המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
המרכז הרפואי תל אביב (מרת"א) על שם סוראסקי (בית החולים איכילוב) הוא בית חולים ממשלתי-עירוני והוא המרכז הרפואי השני בגודלו בישראל אחרי בית החולים שיבא[1][2]. המרכז הרפואי שמשתרע על שטח של כ-257 דונם נמצא בין הרחובות ויצמן, דפנה והנרייטה סולד בתל אביב. המרכז הרפואי תל אביב כולל ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי איכילוב, בית החולים השיקומי על שם אידה סוראסקי, בית החולים ליס לנשים וליולדות ובית החולים דנה-דואק לילדים. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לסיעוד על שם שיינבורן.
  | |
| מראה המרכז הרפואי ובמרכזו מגדל האשפוז על שם תד אריסון ולפניו בניין הלב על שם סמי עופר. | |
| על שם |
משה איכילוב אליאס סוראסקי |
|---|---|
| מאפייני הארגון | |
| סוג | בית חולים כללי, בית יולדות, בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, מרכז הוראה ומחקר |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מנכ"ל | פרופ' אלי שפרכר |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1 בפברואר 1961 |
| שירותים | |
| מיטות | 1,171 |
| http://www.tasmc.org.il | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רחוב ויצמן 6 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′50″N 34°47′24″E / 32.080555555556°N 34.79°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי  | |
  | |
מנכּ"ל בית החולים מנובמבר 2024 הוא הפרופ' אלי שפרכר אשר החליף את פרופסור רוני גמזו.
היסטוריה
עריכה
בית החולים נוסד בשנת 1914 על ידי ארגון נשות הדסה במבנה קטן בנחלת בנימין. עם התרחבות העיר עבר למבנה ברחוב בלפור, שהיה מוכר כבית החולים הדסה-בלפור. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, כאשר גדלה אוכלוסיית תל אביב וסביבתה, ובעקבות מאורעות תרפ"ט, נוצר צורך רב בבית חולים נוסף לבית החולים הדסה ברחוב בלפור. בשנת 1934 הקצתה עיריית תל אביב שטח שנרכש בפרדס פורטליס, כיום בניין העירייה, ושלחה משלחת עירונית ובה אדריכל, מהנדס העיר ומנהל בית החולים העירוני למצרים, ללמוד ולתכנן בית חולים מודרני. אירועי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות השהו את התכנון והביצוע. ורק לאחר מלחמת העצמאות הקצתה העירייה שטח חדש באזור המושבה שרונה, בין שדרות דוד המלך לדרך פתח תקווה. התכנון הופקד בידי האדריכלים אריה שרון וב. אידלסון, בהתייעצות עם מנהל בית החולים העירוני (הדסה) ד"ר אברמוביץ, והרופא הראשי של בית החולים תל השומר (ולשעבר מנהל בית החולים בילינסון) פרופ' הרי הלר. אבן הפינה הונחה בשנת 1951, בעת כהונתו של ראש העירייה ישראל רוקח, אולם הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים ובית החולים נפתח לציבור ב-1 בפברואר 1961[3], כאשר ראש העיר היה מרדכי נמיר.
עם פתיחת בית החולים איכילוב[4], בניהולו של ד"ר יצחק קויש[5], אוכלסו בשש קומות המבנה, המחלקות והמכונים הבאים: פנימית א' בניהולו של ד"ר אליהו (אילקה) לוריא[6] (42 מיטות), פנימית ב' בניהולו של פרופ' פריץ דרייפוס (60 מיטות), כירורגיות א'–ב' בניהולו של פרופ' מכס מרכוס (50 מיטות), כירורגית ג' בניהולו של ד"ר אריה אלוטין וסגניו ד"ר משה סולובייצ'יק וד"ר מנדל סטבורובסקי (25 מיטות), אורתופדיה, בניהולו של פרופ' ש.א. ויסמן, וסגניו ד"ר עובד חרמוש וד"ר רפאל סלמה, אורולוגיה בניהולו של ד"ר זאב שמשוני, אף-אוזן-גרון (15 מיטות), מחלקת עיניים בניהולו של ד"ר אפרים סיני, נוירולוגיה בניהולו של פרופ' מקס שטרייפלר (18 מיטות), מחלקה למחלות לב בניהולו של ד"ר ש. לב (10 מיטות), מחלקת הרדמה והתאוששות בניהולו של פרופ' מרדכי חן, (בקומה השישית), היחידה לכירורגיה מקסילופציאלית בניהולו של ד"ר שלום סלובס, בנק הדם, בניהולו של משה רבינוביץ, מכון רנטגן בניהולו של פרופ' שמואל שור (קומת קרקע), ומכון פתולוגי בניהולו של ד"ר מינארט לבנטאל (ברחוב דפנה). בשנת 1964 נפתחה מחלקה לנוירוכירורגיה בניהולו של פרופ' אלברט ברטל[7], בינואר 1965 נפתחה מחלקת כירורגיית ילדים בניהולו של הכירורג פרופ' משה סולובייצ'יק, אשר ניהל את כירורגית ב'[8], בסוף 1965 נפתחה המחלקה לכירורגיית כלי דם בניהולו של הכירורג פרופ' מנדל סטבורובסקי אשר ניהל את כירורגיית ג'[9]. בשנת 1975 נפתחה המחלקה הגריאטרית בניהולו של ד"ר רפאל שן. בשנת 1980 הקים הפרופ' ברנרדו וידנה את המחלקה לניתוחי חזה ולב[10].
ד"ר אריה הראל נתמנה למנהל שלושת בתי החולים העירוניים: איכילוב, בית היולדות הקריה והדסה.
בית החולים איכילוב עדיין לא היה בעל מינוי אקדמי (הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב עדיין לא נפתחה), וחמשת הפרופסורים הוסמכו ברובם באוניברסיטה העברית בירושלים.
בית החולים נקרא על שמו של משה איכילוב, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועד המנהל של בית החולים העירוני, שנפטר בשנת 1957. בשנת 1973 נחתם חוזה בין אגודת ידידי בית החולים "איכילוב" לבין ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, באשר לקריאת בית החולים על שם הנדבן המקסיקני אליאס סוראסקי, השם לא התקבל בקרב הציבור ובפי כל מכונה בית החולים בשם איכילוב. בשנת 1980 נפלה החלטה משותפת של שר האוצר ושר הבריאות לאחד את שלושת בתי החולים העירוניים, שפעלו בתל אביב באותו הזמן: בית החולים איכילוב, בית היולדות הקריה (נפתח ב-1951) והמוסד האשפוזי הוותיק ביותר של תל אביב – בית החולים הדסה (תל אביב).
בשנת 1980 נחנך בניין מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי. בשנת 1986 הונחה אבן הפינה לבית החולים "דנה" לילדים, שנפתח באוקטובר 1991. בשנת 1992 נסגר סופית מתחם הדסה תל אביב וכל המחלקות הועברו למתחם המרכז הרפואי.
ביולי 1997 הועבר בית היולדות הקריה ונפתח בית החולים "ליס" ליולדות. בשנת 2001 נחנך מגדל האשפוז ע"ש אריסון ובשנת 2011 הושק בניין הלב ע"ש סמי עופר. בשנת 2014 קיבל המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב, את תו התקן היוקרתי של ארגון "JCI) "Joint Commission International). ב-2015 נתמנה פרופ' גמזו למנכ"ל בית החולים.
בנובמבר 2018 אושרה תוכנית להקמת בניין מיון נוסף. לפי התכנון הבניין יכיל כ-3 קומות וקומת מרתף, על מנת לקשר בין המבנה הקיים לזה המתוכנן הוחלט ליצור חיבור בין המבנים במפלס הקרקע של הבניינים[11].
בשנת 2018 נחנכו מחלקה פנימית גריאטרית, מרכז סגול לרפואה אונקולוגית מותאמת אישית ומחלקת אשפוז יום. כמו כן הושק מרכז מוריס קאהן למחקר ברפואה מותאמת אישית. הושק מרכז לטיפול חדשני בחולים בסרטן הדם (T Cells-(CART, נפתחו מרכז חדש לחקר המוח, מרכז לטיפול בהפרעות תנועה, I-Medata מרכז לחדשנות במדע הנתונים[12], מרכז לסימולציה רפואית – מ.ט.ס, מרכז למחקר, חברת "Ichilov Tech" – חברת החדשנות של בית החולים ליצירת שיתופי פעולה עם התעשייה ועוד. בנוסף, זכה איכילוב ברישיון לאומי להקמת המרכז הראשון בישראל לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים[13].
