הנרי הראשון, מלך אנגליה

הנרי הראשון, מלך אנגליה
Henry I Beauclerc
לידה	מאי 1068; סלבי (אנ'), ממלכת אנגליה
פטירה	1 בדצמבר 1135 (בגיל 67); סן-דני-אן-ליון (אנ'), דוכסות נורמנדיה
מדינה	ממלכת אנגליה
מקום קבורה	מנזר רדינג (אנ')
דת	נצרות קתולית
בת זוג	מתילדה מסקוטלנד (אנ'); אדלאיד מלובן (אנ')
	2 באוגוסט 1100 – 1 בדצמבר 1135; (35 שנים)
	→ ויליאם השני, מלך אנגליה סטיבן, מלך אנגליה ←
	28 בספטמבר 1106 – 5 באוגוסט 1120; (13 שנים)
מונרך בתקופה	פיליפ הראשון, מלך צרפת; לואי השישי, מלך צרפת
	→ רובר השני, דוכס נורמנדיה ויליאם אדלין ←
	25 בנובמבר 1120 – 1 בדצמבר 1135; (15 שנים)
מונרך בתקופה	לואי השישי, מלך צרפת
	→ ויליאם אדלין סטיבן, מלך אנגליה ←

המונח "הנרי הראשון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אנרי הראשון (פירושונים).

הנרי הראשון (באנגלית: Henry I of England‏; 1068 – 1 בדצמבר 1135), שנקרא גם הנרי בוקלרק (Henry Beauclerk) בשל עניינו במחקר, היה בנו הצעיר ביותר של ויליאם הכובש. הוא שלט כמלך אנגליה מ-1100 עד ל-1135, וירש את אחיו, ויליאם השני, "רופוס". הוא נודע אף בכינוי "אריה הצדק". שלטונו ידוע בעיקר בשל ההגבלות שהטיל על כוח המלך, שיפוריו במנגנון הממשלה, איחוד שטחי אביו והחלטתו מעוררת המחלוקת למנות את בתו כיורשת.

ביוגרפיה

הנרי נולד בין מאי 1068 למאי 1069, ככל הנראה בסלבי (Selby), יורקשייר, שבאנגליה. כבן הזקונים של המשפחה, נועד לתפקיד בישוף, ולכן זכה ללימוד אינטנסיבי ביחס לאציל צעיר בן התקופה. ככל הנראה, היה הנרי הראשון מבין המלכים הנורמנים שדיבר אנגלית שוטפת.

אביו, ויליאם הכובש, חילק את אדמותיו לבניו באופן הזה:

רובר קיבל את דוכסות נורמנדיה.
ויליאם קיבל את ממלכת אנגליה.
הנרי קיבל 5,000 פאונד כסף, ונטען, כך על פי נבואה, כי יירש את כל אדמות אביו^[1].

שני האחים הבכורים הגיעו להסכם, שבו נאמר כי אם ימות אחד מהם ללא יורש, יאוחדו שטחי אביהם תחת האח ששרד. עם זאת, כאשר מת ויליאם השני ב-1100, היה רוברט בדרכו חזרה ממסע הצלב הראשון. היעדרותו, כמו גם המוניטין הגרוע שיצא לו בקרב האצילים הנורמנים, עזרו להנרי לאחוז במפתחות המצבור המלכותי בווינצ'סטר. הוא התקבל כמלך על ידי הבארונים המרכזיים, והוכתר שלושה ימים לאחר מכן, ב-5 באוגוסט, במנזר וסטמינסטר. הוא פעל במהירות לחיזוק מעמדו בקרב האצילים, על ידי הוצאה לאור של ה-Charter of Liberties, שנחשב כאבי המגנה כרטה.

ב-11 בנובמבר 1100 נשא הנרי לאישה את מטילדה, מלכת אנגליה לעתיד (במקור אדית), בתו של מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד. מאחר שאדית הייתה גם אחייניתו של אדגר אתלינג, הטוען לכתר האנגלי, איחדו הנישואים בין משפחות המלכים הנורמנית והאנגלית. עם זאת, לא היו הברונים הנורמנים מרוצים מנישואים אלה, ובתגובה לרגישותם בנושא שינתה אדית את שמה למתילדה עם נישואיה.

ב-1101 ניסה רוברט דוכס נורמנדיה לתפוס שוב את הכתר על ידי פלישה לאנגליה. בברית אלטון, הסכים רוברט להכיר בהנרי כמלך אנגליה, ולחזור בשלום לנורמנדיה.

ב-1105, כדי לחסל את האיום המתמיד מצד רוברט, הוביל הנרי כוח פלישה מעבר לתעלה האנגלית. ב-1106, הצליח להביס את צבאו הנורמני של אחיו, והכריז על דוכסות נורמנדיה כרכושה של אנגליה, מאחד בכך את אדמותיו של אביו.

כמלך, ביצע הנרי רפורמות חברתיות ומשפטיות, ביניהן:

פרסום ה-Charter of Liberties.
השבת חוקי המלך אדוארד המודה.

לפני מותה ב-1118 ילדה מתילדה שלושה ילדים. ב-29 בינואר 1121 הנרי נישא לאדליזה, בתו של גודפרי רוזן לאוביין, אך לא היו לו ילדים מנישואים אלו. עם זאת הוא מחזיק בשיא מספר הילדים הבלתי חוקיים שנולדו למלך אנגלי, עם שיא מוערך של 25 ילדים.

ציור מהמאה ה-14 של מצבתו של הנרי הראשון.

בנו החוקי היחיד של הנרי הראשון, ויליאם אדלין, שהה על הספינה הלבנה בעת שטבעה ב-25 בנובמבר 1120, מול חופי נורמנדיה. הנרי, שנותר ללא יורשים זכרים, נקט בצעד חסר התקדים של חיוב הבארונים שלו להשבע אמונים ולקבל את בתו מתילדה, אלמנתו של היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, כיורשת שלו.

הנרי חלה ומת בדצמבר 1135, לאחר שעל פי הכרוניקן הנרי מהנטינגדון "אכל יותר מדי צמדאים" בניגוד להוראות רופאו. הנרי נקבר במנזר רדינג.

על אף שבועת הנאמנות שנשבעו הבארונים למתילדה, מינה ונישואיה השניים לז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו, אויב הנורמנים, היו לצנינים בעיניהם, ואפשרו לאחיינו של הנרי, סטפן מבלואה, להגיע לאנגליה ולתבוע את כס המלכות, כשהוא זוכה לתמיכה רחבה.

המאבק בין מתילדה לסטפן הגיע לכדי מלחמת אזרחים ארוכה, הידועה בשם "האנרכיה". הסכסוך יושב לבסוף לאחר שסטפן הכריז על בנה של מתילדה כיורשו, ולאחר מותו הוכתר אותו בן כהנרי השני, מלך אנגליה.

אישיות והערכה

הנרי מתאבל על בנו, ציור מתחילת המאה ה-14

הפרשנות לאישיותו של הנרי על ידי היסטוריונים השתנתה עם הזמן. היסטוריונים מוקדמים יותר כמו אוסטין פול וריצ'רד סאות'רן ראו בהנרי שליט אכזר וקשוח. היסטוריונים עדכניים יותר, רואים את הדרך בה יישם צדק בממלכתו בצורה אוהדת הרבה יותר, במיוחד כשהם עומדים מול אמות המידה של מערכת הצדק של היום, ורואים בו מלך אינטליגנטי ומוכשר. אבל אפילו גרין ציין שהנרי היה "במובנים רבים מאוד לא נעים", ואלן קופר ציין שרבים מהכרוניקנים בני זמננו כנראה פחדו מהמלך מכדי להשמיע ביקורת רבה. היסטוריונים דנו גם באיזו מידה הרפורמות המנהליות של הנרי היוו באמת הקדמה למה שהוליסטר וג'ון בולדווין כינו שיטתית, "מלכות מנהלית", או האם השקפתו נותרה מסורתית ביסודה.

הנרי תואר בפרטי פרטים של ידי אנשי תקופתו:

גובהו היה בינוני, שיערו היה שחור, אבל דל ליד המצח; עיניו היו בהירות קלות, חזהו חום, גופו יפה. הוא שנון במידה ראויה, וגם ענייני עסקים לא גרמו לו להיות פחות נעים כשהוא היה מעורב בחברה. ולא נטה להכנס לקרבות אישיים, הוא אימץ את אמרתו של סקיפיו אפריקנוס, 'אמא שלי ילדה לי מפקד, לא חייל;' לכן הוא לא היה נחות בחוכמה לאף מלך של זמנו; ואני יכול גם לומר, כי הוא עלה בבירור על כל קודמיו באנגליה והעדיף להתמודד בעצה, במקום בחרב. היה מנסה לכבוש בלי שפיכות דמים; אם זה היה בלתי נמנע, עם כמה שפחות.

המקור באנגלית

'He was of middle stature, his hair was black, but scanty near the forehead; his eyes were mildly bright, his chest brawny, his body well fleshed. He was facetious in proper season, nor did multiplicity of business cause him to be less pleasant when he mixed in society. Not prone to personal combat, he verified the saying of Scipio Africanus, 'My mother bore me a commander, not a soldier;' wherefore he was inferior in wisdom to no king of modern time; and I may also say, he clearly surpassed all his predecessors in England and preferred contending by counsel, rather than by the sword. If he could he conquered without bloodshed; if it was unavoidable, with as little as possible.'