ספר האמונות והדעות
אמונות ודעות, או הנבחר באמונות ובדעות (במקור בערבית: כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب الأمانات والاعتقادات, או כתאב אלמכ'תאר פי אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب المختار في الامانات والاعتقادات) שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שחוברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית. הספר נכתב בערבית יהודית, תורגם לעברית על ידי מתרגם עלום-שם במאה הי"א (הנקרא "הפרפרזה" או במקור פתרון ספר האמונות וחרצב הבינות), ואחר כך בידי רבי יהודה אבן תיבון. הספר תורגם שוב במאה העשרים בידי הרב יוסף קאפח.
 | |
| העמוד הראשון בספר האמונות והדעות, דפוס וורשה, 1894, עם פירוש שביל אמונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
סעדיה גאון  |
| שפת המקור | ערבית יהודית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
933 |
  | |
שם הספר
עריכהשמו המקובל של הספר הוא "ספר האמונות והדעות", כתרגומו של ר' יהודה אבן תיבון, וכגרסת רוב כתבי היד שבערבית שבידינו. עם זאת, לדעת הרב קאפח, שם זה הוא רק השם הראשוני שנתן רס"ג לספרו, ואילו השם הסופי שניתן לו הוא "הנבחר באמונות ודעות", וכך כתב (בהערתו לשם הספר, מהדורתו):
- "בכל כ"י של המהדורה הראשונה של רבנו שם הספר "כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת", ספר האמונות והדעות וכך תרגם רי"ת כי לפניו היה נוסח מהדורא קמא. אבל בכ"י מ, שהוא לדעתי נוסח המהדורה האחרונה, תיקן רבנו שם הספר כפי שכתבתי, ובצדק, כי לא בא רבנו לקבץ אוסף של אמונות ודעות אלא להורות איזו היא האמונה הנבחרת והדעה האמיתית לדעתו. וכבר חשבתי לתרגם "מבחר האמונות והדעות", ונמנעתי מכך כי לא כל מה שהובא כאן הוא מבחר, והרבה פסולת צבר רבנו כאן כדי לבור מתוכו את הסולת הנקיה".
אמנם דעה זו אינה מבוססת ביותר (אין ראיה ממשית לדעתו של הרב קאפח שכתב היד המדובר הוא אכן מהדורתו הסופית של הספר), ולא קנתה לה שם בקהילת המחקר[דרוש מקור] ובקרב ציבור הלומדים, שממשיכים לכנות את הספר בשמו המקובל והידוע, "האמונות והדעות".
מבנה הספר
עריכה- המאמר הראשון: שכל הנמצאים מחודשים.
- המאמר השני: שמחדש הדברים אחד, יתברך ויתעלה.
- המאמר השלישי: בציווי ואזהרה.
- המאמר הרביעי: במשמעת ובמרי וההכרח והצדק.
- המאמר החמישי: בזכויות ובחובות.
- המאמר השישי: בעצם הנפש, והמות, וכל הנספח לכך.
- המאמר השביעי: תחיית המתים
- המאמר השמיני: בישועה.
- המאמר התשיעי: בגמול ובעונש בעולם הבא.
- המאמר העשירי: במה שיותר ראוי שיעשה האדם בעולם הזה.
נושאי הספר
עריכההספר דן בעשרה נושאים שונים:
- בריאת העולם.
- אחדות הבורא.
- התורה ומצוותיה.
- בריאת האדם וחופש הבחירה.
- מעשי צדיקים ומעשי רשעים.
- שכר ועונש לאחר המוות.
- מהות הנפש והמוות.
- תחיית המתים.
- הגאולה בימות המשיח.
- דרך החיים לפי הצדק והמוסר.
"ספר האמונות והדעות" לוקח חלק בפולמוס היהודי-נוצרי-מוסלמי, ומברר את כל הבעיות הנ"ל, בנוסף הוא מוכיח לטענתו שהדת והפילוסופיה אינן נבדלות זה מזה, אלא עוזרות ומשלימות זה את זה. ספר זה נותן ביטוי עז לרעיון המוסר האוטונומי ביהדות:
- "אם יאמר (הנביא): "אלוהי מצווה עליכם לזנות ולגנוב", לא נדרוש ממנו מופת, כיוון שקרא אותנו מה שלא ייתכן, לא בשכל ולא במסורת".
רס"ג ממשיך וכותב שאף אם יציג אותו נביא אותות ומופתים, ויטען שיש הצדקה ללכת בעקבותיו, שקרנותו תהיה ברורה ואין טעם אפילו להידבר עמו. זאת הואיל ולא ייתכן שהאל יצווה דבר הנוגד את השכל. עוד כותב רס"ג כי על אף "גודל ערכו ויקר מעלתו" של ספר התורה, בכל אופן יש ציוויים נוספים שלא כתובים בו שהאדם מחויב בהם, ביניהם המצוות השכליות, הצדק והיושר.
בספרו, רס"ג מביא קשת רחבה של דעות פילוסופיות, ומתפלמס איתן בחריפות. בין מסקנותיו:
- אלוהים ברא את העולם, בין את הצורה ובין את החומר.
- אלוהים הוא המצוי הראשון והיחיד בעולמו, ובניגוד לפוליתאיזם (ריבוי-אלים) כלומר דתות אליליות, ולדת הזרתוסטרא המאמינה בדואליות (שניות) כלומר שתי ישויות אלוהיות.
- תורת ישראל ניתנה על ידי אלוהים, ומצוותיה לא יבוטלו לעולם, רס"ג כותב שהמצוות של תורת ישראל לא יבוטלו לעולם, "כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורתה, וכיוון שאמר הבורא, שהאומה תעמוד כל עמידת השמים והארץ, מן ההכרח שתעמוד תורתה כל ימי השמיים והארץ".
רס"ג הסיק גם שהאדם הוא מרכז ותכלית הבריאה, ונפש האדם היא בעלת בחירה חופשית, שכן האדם עומד ברשות עצמו, והוא יכול או לעשות דברים טובים או לעשות דברים רעים. אך אף על פי שהאדם הוא מרכז הבריאה ובעל בחירה חופשית, "יש גמול ועונש לעתיד לבוא, אחרי היפרד הנפש מן הגוף". לפי רס"ג, רק על ידי מעשים טובים תזכה נפשו של האדם לגמולה הטוב - הגעה אל "המדור הרוחני". לדעתו של רס"ג, מציאות הנפש היא גם בפני עצמה, כלומר מחוץ לגוף, "כי בלעדיו היא לא תוכל לראות את פעולתה, ממש כשם שהאש אינה יכולה להראות מבלי להיות תלויה בחומר הבוער".
לגבי תחיית המתים טען רס"ג, כי היא מעיקרי האמונה הישראלית, ו"כל הכופר בתחיית המתים, כאילו כיחש באמיתות הניסים והנפלאות המסופרים בכתבי הקודש". את זמן תחיית המתים, קובע רס"ג בעת הגאולה של ימות המשיח, וגם את האמונה בביאתו של המשיח - רס"ג קובע כאחד מעיקרי האמונה הישראלית.
הספר נכתב בתקופה שבה רבים מהיהודים חיו בסביבה דוברת ערבית, ונחשפו לתרגומים של הפילוסופיה היוונית העתיקה לערבית וגם לספרות נוצרית ומוסלמית. אמונות ודעות נכתב כתגובה לאתגר הרעיוני שהציבה התקופה הזו.
עיקרי טענותיו הפילוסופיות
עריכההרס"ג בספרו "האמונות והדעות", יצא כנגד כל האמונות הסותרות את היהדות: האסלאם, הנצרות, אמונת זרטוסטרא[1], סנסואליזם, אתאיזם, המקריות, וכן תפיסות קוסמולוגיות ופסיכולוגיות שאינן עומדות בקנה אחד עם היהדות.
