המשבר הכלכלי בלבנון
המשבר הכלכלי בלבנון או משבר הנזילות הלבנוני (בערבית: أزمة السيولة اللبنانية) הוא משבר פיננסי מתמשך המשפיע על לבנון, שהחל בחודש אוגוסט 2019, והוחמר בשל מגפת הקורונה והפיצוץ בנמל ביירות ב-2020. לבנון אמנם חוותה מחסור בנזילות עוד קודם לשנת 2019, אך מדיניות הבנק המרכזי הלבנוני הביאה לכך שהבעיה לא נגלתה לעין.[1] המשבר הוחמר בעקבות סנקציות שהטילה ממשלת ארצות הברית נגד ממשלת סוריה ונגד ארגון חזבאללה בשל כך שנתמכו על ידי איראן.[2]
רקע
עריכה
מאז 1997, הלירה הלבנונית הוצמדה לדולר האמריקאי בשער של 1,507.5 לירות לדולר. יציבות הלירה הייתה אבן היסוד של מדיניות הבנק המרכזי הלבנוני במשך למעלה משני עשורים, במטרה להביא ליציבות נחוצה למדינה, וזאת לאחר פיחות[3] משמעותי של הלירה הלבנונית כתוצאה של סיום מלחמת האזרחים בלבנון.
כלכלתה של לבנון שלאחר מלחמת האזרחים הסתמכה על מקורות שונים של הון זר שהיו קריטיים לשמירה על שער חליפין מלאכותי זה, בהם: תיירות, נדל"ן[4] והעברות כספים מאזרחים העובדים מחוץ ללבנון.[5] בנוסף, המגזר הפיננסי בלבנון היה יחסית אטרקטיבי למשקיעים כיוון ששמר על אנונימיות גבוהה של המשקיעים, סודיות בנקאית[6] ושיעורי ריבית גבוהים.[7] זרימות אלה היו קריטיות כדי לממן את הגירעון המסחרי ואת החוב הציבורי שהלכו וגדלו.
בשנת 2016, לבנון הייתה עדה לראשונה להאטה של ממש בתזרים כספי החוץ, כאשר בין מאי 2015 למאי 2016, ירדה הנזילות הדולרית של המדינה לראשונה מזה 11 שנים.[8] כתוצאה מכך, הבנק המרכזי של לבנון יזם שורה של פעולות הנדסה פיננסית, שכונו בתקשורת "ההחלפה".[9][10] הבנק המרכזי למעשה החליף חוב ציבורי, שהיה נקוב בלירות לבנוניות, באג"ח יורו, או בחוב במטבע חוץ אחר, וזאת בסכום של 2 מיליארד דולר.[11] כתוצאה מכך הצליחה כלכלת לבנון להימנע, באותה תקופה, מהשלכותיו של משבר נזילות, אך היא הגדילה במידה ניכרת את החוב הציבורי בדולרים ועלתה לכלכלת המשק הון תועפות. קרן המטבע הבינלאומית העריכה כי הבנקים שלקחו חלק בפעולה האמורה הכניסו 5 מיליארד דולר, בעוד עלות המשיכה של הבנק המרכזי הייתה בגובה 13 מיליארד דולר במטבע חוץ.[12] אם הנתונים הללו נכונים, הבנקים שהיו מעורבים באותה פעילות נהנו מתשואה של 40% על העסקה הכוללת, על חשבון עתודות הבנק המרכזי של לבנון. הבנק המרכזי חזר על הנדסה פיננסית דומה בשנים הבאות.[13][14]
עם זאת, למרות פעולות אלו, לבנון לא הספיקה להכניס מספיק כסף זר כדי להדביק את הביקושים המתגברים במדינה. כבר בסוף 2018, כמה בנקים מסחריים החלו להגביל את הגישה של המפקידים לכספים שלהם במטבע חוץ, אקט שהתבטא לרוב בהטלת עמלה על משיכת מזומנים בדולר, וזאת על מנת להרתיע לקוחות מלמשוך מטבע חוץ.
באוגוסט 2019, עקב קשיים פיננסיים שונים, ותוך ההבנה כי ההסתברות ההולכת וגוברת שממשלת לבנון לא תעמוד בהתחייבויותיה (דיפולט פיננסי), החל שער החליפין של השוק השחור בלבנון לסטות מהשער הרשמי של ממשלת לבנון.
