הנרי דה לה בש
הנרי דה לה בש (באנגלית: Henry De la Beche; 1796–1855) היה גאולוג ופליאונטולוג אנגלי, המנהל הראשון של הסקר הגאולוגי של בריטניה, שסייע למסד את שיטות המחקר הגאולוגי. הוא היה הנשיא הראשון של החברה הפליאונטולוגית(אנ').[1]
 | |
| לידה |
10 בפברואר 1796 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1855 (בגיל 59) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| ענף מדעי |
גאולוגיה, פלאונטולוגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסאל גרין |
| מוסדות |
הסקר הגאולוגי הבריטי |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
אליזבת דה לה בש |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדה לה בש [2] נולד בלונדון. אביו, קצין בצבא הבריטי, היה בעל אחוזה עם עבדים בג'מייקה, אך נפטר בעוד בנו עדיין צעיר. דה לה בש עבר את ילדותו עם אמו בעיירה ליים רג'יס(אנ'), בדורצ'סטר(אנ'). שם רכש את אהבתו לגאולוגיה באמצעות חברותו עם מרי אננינג. בגיל ארבע-עשרה הוא נכנס למכללה הצבאית המלכותית.[3]
בגיל עשרים ואחת דה לה בש הצטרף לחברה הגאולוגית של לונדון(אנ').[3] הוא הפך לאספן ומאייר מאובנים מושבע, ושיתף פעולה עם ויליאם קוניבר(אנ') על מאמר חשוב על איכתיוזאור ואנטומיה של פלסיוזאור שהוצג בפני החברה בשנת 1821.[4] הוא המשיך לאורך חייו להיות אחד מחבריה הפעילים והמכובדים ביותר. הוא כיהן כנשיא האגודה משנת 1848 עד 1849. הוא ביקר במקומות רבים בעלי חשיבות גאולוגית, לא רק בבריטניה, אלא גם בצרפת, ג'מייקה ושווייץ. בג'מייקה הוא נשאר באחוזתו, הלס הול(אנ'), קלרינדון פאריש(אנ'), בשנים 1823–1824 ופרסם את הסקר הגאולוגי שלו על ג'מייקה בשנת 1827.[5] כשחזר לדרום-מערב אנגליה החל את החקירה המפורטת של סלעי קורנוול ודבון. הקשר עם קהילת הכרייה באותו חלק של בריטניה העניק לו את הרעיון שצריך להכין מפה גאולוגית של הממלכה המאוחדת, ולאסוף ולשמר דגימות להמחשה ועזרה בפיתוח תעשיות המינרלים שלה.[3]
עבודה מדעית
עריכההממשלה מינתה את דה לה בש לערוך את הסקר הגאולוגי של בריטניה, שהוכרז רשמית בשנת 1835 הוא היה גם המנהל הראשון של המוזיאון לגאולוגיה מעשית ברחוב ג'רמין(אנ'), בשנת 1843 ותרם מספריו להקמת הספרייה.
הבניין של המוזיאון לגאולוגיה מעשית, מול וייטהול, הפך לקטן מדי. דה לה בש פנה לרשויות להקים מבנה גדול יותר ולהרחיב את כל היקף הממסד המדעי שעמד בראשו. הפרלמנט אישר את הקמתו של מוזיאון ברחוב ג'רמין, לונדון, ומינוי צוות של פרופסורים עם מעבדות ומכשירים אחרים. בממסד הזה שולבו משרדי הסקר הגאולוגי, המוזיאון לגאולוגיה מעשית, בית הספר המלכותי למכרות (אנ') ומשרד רשומות הכרייה. המזיאון נפתח בשנת 1851.[3]
בשנת 1830 פרסם דה לה בש רישומים הממחישים תופעות גאולוגיות. כמו כן פרסם רשימות על הגאולוגיה האנגלית בכתב העת החברה הגאולוגית של לונדון, וכן רשימות מהסקר הגאולוגי, ובמיוחד הדו"ח על הגאולוגיה של קורנוול, דבון ומערב סומרסט (1839). כמו כן הוא כתב מדריך גאולוגי (1831; מהדורה שלישית, 1833); ומחקרים בגאולוגיה תאורטית (1834), בהם נגע בגישה פילוסופית בשאלות גאולוגיות הרבה לפני זמנם. כמו כן פרסם ספר על ביצוע תצפיות גאולוגיות בכמה מהדורות, בשנים 1853 ,1851, 1835.
