המשרת רופרכט

המשרת רופרכטגרמנית: Knecht Ruprecht) הוא עוזרו של ניקולאוס הקדוש, אשר, לפי המסורת בצפון ומרכז האזור דובר הגרמנית באירופה, מבקר את הילדים ב-6 בדצמבר עם סנטה קלאוס.

היסטוריה ומנהגים

עריכה

המשרת רופרכט הוא מוטיב בולט במנהג עתיק שקשור לניקולאוס הקדוש. בעוד שניקולאוס הקדוש ממלא תפקיד חיובי במנהג, האנשים המלווים אותו מופיעים כמתנגדים לו, כמו האנטיתזה של ליצן החצר לדוד המלך או הקרנבל בתענית, שדומים למנהגי ניקולאוס הקדוש. כך גם לגבי ניקולאוס הקדוש – רופרכט מתואר כחבר בעל התנהגות שלילית. ניקולאוס מתנהג כשליח משמים, אך רופרכט מתפקד כנציג הגיהנום או כ"שטן מאולף"[1] הלוקח על עצמו את תפקיד המאיים והמעניש.

בסוף ימי הביניים מיתוס המשרת רופרכט לא היה נפוץ. הוא נקרא בלזניקל (Pelzmärtel), בעל זבוב, שמוצלי או פשוט "שטן", בהתאם לרגישויות המקומיות. המיתוס התייחס לדמות ממרגלות האלפים או תורינגיה (שלוס רופרכטסבורג ליד צלה-מליס, Zella-Mehlis) שמשם התפשטה והפכה לדמות ידועה.

יעקוב גרים סבר שמשמעות השם "רופרכט" היא Hruodperaht שבגרמנית עילית עתיקה משמעו "תהילת התהילה", אדם שהיה בסביבתו של האל הגרמני אודין (ווטאן) או משרת של האלה הולה (Holle). המחקר של היום לא מקבל הסקה אטימולוגית כזו ומניח שהשם נובע מדמויות מקובלות באזור האלפים. הגזירה של השם רופרכט מהביטוי "פרכט מחוספס" (rauhe Percht‘) כוללת חיבור לדמויות מצעד החורף המופיעות בלילות הקשים. הצורה "Frau Perchta" דומה, אך לא ניתן לאשר נגזרות מדויקות יותר בשל היעדר מקור אמין.

הדמויות השונות של המשרת רופרכט מקורן בפחדי הילדים מתקופת שלהי ימי הביניים. מאז המאה ה-16 הופצו עלונים עם דמויות מפחידות, שהאיצו בילדים להתחזק באמונה כאמצעי שנוסף לחינוך שנתנו ההורים. הנפוץ ביותר היה "טורף ילדים", כמו במזרקת טורף הילדים בברן, שווייץ. הדמות היא פרפראזה על הרעיון שהשטן טורף את נשמות החוטאים. טורף הילדים מלווה לעיתים קרובות בבוצנברכט (Butzenbercht), המאיים על הילדים בפסוקים אכזריים שהוא ייקח אותם, יחתוך אותם, יצליף בהם עד שידממו או יאכל אותם. כמו המשרת רופרכט, שתי הדמויות, טורף הילדים והבוצנברכט נשאו שק גדול או סל שאליו ניסו לדחוס את הילדים.

בעוד ניקולאוס הקדוש נדחק על ידי ישו, הילד המשיח, או המשיח הקדוש באזורים פרוטסטנטיים, דמותו של רופרכט נשארה במסורת זו. בתחומים מסוימים הוא אף פעל לבדו, כדמות שמעניקה ומענישה בו זמנית. בקטע פסנתר מאת רוברט שומאן מתוארת דמות זו, שאינה המלווה של ניקולאוס הקדוש.

הרעיון המקורי של המשרת רופרכט כדמות שלילית או כיריב של הקדוש טושטש מהר יחסית, במיוחד באזורים הרפורמיים. ניקולאוס הקדוש התערבב עם רופרכט בשמות כמו "Herre Sente Rupperich" ("מר סנט רופרכט"). במאה ה-17 נעשו ניסיונות לגזור את דמותו של המשרת רופרכט מכומר בשם רופרכט, שלפי האגדה על "נס הריקוד של קלביגק (Cölbigk)", היה צריך לקלל את 1,020 הרקדנים חסרי האל של קלביגק, איכרים ששתו בירה והפריעו בערב חג המולד בשירה וריקודים מול הכנסייה.