בעקבות ההפגנה הגדולה הראשונה של המחאה הלבנונית ב-17 באוקטובר 2019, בנקים מסחריים לבנוניים נסגרו לשבועיים, תקופה הנחשבת לחסרת תקדים.[15] כאשר הבנקים נפתחו מחדש, הבנקים המסחריים הגבילו שלא כדין את הגישה של המפקידים לכספם.[16] הגבלות אלו היו אחד הגורמים המרכזיים שזעזעו את אמון האנשים הלבנונים במטבע שלהם ודחקו את ערכה של הלירה הלבנונית מתחת לשער החליפין הרשמי שלה.
ברבעון הרביעי של 2019, שער החליפין בשוק השחור הגיע ל-1,600 לירות לדולר אחד, ועלה ל-3,000 לירות לדולר באפריל 2020,[17] 14,000 לירות לדולר במרץ 2021 ו-15,200 לירות לדולר ביוני 2021.[18] הדבר גרם לזעם משמעותי כלפי הבנקים, כאשר ראש הממשלה מתח ביקורת חריפה על נגיד הבנק המרכזי בשל תפקודו. נכון לאוקטובר 2022, שער החליפין של השוק השחור של דולר ארצות הברית ממשיך לנוע בקצב משמעותי עקב פיחות הלירה הלבנונית שנגרמה ממחסור חריף בדולר בתוך לבנון.[19] המחסור בדולרים גרם גם לסגירת 785 מסעדות ובתי קפה בין ספטמבר 2019 לפברואר 2020 והביא לכך ש-25,000 עובדים בלבנון איבדו את מקום עבודתם.[20] בנוסף, מחירי מוצרי הצריכה עלו במאות אחוזים.[21] המשבר הכלכלי גרם לירידה בתוצר המקומי הגולמי של לבנון לכ-44 מיליארד דולר לעומת כ-55 מיליארד דולר בשנה הקודמת.[22]
המחסור בדולר הוחמר עוד יותר בשל כמות גדולה של לירות לבנוניות שהדפיס הבנק המרכזי מ-2019 ואילך. מנתוני הבנק המרכזי הלבנוני עולה כי היצע הכסף צמח ב-266% מדצמבר 2019 עד דצמבר 2021.
השלכות
עריכהנפילת שער החליפין גרמה להפגנות בלבנון, שבסופו של דבר הביאו להתפטרות ראש הממשלה סעד אל-חרירי והקבינט שלו. בהמשך לכך, מגפת הקורונה החריפה את המשבר ואילצה עסקים נוספים להיסגר ולפטר עובדים.
ראש הממשלה שהחליף את סעד חרירי, חסאן דיאב, הצהיר כי המדינה תעמוד בפירעון חובות האג"ח שלה ותחפש הסכמי רה-אורגניזציה על רקע המשבר פיננסי שהשפיע על יתרות המט"ח של המדינה. לבנון הייתה אמורה לשלם 1.2 מיליארד דולר של אג"ח אירופאי ב-9 במרץ 2020, אך בשל מחסור בעתודות מטבע חוץ, אמר חסן דיאב כי ממשלת לבנון תיאלץ לעצור את תשלום הפירעון בשל הצורך בכספים אלו.