הוא קבל את שיטת המועתזילה לגבי חירות הרצון, אחדות האל, דחה את תורת האטומים של הכלאם, ובפסיכולוגיה הוא ממזג בין אריסטו לאפלטון. האמת הדתית היא ההתגלות ותוכנה של ההתגלות זהה עם השכל, השכל יכול להכיר את תוכנה ואמיתותה של ההתגלות. ישנה מצווה דתית להשיג בשכלנו את מה שבא לנו בנבואה. וכל זה אחר שנקבל את תוכנה האמיתי של ההתגלות כבסיס לאמונה.
לשיטת הרס"ג אפשר להוציא מ"פשוטו של מקרא" כל היכן שהפשט נוגד את השכל.
מקורות הידיעה הם: החושים, השכל, ההכרח והמסורת. הלך בדרכי הכלאם להוכיח את מציאות הבורא מתוך חידוש העולם. וזה מתוך שהוא העולם, סופי, מורכב, נושא מקרים, ועובר בזמן (ההוכחה מהזמן היא במקורה מיואנס פילופונוס הנקרא יוחנן המדקדק).
הרס"ג דוחה את מציאותו של "חומר קדמון" כשורש למורכבותו של העולם. הוא מייחס לבורא את התארים "חי חכם יכול" כמבטאים דבר אחד ומוכרחים הם אחד לשני. כל תורה נבואית עליה לעמוד במבחן השכל האנושי עוד טרם נבקש הוכחות של ניסים.
הוא הראשון שמחלק בפירוש בין מצוות שכליות לשמעיות. הרס"ג דחה את תורת הגזירה הקדומה - הפרדסטינציה מטעמי הצדק והיושר האלוהי שמשלם שכר ומעניש (תיאודיציה). לשיטתו הנפש אינה מקרה של הגוף אלא סובסטאנציה של עצם קרוב לגלגלי השמיים.
הרס"ג במאמר הראשון במענה לשאלה ודאות קיומינו עונה "הואיל ומצאתי את עצמי מצוי" כלומר, הפקטור החשוב ביותר למציאות הזה שהאדם מוצא את עצמו מצוי. וכל עוד שאין למציאת האדם את עצמו מצוי מעמד של אמיתות, מה יוכל לקבל מעמד שכזה? טיעון זה של הרס"ג הוא מעין טיעון הקוגיטו (לטינית: Cogito, Ergo sum) "אני חושב משמע אני קיים" של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט שטען שיכולת החשיבה מוכיחה של קיומו של האדם.
עיקרי האמונה
עריכהרס"ג היה הראשון שקבע עיקרי אמונה יהודיים. עם זאת, נראה שבניגוד לרמב"ם נושא עיקרי האמונה לא היה מרכזי בהגותו, והוא לא הזכירו בספרו במרכזי "הנבחר באמונות ודעות". במקומות אחרים[דרוש מקור] הוא קובע רשימה נרחבת יותר של דברים שחייב המתפלל להאמין בהם ביחס לאל, שאם לא כן, הוא אינו מתפלל לה'.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הנבחר באמונות ודעות עם ביאור הספר במהדורת אינטרנט, מאתר "דעת".
- האמונות והדעות טקסט מוקלד באתר Sefaria
- ספר "אמונות ודעות המבואר" הוצאת "ישיבת אור עציון" עם הרחבות בעריכת הרב שלום כהן.
- הרב עזריאל אריאל (עורך), ספר האמונות והדעות עם דרך אמונה - ביאורי הרב הנזיר, ירושלים: מכון נזר דוד, ה'תשע"ב
- תגית מאמרים אודות רס"ג וספרו אמונות ודעות זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
הערות שוליים
עריכה- ^ רס"ג, האמונות והדעות, מאמר שני, פרק ב