מראה והבחנה מבני לוויה אחרים של ניקולאוס הקדוש

עריכה

המשרת רופרכט לבוש בדרך כלל בגלימה חומה או שחורה, הוא מזוקן, ובעבר היה לו לעיתים קרובות עור כהה (ראו פטר השחור, Zwarte Piet, בהולנד), הוא נושא חכה או מקל הליכה על החגורה ולפעמים מציג בסלסלה על גבו שקים קטנים מלאים בקלמנטינות, בוטנים, שוקולד וג'ינג'ר. תיאורים מוקדמים יותר, שעדיין נפוצים כיום, מראים אותו גם עם פרווה מדובללת ובחלקם הוא עם קרניים. שמות נפוצים באזור הם Ruppknecht, Knecht Nikolas, Nickel ו-Pelznickel (על הריין התיכון).[2] במזרח ווגטלנד (Vogtland) הדמות נקראת רופריך (Rupperich).

המשרת רופרכט וקרמפוס באים במקור מהפרכטן – מסורת אלפינית קדם-נוצרית (Perchten) – אך מתבטאים בצורות שונות. באזור האלפיני של בוואריה העתיקה, אוסטריה ודרום טירול, התפתחה דמותם של קרמפוס, ברטל או קלאובאוף מדמויות ה"שיכפרכטן", המשתייכות למסורת גירוש הלילה (Rauhnachts) או גירוש החורף. קרמפוס מופיע כדמות שטנית ומופיע בהמון, אך רופרכט מגיע לבדו. רופרכט בדרך כלל מכה את הילדים השובבים בידיו, אך קרמפוס מכה את הילדים בחכות. באזור דובר הגרמנית, דמותו של נפוצה יותר מזו של קרמפוס.

רופרכט כמוטיב אמנותי וספרותי

עריכה
  • בשירו הפופולרי ביותר של תיאודור שטורם, "המשרת רופרכט" (1862, הייליגנשטאט), מתאר המשרת את פעילותו בדיאלוג עם ילד המשיח. חלקים מהיצירה עדיין מוקרנים לעיתים קרובות בעונת האדוונט, במיוחד בשורות הפתיחה: "אני בא מהיער, אני חייב לומר לך, זה זמן חג המולד."[3]
  • בשיר הילדים הסאטירי "המשרת רופרכט במצוקה" מתוך האוסף Das Liebe Nest (קן האהבה) של פאולה דהמל מ-1919, רופרכט הקשיש מתלהב מרצונותיהם של ילדי זמנו, שלכולם יש רק נהיגה בספינת אוויר ברשימת המשאלות.
  • קטע פסנתר באלבום לצעירים של רוברט שומאן (אופ. 68, מס. 12) נושא את התואר המשרת רופרכט.
  • המלחין הצרפתי יוזף גי רופרץ, בקנטטה Le Miracle de Saint Nicolas, מזהה בן לוויה של הקדוש עם הקצב שהרג והמליח שלושה ילדים וכעת מתחרט על כך.
  • בגרסה הגרמנית של סדרת הטלוויזיה משפחת סימפסון, לכלב המשפחה קוראים המשרת רופרכט (במקור: העוזר הקטן של סנטה).
  • בסדרת הטלוויזיה האמריקאית גרים, בעונה 3, פרק 8, ילדים שובבים נחטפו על ידי המשרת רופרכט.
  • בשירת חג המולד הסאטירית של לוריוט (Loriot), Advent, המוכרת בעיקר ממופע חג המולד של הופנשטט (Hoppenstedts), מופיע המשרת רופרכט כמיטיב האוסף מתנות לנזקקים.[4]

ספרות

עריכה
  • Werner Mezger: Sankt Nikolaus. Zwischen Kult und Klamauk. Schwabenverlag, Ostfildern 1993, ISBN 3-7966-0723-3

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא המשרת רופרכט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Manfred Becker-Hubert: Lexikon der Bräuche und Feste. Herder-Verlag, Freiburg/ Basel/ Wien 2000, ISBN 3-451-27317-9, S. 287.
  2. ^ Karl-Martin Voget: Sankt Nikolaus.Evangelisch-lutherische Landeskirche Hannovers, 1998/2006.
  3. ^ Knecht Ruprecht bei Projekt Gutenberg-DE, abgerufen am 10. Oktober 2022.
  4. ^ Advent bei literaturforum.de, abgerufen am 10. Oktober 2022.