ראש מחלקת המחקר בבנק אאודי (בנק לבנוני) הצהיר כי בבעלות הבנקים הלבנוניים 12.7 דולר מיליארד דולר מתוך 30 מיליארד הדולר של המדינה באג"ח אירופאי, נכון לינואר 2020. הבנק המרכזי החזיק ב-5.7 דולר מיליארד והיתר היה בבעלות נושים זרים.[23]
נכון לאפריל 2020, יחס החוב לתוצר הלבנוני עמד על 170%. לבנון נכנסה בפעם הראשונה בתולדות המדינה למצב של דיפולט פיננסי. זרימת מטבע החוץ הואטה וערך הלירה לדולר צלל. בנוסף, הבנקים המסחריים של המדינה הטילו הגבלות קשות על משיכות והעברות דולרים כדי לשמור על רזרבות. כל אלו הביאו לכך שחברות דירוג עולמיות הורידו את דירוג החוב הלבנוני לדירוג זבל.[24]
המחסור בדולר, המשמש בעסקאות יומיומיות בלבנון, וההתרסקות בערכה של הלירה פגעו ביכולתה של המדינה לשלם עבור יבוא, לרבות יבוא מוצרים חיוניים כמו חיטה ושמן. הבנקים הפסיקו לתת הלוואות קצרות טווח לעסקים והמשיכו למנוע משיכה של דולרים, מה שאילץ את האזרחים לפנות לשווקים השחורים. ברקע הדברים נמצאת האינפלציה האגרסיבית במדינה, שהגיעה לשיעורים של מאות אחוזים בשנה, וגרמה לאובדן מאסיבי של כוח קנייה ולעלייה בעוני.[24]
תופעה נוספת שגרם המשבר היא שהבנקים הלבנוניים מנעו מלקוחות למשוך כסף מפקדונות, אלא אם אלו נמשכו במטבע הלבנוני (שאיש לא רצה בו).[25] בשל כך, מפקידים רבים פנו לרכישת נדל"ן על מנת לשמור על ערך הכסף שלהם.[26] כך למשל, ההכנסות ממכירת קרקעות של מפתחת הנדל"ן הגדולה, חברת סולידר (קרן הון האחראית על תכנון ובניה בלבנון ובעיקר בביירות), זינקו מכמעט 1.3 מיליון דולר ל-234.5 מיליון דולר בין 2019 ל-2020.[27] כמו כן, מפקידים רבים פנו לרכישת מניות של חברת סולידר, מה שהוביל לעליית שוויה בשיעור של כ-500% מתחילת המשבר ועד אפריל 2021.[28]
מאז תחילת המשבר, מתוך שבעה מיליון לבנונים, כ-80% נמצאים מתחת לקו העוני.[29]
ב-1 ביוני 2021, הבנק העולמי פרסם דו"ח שהזהיר שהמשבר הכלכלי בלבנון עלול להפוך לאחד משלושת המשברים הכלכליים החמורים ביותר מאז אמצע המאה ה-19, אם המערכת הכלכלית שלו לא תעבור רפורמה מרחיקת לכת.[30] ב-11 באוגוסט 2021, הבנק המרכזי של לבנון סיים את מדיניות סובסידיות הדלק, והכריז כי במקום זאת יוצעו "קווי אשראי ליבוא דלק על בסיס מחיר השוק ללירה הלבנונית".[31] ההחלטה הביאה לעליות משמעותיות במחירי הדלק על רקע המשבר, אך הממשלה לא הצליחה להקל על המחסור, דבר שהוביל לתורי ענק בתחנות הדלק.[32] מספר ימים לאחר מכן, ב-15 באוגוסט 2021, נהרגו 33 בני אדם בפיצוץ דלק בצפון מחוז עכר, שנגרם כתוצאה מהמחסור בדלק.[33] ב-9 באוקטובר 2021, התרחשה הפסקת חשמל בכל המדינה למשך 24 שעות, כאשר לשני מחוללי החשמל הגדולים ביותר, זהרני ודיר עמאר, אזל הדלק.[34]
בדצמבר 2021, דווח כי המשבר הכלכלי גרם למחסור ביבוא של תרופות חיוניות.[35]
בספטמבר 2022, איגוד הבנקים הלבנוני הודיע כי הבנקים ייסגרו לשלושה ימים לאחר שמפקידים, שבשנת 2019 מצאו עצמם נעולים מחשבונות הבנק שלהם ואינם יכולים לגשת לרוב החסכונות שלהם, הסתערו, באיומי אקדח, על מספר סניפים, החזיקו עובדים כבני ערובה ודרשו בכוח למשוך את חסכונותיהם.[36]
השפעת המשבר הכלכלי בלבנון על המשא ומתן על הגבול הימי עם ישראל
עריכה
ערך מורחב – הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון
המשבר מהווה גורם בעל משקל משמעותי בשיחות ישראל–לבנון על הגבול הימי בין המדינות. זאת, מאחר שחתימת ההסכם צפויה לסייע משמעותית ללבנון לסיים את המשבר בשל מספר גורמים. האחד, הוא הבטחה של ארצות הברית ושל צרפת לסיוע כלכלי בינלאומי לשיקום לבנון אם ייחתם ההסכם.[37] השני, הוא האפשרות שתיפתח בפני לבנון לניצול מאגר הגז קאנא, אשר העובדה שהגבול הימי בין המדינות חוצה אותו מונעת משני מהצדדים להפיק ממנו גז. עם זאת, בהנחה שקיימות בשדה קאנא כמויות מסחריות של גז, ההערכות הן כי יעברו 5 שנים לפחות מרגע הקידוח ועד ההפקה המסחרית.[38] מעבר לכך, ייתכן וההסכם יפחית את התלות הכלכלית של לבנון באיראן, שבעקבות המשבר החלה לספק ללבנון דלק בחינם כדי לסייע לה להתמודד עם המשבר האנרגטי ובייחוד הפסקות החשמל התכופות.[39]
חשיבות ההסכם למשבר הכלכלי הביאה לכך שארגון חזבאללה החל להתערב בסוגיית הגבול הימי, תוך איומים בכח על ישראל על מנת להטות את התנאים לטובת לבנון ולצבור פופולריות בקרב העם הלבנוני, יחד עם העובדה שחזבאללה מודע לכך שיוכל לקבל ויתורים פוליטיים מצד ממשלת לבנון בתמורה לאי-התנגדותו להסכם.
ב-27 באוקטובר 2022 נחתם ההסכם, במסגרתו קיבלה ישראל את כלל הדרישות הלבנוניות.[40]
הערות שוליים
עריכה- ^ Lebanon : 2016 article IV consultation -- press release; staff report; and statement by the executive director for Lebanon. International Monetary Fund. Washington, D.C. 2017. ISBN 978-1-4755-7061-8. OCLC 975026645.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ "US sanctions squeezing Iran-backed Hezbollah in Lebanon". Associated Press. 4 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dibeh, Ghassan (2002). "The Political Economy of Inflation and Currency Depreciation in Lebanon, 1984-92". Middle Eastern Studies. 38 (1): 33–52. doi:10.1080/714004439. ISSN 0026-3206. JSTOR 4284209. ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-22 בנובמבר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Tierney, Julia. "The Diaspora, Debt, and Dollarization: Unraveling Lebanon's Resilience to a Sovereign Debt Crisis". Jadaliyya - جدلية (באנגלית). ארכיון מ-16 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Main Characteristics". www.abl.org.lb (באנגלית). ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Home". www.abl.org.lb (באנגלית). ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tierney, Julia (2017). "Constructing Resilience: Real Estate Investment, Sovereign Debt and Lebanon's Transnational Political Economy". www.proquest.com (באנגלית). ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22 – via ProQuest.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lebanon : 2016 article IV consultation -- press release; staff report; and statement by the executive director for Lebanon. International Monetary Fund. Washington, D.C. 2017. ISBN 978-1-4755-7061-8. OCLC 975026645. ארכיון מ-30 בינואר 2022. נבדק ב-22 בנובמבר 2021.
{{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ "Les dessous de la nouvelle ingénierie de Riad Salamé -". Commerce du Levant (בצרפתית). 2016-09-29. ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ vilis (2017-05-08). "Lebanon's Balance of Payments Recorded a Quarterly Surplus of $554.8M in Q1 2017". BLOMINVEST (באנגלית). ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harake,Wissam; Matta,Samer Naji; Hasna,Zeina. Lebanon Economic Monitor - The big swap: dollars for trust (English). Lebanon Economic Monitor Washington, D.C.: World Bank Group. http://documents.worldbank.org/curated/en/560211478178124830/Lebanon-Economic-Monitor-The-big-swap-dollars-for-trust (אורכב 13.01.2017 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Lebanon : 2016 article IV consultation -- press release; staff report; and statement by the executive director for Lebanon. International Monetary Fund. Washington, D.C. 2017. ISBN 978-1-4755-7061-8. OCLC 975026645. ארכיון מ-30 בינואר 2022. נבדק ב-22 בנובמבר 2021.