בשנת 2019 נחנכה המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית והמרכז לתרפיה תאית.
מערך הטראומה של בית החולים נקרא על שם יצחק רבין, אשר הובא לבית החולים לאחר ההתנקשות בחייו בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ונפטר שם עוד באותו הלילה[14].
במרץ 2020 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הקים בית החולים מיון ייעודי ומחלקות נפרדות לטיפול בחולי קורונה, המבודדות משאר מחלקות בית החולים.
ב-28 ביולי 2022 נחנך בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה יאיר לפיד, מיון חדש שהוא בית חולים לרפואה דחופה הנקרא על שם התורם ואיש העסקים סילבן אדמס. המבנה בשטח כולל של כ-8,000 מ"ר, המתפרסים בארבע קומות, כולל 100 מיטות ועוד 32 מיטות לאשפוז קצר מועד. נכון ל-2022, מיון איכילוב הוא הגדול בישראל.[15] המיון כולל רובוטי ניווט ואמצעים דיגיטליים לקבלה עצמית ולניטור מדדים באופן עצמאי.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הוקם בית חולים שיקומי לפצועי מלחמה - בשביל"ם[16].
בשנת 2023, אישרה עיירית ראשון לציון, הקצאת 5 דונמים משטח מבני ציבור במתחם האלף בדרום-מערב העיר לטובת הקמת סניף שיהווה מערך תמיכה קדמי של איכילוב בעיר. במרכז הרפואי יוקמו מחלקות דיאליזה, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז כולל חדר מיון ומרפאות. ההקמה תבוצע בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ייבנו מבנה בן שתי קומות שאחת מהן תת-קרקעית ומבנה בן 6 קומות. בשלב השני יורחב המבנה הקטן עד כ-15 קומות לגובה עם מחלקות נוספות שייעודן יוחלט בהמשך.[17][18][19]
סגל בית החולים
עריכהבשנת 2021: עבדו במרכז הרפואי תל אביב 1,768 רופאים/ת, 2,049 אחיות/ים, 1,033עובדים/ות פארא רפואיים, 487 חוקרים/ות, 2,767 עובדי/ות מינהל ומשק ו-1,000 מתנדבים/ות. 67% מכלל עובדי/ות איכילוב הן נשים. במרכז 60 מחלקות אשפוז ובהן 1,523 מיטות אליהן מתקבלים מדי שנה 108,140 מתאשפזים. ב-150 המרפאות ביקרו 450,291 מטופלים, סך כל הביקורים – 1,935,055. בוצעו 36,628 ניתוחים ובחדרי המיון מבקרים כ־210,130 איש מדי שנה. בבית חולים ליס נולדו ב-2021 13,395 תינוקות.
רב בית החולים כיום הרב אברהם רזניקוב.
מבנה
עריכהבקמפוס של בית החולים איכילוב, המרכזי הרפואי תל אביב, מספר מבנים:
- בניין סוראסקי – הכולל את המחלקות הפנימיות, מרפאות, מכונים וחדרי ניתוח.
- מגדל האשפוז על שם תד אריסון – אשר נבנה בתרומתם של תד אריסון ובתו שרי אריסון. המגדל כולל מחלקות אשפוז, מכונים ומרפאות וכן ספרייה רפואית. המגדל מתנשא לגובה של 13 קומות, ובראשו מנחת מסוקים.
- בניין הלב על שם סמי עופר – הכולל את המערך הקרדיולוגי, היחידה לטיפול נמרץ, המערך הנוירולוגי, מרכז לריצוף גנומי[דרוש מקור], מרכז מחקר ועוד.
- בנין ראשונים – הכולל מרפאות ומכונים.
- בניין שיקום – שבו שוכן גם המרכז לסימולציה רפואית מ.ט.ס.
- בית החולים דנה דואק – בניין בית החולים לילדים.
- בנין הדר דפנה – בו ממוקם מרכז מידע וזימון תורים.
- בית הספר האקדמי לאחיות ע"ש שיינברון – עבר ביולי 2022 למגדל מידטאון הסמוך לקמפוס איכילוב.
- מלון בייבי ליס – מלונית ליולדות.