דה לה בש היה בר פלוגתא הראשי של רודריק מורצ'יסון ואדם סדגוויק במה שכונה "המחלוקת הדבונית הגדולה". הוא השתמש לעיתים קרובות ברישומים כדרך טקטית לבטא את תסכוליו בנושאים אלה ונושאים אחרים.[3]
הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית בשנת 1819. הוא קיבל תואר אבירות ב־13 באפריל 1842, ובסמוך לסוף חייו הוענקה לו מדליית וולסטון(אנ'). בשנת 1852 הוא נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.[3]
לאחר מותו, סטודנטים במכללה המלכותית למכרות ובמוסדות אחרים התמודדו על מלגת מדליית דה לה בש. המדליה הייתה למעשה העתק של המדליה שאותה קיבל במקור דה לה בש בשנת 1825. הגרסה השנייה של המדליה, הייתה מכסף וברונזה, נחקקה על ידי ויליאם וויון - עם דיוקנו של דה לה בש בצד אחד, ופטישי כרייה מוצלבים בצידה השני .
הוא קבור בבית הקברות של קנסל, לונדון.
קריקטורות
עריכה
.
הוא היה תומך גדול ביצירתה ובחשיבותה של הפלאוטנטולוגית מרי אננינג, מליים רג'יס. הנרי דה לה בש צייר תרשים דמיוני בשנת 1830, תחת הכותרת "דוריה אנטיקוויור " Duria Antiquior. הציור שיחזר את ממצאי המאובנים השונים שהגדירה מרי אננינג שאפיין את דמות עולם החי הקדום באזור בתקופת היורה. היה זה הניסיון הראשון להפוך את ממצאי המאובנים לתמונת מערכת אקולוגית שלמה. דה לה בש סייע לאנינג, שהיו לה קשיים כלכליים, בכך שיצר מהציור הדפס ליתוגרפי מצבעי המים ותרם לה את התמורה ממכירת ההדפסים. הרישום זכה לתפוצה עצומה.[6]
הוא היה מדען גדול ואובייקטיבי ושיחק תפקיד חשוב בדיונים בתיאוריות היותר נפוצות של התקופה, כמו זו שהציע צ'ארלס לייל. לייל הציע שההיסטוריה הגאולוגית והביולוגית הייתה מחזורית וכי צורות חיים קדומות שוב יופיעו על פני האדמה.
כתשובה לתאוריה הזאת, הוא צייר קריקטורה, שקיבלה את הכינוי "שינויים נוראיים" ותיארה פרופסור איכתיוזאורוס שמרצה על גולגולת אנושית מאובנת ואומר: "תגלו מיד שהגולגולת שלפנינו שייכת לבעל חיים נמוך בהתפתחותו, כי שיניו מאוד לא מפותחות, כוח הלסתות קטן, ובסך הכל נראה נס איך יצור הזה היה יכול להשיג אוכל." [7]
קישורים חיצוניים
עריכה
- הנרי דה לה בש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Henry De la Beche | British Geoscientists | Geology of Britain | Discovering Geology | British Geological Survey (BGS), www.bgs.ac.uk
- ^ The De la Beche archive at Amgueddfa Cymru | Rhagor | National Museum Wales, web.archive.org, 2014-05-24
- ^ 1 2 3 4 5 6 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "De la Beche, Sir Henry Thomas" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ De la BECHE and CONYBEARE, 1821, web.archive.org, 2010-12-04
- ^ Lawrence J. Chubb, Sir Henry Thomas De la Beche1 | Jamaican Rock Stars, 1823–1971: The Geologists Who Explored Jamaica | GeoScienceWorld Books | GeoScienceWorld
- ^ Rudwick, Martin (2008). Worlds Before Adam: The Reconstruction of Geohistory in the Age of Reform. pp. 42–47.
- ^ Gould, Stephen Jay (1988). Time's arrow, time's cycle : myth and metaphor in the discovery of geological time. Penguin Books