{{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ "Finance Ministry, BDL do $5.5B swap | Business, Local | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Swap entre la BDL et le ministère des Finances". Commerce du Levant (בצרפתית). 2018-05-30. ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Azhari, Timour. "Lebanon's banks reopen after two-week closure". www.aljazeera.com (באנגלית). ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cornish, Chloe (2019-11-12). "Dollar shortage shakes confidence in Lebanon's banks". Financial Times. ארכיון מ-22 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-22.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lira Rate | USD to LBP in Black Market | Dollar to LBP". Lira Rate. ארכיון מ-28 במאי 2020. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanese Lira to US Dollar Exchange Rates". LebaneseLira.org. ארכיון מ-4 בדצמבר 2020. נבדק ב-8 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanese petrol stations shudder to a halt amid nationwide strike". www.aljazeera.com. ארכיון מ-26 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanon: 785 Restaurants, Cafes Closed, 25,000 Employees Laid Off". Asharq AL-awsat. ארכיון מ-13 ביוני 2020. נבדק ב-13 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanon: Currency Drops, Central Bank Sets New Exchange Rate at Transfer Firms". www.english.aawsat.com. ארכיון מ-27 ביוני 2020. נבדק ב-23 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanon's GDP declines to $44 billion from $55 billion | Business, Local | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2020. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ France-Presse, Agence (7 במרץ 2020). "Lebanon to default on debt for first time amid financial crisis". The Guardian. ארכיון מ-10 באוגוסט 2020. נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Dadouch, Sarah (28 באפריל 2020). "Unrest escalates in Lebanon as currency collapses and prospect of hunger grows". The Washington Post. ארכיון מ-27 במאי 2020. נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lebanon's Financial Crisis: Where Did the Money Go?". lcps-lebanon.org. ארכיון מ-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-2020-10-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nakhoul, Shikrallah (1 ביוני 2020). "Solidere share price doubles compared with October 2019". businessnews.com.lb. ארכיון מ-19 ביולי 2020. נבדק ב-19 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Khalaf, Gisele (1 ביולי 2020). "Solidere posts first net profit since 2016". businessnews.com.lb. ארכיון מ-19 ביולי 2020. נבדק ב-19 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "سهم سوليدير اللبنانية يرتفع لأعلى مستوياته منذ 2009". Al Arabiya. 18 במרץ 2021. ארכיון מ-18 במרץ 2021. נבדק ב-7 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jansen, Michael (2022-05-23). "Grim reality of economic divide determines life in Lebanon". The Irish Times (באנגלית). נבדק ב-2022-08-14.
- ^ "Lebanon Sinking into One of the Most Severe Global Crises Episodes, amidst Deliberate Inaction". The World Bank. 1 ביוני 2021. ארכיון מ-3 ביוני 2021. נבדק ב-4 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanese central bank effectively ends fuel subsidy". Reuters. 11 באוגוסט 2021. ארכיון מ-12 באוגוסט 2021. נבדק ב-12 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chehayeb, Kareem. "Lebanon: Government hikes petrol prices again to tackle shortages". www.aljazeera.com (באנגלית). ארכיון מ-14 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-10-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Agencies (2021-08-15). "At least 20 killed and 79 injured in fuel tank explosion in Lebanon". the Guardian (באנגלית). ארכיון מ-14 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-11-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mistich, Dave (2021-10-10). "Power returns to Lebanon after a 24-hour blackout". NPR (באנגלית). ארכיון מ-14 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-10-14.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How Lebanon's economic problems could leave Sara blind". BBC News (באנגלית בריטית). ארכיון מ-6 בדצמבר 2021. נבדק ב-2021-12-06.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lebanon banks to close as violent raids by depositors multiply". The National (באנגלית). נבדק ב-2022-09-16.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ דני זקן, האינטרסים הנעלמים מאחורי המו"מ על הגז בין לבנון לישראל, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2022
- ^ למרות הסכם הגז הקרוב - הפתרון לצרות הכלכליות של לבנון עדיין רחוק, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2022
- ^ רועי קייס, הסכם הגבול הימי: הגמישות הישראלית והתקווה הלבנונית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 באוקטובר 2022
- ^ Israel, Lebanon sign US-brokered maritime border deal, www.aljazeera.com (באנגלית)