- מלון ויטל – ממוקם בצמוד לבית החולים, ומיועד למטופלים לאחר אשפוז ולבני משפחותיהם.
- בית חולים לשעת חירום – נבנה מתחת לפני הקרקע בקומות החניון. ממוגן חל"כ וכולל למעלה מ-700 מיטות.
- בית החולים לרפואה דחופה ע"ש סילבן אדמס – נפתח בשנת 2022 ומכיל ארבעה אולמות עם כ-100 מיטות.[15]
לקמפוס שלוש כניסות להולכי רגל - שתיים מרחוב ויצמן ואחת מרחוב הנרייטה סולד, ושתי כניסות לרכב, מרחוב ויצמן ומרחוב הנרייטה סולד.
מנהלי המרכז הרפואי
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ברשת החברתית פייסבוק
המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- תולדות בית חולים איכילוב, מתוך אתר עיריית תל אביב
- מ. מייזלס, הכל מוכן ב"איכילוב": לאחר שנות משברים וסחבת – ייפתח סוף־סוף בית־החולים העירוני החדש בתל־אביב, מעריב, 30 בדצמבר 1960
- על המחלקות לבריאות הנפש בבית החולים איכילוב, באתר "פסיכיאטר"
נעמה ריבה, "מתוכנן בפינצטה": בית החולים הצפוף בישראל צומח לגובה, באתר TheMarker, 6 ביולי 2018
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
הערות שוליים
עריכה- ^ האתר הרשמי
- ^ איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg, 7 במאי 2007
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
- ^ היום טקס הפתיחה של ביה"ח החדש, דבר, 1 בפברואר 1961
- ^ ד"ר יצחק קויש - רופא פנימי שהיה סגן מנהל בית החולים "הדסה" (תל אביב) משנות החמישים עד 1961. כשבית החולים איכילוב נפתח ב-1961 מונה למנהלו הראשון עד שנת 1969
- ^ ד"ר אליהו (אילקה) לוריא (1913–1979), שימש משנת 1939 אסיסטנט של פרופ' גאורג צונדק, ניהל את פנימית א' באיכילוב בין השנים (1961–1979), לוריא היה עשרות שנים רופאו האישי של מנחם בגין. "רופאיה של ארץ-ישראל 1791–1948" נסים ויעל לוי הוצאת איתי בחור זכרון יעקב, מהדורה שנייה מרץ 2012 (עמ' 263)
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 120–122
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 96–98
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 99–101
- ^ מרכז עירוני ממשלתי – ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן
- ^ ענת דניאלי וספי קרופסקי, שלוש קומות ופטיו על הגג: המיון של איכילוב בדרך להתרחב, באתר כלכליסט, 23 במאי 2018
- ^ אביעד ברטוב, איכילוב ורשת מתחמי העבודה MIXER מקימים מרכז חדשנות ויזמות רפואית (IMED), באתר מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה, 29 בנובמבר 3020
- ^ אדריאן פילוט, המרכז הלאומי לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים יוקם באיכילוב, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2020
- ^ רצח רבין (ריכוז מסמכים) - מסמכים רפואיים (גיליון הטיפול ברבין הראשון שנכתב על ידי ד"ר מרדכי גוטמן, גיליון חדר מיון, גיליון חדר ניתוח, סיכום המחלה הקליני, דו"ח הנתיחה הפתולוגית) אתר א.א. קונספירציות
- ^ 1 2 אדיר ינקו, יותר מ-100 מיטות אשפוז, רובוטי ניווט ועמדות בידוק עצמיות: נחנך המיון החדש באיכילוב, באתר ynet, 28 ביולי 2022
- ^ בית החולים השיקומי לפצועי מלחמה באתר של איכילוב
- ^ דרור ניר קסטל, איכילוב יפתח שלוחה בראשל"צ בהשקעה ראשונית של 94.4 מיליון שקל, באתר מרכז הנדל"ן, 6 במרץ 2023
- ^ גיא נרדי, בלעדיאיכילוב מתרחב לראשון לציון ויקים בעיר חדר מיון וחדרי ניתוח, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2023
- ^ אביגיל קדם, בית חולים חדש ייבנה במערב ראשון לציון, באתר mynet ראשון, 8 במרץ 2023