המצור על טולון

המצור על טולון (18 בספטמבר 179319 בדצמבר 1793) היה ניצחון רפובליקני במרד המלוכני שהתרחש בעיר טולון. לעיתים רבות מתייחסים אליו גם כנפילת טולון.

המצור על טולון
השייטת האנגלו-ספרדית נכנסת לטולון, 1793
השייטת האנגלו-ספרדית נכנסת לטולון, 1793
מערכה: מלחמות צרפת המהפכנית
תאריכים 18 בספטמבר 179319 בדצמבר 1793 (93 ימים)
מקום טולון, צרפת
קואורדינטות
43°08′N 5°55′E / 43.13°N 5.92°E / 43.13; 5.92 
תוצאה ניצחון רפובליקני
הצדדים הלוחמים
כוחות

62,000 (בשיא)

כ-16,000 חיילים, 37 ספינות בריטיות, 32 ספינות ספרדיות, 5 אוניות קו נפוליטניות

אבדות

2,000 הרוגים ופצועים, 14 אוניות קו טבעו בנמל, 15 שבויים

כ-4,000 הרוגים

טולון נכבשה על ידי כוחות בריטים וספרדים שסייעו למלוכה הצרפתית, ובהם בין היתר שייטת מן הצי המלכותי בפיקוד אדמירל הוד. נפוליאון בונפרטה התפרסם במצור זה לראשונה כמומחה לארטילריה[1], על ידי איתור המקום המושלם למיקום הארטילריה באופן שבו היא תשלוט בנמלי העיר. נפוליאון לקח חלק בתקיפת המוצב על מנת לחפות על עמדה זו[2]. בתום המתקפה, הופגזו הציים האנגלו-ספרדיים והם נאלצו לסגת, ועמידותם חוסלה[3]. כתוצאה מכך, בונפרטה שהיה אז בן עשרים וארבע הפך לבריגדיר גנרל ושמו פורסם בקרב הפוליטיקאים המפורסמים ביותר של פריז[4].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא המצור על טולון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיכאל הרסגור, אהוד פוקס, "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים", הוצאת דביר, 2010, עמוד 19, ב- 1793, כשהיה בדרגת סרן, התבצרו בעיר טולון מורדים מלוכנים, שקיבלו סיוע משייטת בריטית. נפוליאון, שהבין טוב מאוד בארטילריה, ידע שהמפתח לניצחון הוא הצבת התותחים המהפכניים על שלוחת אגייט הגבוהה, החולשת על נמל טולון, והביא לניצחון מזהיר".
  2. ^ גל פרל, "אחריות ויוזמה" – סקירת הספר "פיקוד במלחמה", מרכז דדו, 23 ביוני 2023.
  3. ^ אליסטיר הורן, "כמה רחוק מאוסטרליץ?", הוצאת דביר, 2005, עמוד 29, "נפוליאון, כקצין ארטילריה בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה הצרפתי שצר על העיר. בכישרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל טולון, אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח והבריטים גורשו".
  4. ^ אליסטיר הורן, "כמה רחוק מאוסטרליץ?", הוצאת דביר, 2005, עמוד 29,"נפוליאון, שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא המהפכה הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של général de brigade והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מצורים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.