ג'ון מקסוול קוטזי, "אליזבת קוסטלו", מוזכר ספר בדיוני בשם "הבית ברחוב אקלס" שנכתב מנקודת מבטה של מולי בלום.

ישנם מספר פאבים ברחבי העולם שאינם קשורים האחד לשני הנקראים על שם הדמות, כולל פאב ישראלי-אירי הממוקם בתל אביב.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בשיחה עמו התבטא ג'ויס כי מולי בלום היא חצי יהודיה מצד אמהּ. ראו גם [1]
  2. ^ על סמך הטקסט במקור האנגלי: "my mother whoever she was might have given me a nicer name the Lord knows after the lovely one she had Lunita Laredo, יוליסס, פנלופי
  3. ^ Nora: The Real Life of Molly Bloom, עמוד 159, Brenda Maddox
  4. ^ מכר של בני הזוג בעת מגוריהם בציריך
  5. ^ British modernism and censorship, Celia Marshik עמוד 160
  6. ^ מאה הדמויות הבדיוניות הטובות ביותר מאז 1900