המרכז לספרי יידיש

ספרייה בארצות הברית

המרכז לספרי יידיש (שפעם נקרא המרכז הלאומי לספרי יידיש - באנגלית: Yiddish Book Center) באמהרסט שבמסצ'וסטס, בארצות הברית, הוא מוסד תרבותי המוקדש לשימור של ספרים ופריטי מולטימדיה ביידיש. המרכז, המהווה חלק מאיגוד המוזיאונים "Museums10", הוא ארגון ללא כוונת רווח הפועל בתוך הקמפוס של קולג' המפשייר, ופעילויותיו ממומנות על ידי מנויים ומענקים.

המרכז לספרי יידיש
National Yiddish Book Center
תאריך ייסוד 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°19′19″N 72°31′40″W / 42.322°N 72.527702777778°W / 42.322; -72.527702777778
http://www.yiddishbookcenter.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ההקמה

עריכה

המרכז הוקם בשנת 1980 על ידי אהרון לנסקי. לנסקי היה סטודנט בן 23 כאשר הוא לקח חופשה מלימודיו באוניברסיטת מקגיל ופרסם מודעה שבה קרא לציבור לשלוח אליו ספרים ביידיש שבעליהם מתכוונים לזרוק או שאינם מעוניינים בהם. באותו זמן העריכו חוקרים כי קיימים כ-70,000 ספרים ביידיש הניתנים לאיסוף ושימור. מאז אסף המרכז כמיליון ספרי יידיש, כאשר מאות ספרים נוספים ממשיכים להגיע מדי שבוע.

עם תחילת הפעילות נתקל לנסקי בסירוב מצד ארגונים יהודיים מרכזיים לסייע לו במימון, בטענה כי היידיש היא שפה מתה. בשנת 1997 פתח המרכז מטה קבוע ומרכז למבקרים בסמוך לקמפוס של קולג' המפשייר במסצ'וסטס, שבו מוצגות תערוכות על ההיסטוריה של הספרות ותרבות היידיש, חנות ספרים, תיאטרון, גינת סופרי יידיש, ו'ערמות' פתוחות של ספרי יידיש. המרכז מציע תוכנית התמחות קיץ ולימוד שפת היידיש לסטודנטים במכללה.

האוסף

עריכה

בספריית המרכז אצורים למעלה ממיליון ספרים שתרמו יחידים מהאוספים הפרטיים שלהם ברחבי העולם. עם זאת, רוב הספרים הם עותקים כפולים, ומספר הכותרים הבודדים פחות בהרבה (כ-15,000-20,000). לכן בעוד שהמרכז מגדיר את עצמו כמוסד המחזיק באוסף הגדול ביותר בעולם של ספרי יידיש, ספריית המרכז כוללת פחות כותרים בודדים מאוספי ספרות יידיש בולטים כמו הספרייה הלאומית של ישראל או ספריית וויידנר באוניברסיטת הרווארד.

עותקים של ספרי המרכז שימשו לחיזוק אוספי ספרות יידית בלמעלה מ-450 ספריות, בהן הספריות של אוניברסיטאות הרווארד וייל, ספריית הקונגרס, הספרייה הבריטית, האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים.[1] עותקים כפולים של המרכז מוצעים למכירה לפי דרישה עבור 48$ לספר.

מיזם הדיגיטציה

עריכה

בשנת 1998 השיק המרכז את פרויקט "הספרייה הדיגיטלית של סטיבן ספילברג" לשם סריקה של יצירות רבות באוסף, לאחר שקיבל מענק של 5 מיליון דולר מטעם קרן חסידי אומות העולם. במסגרת מיזם זה נסרקו עד כה (2022) כ-12,300 כותרים, הזמינים להורדה בחינם מארכיון האינטרנט. מאגר הסריקות כולל כתבים המוגנים בזכויות יוצרים, ככל הנראה בהסכמת המו"לים. פרויקט הסריקה כולל גם את אוסף שטיינר, שבו כ-700 ספרי "יזכור", ספרי זיכרון שנכתבו על ידי ניצולים על אודות הקהילות היהודיות במזרח אירופה שנחרבו בשואה – ספרים שזמינותם הייתה מאוד מוגבלת קודם לכן. במסגרת שיתוף פעולה בין הספרייה הלאומית והמרכז יש בקיטלוגי הספרייה קישורים לספרים הסרוקים, כך שניתן להגיע לסריקות ישירות מהקטלוג.

החל מ-2020 נוספה אפשרות חיפוש זיהוי תווים אופטי (OCR) בתוך תוכן הספרים, ונכון ל-2022 ישנה אפשרות לחפש בצורה זו בכ-12,300 ספרים.

בנוסף לספרים, בשנת 2012 החל המרכז להעלות לאתר ארכיון האינטרנט פריטי מולטימדיה מ"ספריית האודיו המקוונת של פרנסיס ברנדט" שהוקמה בשיתוף פעולה עם הספרייה הציבורית היהודית במונטריאול.[2][3] במסגרת זו הועלו עד כה (2012) לאתר כ-200 מתוך 1,000 הקלטות של הרצאות וראיונות ביידיש, כולל ספרי שמע שהוקלטו בספרייה היהודית במונטריאול בין השנים 1953–2005 על ידי אישים וסופרים מפורסמים כגון חיים גראדה, קדיה מולודובסקי, סול בלו, לאונרד כהן, אלן גינסברג, יוסף קערלער, איציק מאנגר, חוה רוזנפרב, יצחק בשביס-זינגר ואברהם סוצקבר.[4]

לקריאה נוספת

עריכה
  • אהרון לנסקי, תרגום: יהב זוהר, נגד כיוון ההיסטוריה: הרפתקאותיו המופלאות של האיש שהציל מיליון ספרים ותרבות שלמה, הוצאת עברית, 2005

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא המרכז לספרי יידיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה