המצור על טולון
המצור על טולון (18 בספטמבר 1793 – 19 בדצמבר 1793) היה ניצחון רפובליקני במרד המלוכני שהתרחש בעיר טולון. לעיתים רבות מתייחסים אליו גם כנפילת טולון.
השייטת האנגלו-ספרדית נכנסת לטולון, 1793 | ||||||||||||||
מערכה: מלחמות צרפת המהפכנית | ||||||||||||||
תאריכים | 18 בספטמבר 1793 – 19 בדצמבר 1793 (93 ימים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | טולון, צרפת | |||||||||||||
קואורדינטות |
43°08′N 5°55′E / 43.13°N 5.92°E | |||||||||||||
תוצאה | ניצחון רפובליקני | |||||||||||||
| ||||||||||||||
טולון נכבשה על ידי כוחות בריטים וספרדים שסייעו למלוכה הצרפתית, ובהם בין היתר שייטת מן הצי המלכותי בפיקוד אדמירל הוד. נפוליאון בונפרטה התפרסם במצור זה לראשונה כמומחה לארטילריה[1], על ידי איתור המקום המושלם למיקום הארטילריה באופן שבו היא תשלוט בנמלי העיר. נפוליאון לקח חלק בתקיפת המוצב על מנת לחפות על עמדה זו[2]. בתום המתקפה, הופגזו הציים האנגלו-ספרדיים והם נאלצו לסגת, ועמידותם חוסלה[3]. כתוצאה מכך, בונפרטה שהיה אז בן עשרים וארבע הפך לבריגדיר גנרל ושמו פורסם בקרב הפוליטיקאים המפורסמים ביותר של פריז[4].
קישורים חיצוניים
עריכה- המצור על טולון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכאל הרסגור, אהוד פוקס, "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים", הוצאת דביר, 2010, עמוד 19, ב- 1793, כשהיה בדרגת סרן, התבצרו בעיר טולון מורדים מלוכנים, שקיבלו סיוע משייטת בריטית. נפוליאון, שהבין טוב מאוד בארטילריה, ידע שהמפתח לניצחון הוא הצבת התותחים המהפכניים על שלוחת אגייט הגבוהה, החולשת על נמל טולון, והביא לניצחון מזהיר".
- ^ גל פרל, "אחריות ויוזמה" – סקירת הספר "פיקוד במלחמה", מרכז דדו, 23 ביוני 2023.
- ^ אליסטיר הורן, "כמה רחוק מאוסטרליץ?", הוצאת דביר, 2005, עמוד 29, "נפוליאון, כקצין ארטילריה בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה הצרפתי שצר על העיר. בכישרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל טולון, אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח והבריטים גורשו".
- ^ אליסטיר הורן, "כמה רחוק מאוסטרליץ?", הוצאת דביר, 2005, עמוד 29,"נפוליאון, שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא המהפכה הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של général de brigade והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".