ויקיפדיה

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה בדרכים שונות על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה עלו סוגיות משמעותיות בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. במצור הראשוני על הרצועה ישראל מנעה כניסת סיוע הומניטרי למשך מספר שבועות.[1][2] ככל שהמלחמה התקדמה, הותר הסיוע ברמות מוגבלות בדרכים שונות. למרות זאת, ב-27 בפברואר מסר בכיר באו"ם מסר כי רבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[3][4][5]

משאיות עם סיוע הומניטרי ממתינות לכניסה לרצועת עזה דרך מעבר רפיח.

הסיוע שנכנס לעזה כולל מזון, תרופות ואוהלים למגורי העקורים. הכנסת כל הסיוע ההומניטרי לעזה מתואם עם ישראל.

רקע

עריכה

על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[ע 1]

תנאי המחיה בעזה לפני מלחמת חרבות ברזל

עריכה

המשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[6] דרך מעבר רפיח עד 2005, אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[ע 2] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[ע 3][ע 4] הגדרת החמאס כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואיחוד האירופי הובילו להפסקת השקעות וההגבלה על הכנסת "פריטים דו שימושים לעזה" פגעו בכלכלה המקומית. כל אלה הובילו להישענות חלקים הולכים וגדלים המאוכלוסייה בעזה על סיוע שהמימון אליו הגיע בעיקר אירופה, האו"ם, ארצות הברית ומדינות ערב.[7]

מלחמת חרבות ברזל

עריכה
  ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[8] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[9] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[10] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[11] שוטרים ו־10[12] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות המתקפה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים מעזה. המלחמה, שהתקיימה בשטח אורבני צפוף, הובילה לשינוע של האוכלוסייה מאזורי הלחימה על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. שינוע האוכלוסייה, פגיעה במאפיות[13] ובלפחות 80% מהתשתיות החקלאות,[14] הכנסה מוגבלת של מזון[2] ופגיעה בכ-70% מהכבישים בעזה[15] גרמו לפרוץ משבר הומניטרי ברצועת עזה. ככל שחלף הזמן, עומק המשבר ההומנטירי גדל וארגונים בינלאומיים הזהירו מפני התרחבות רעב.[16] במרץ 2024, פורסמה הערכה של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי.[17] נתוני האו"ם נשענים על נתונים שאסף אונר"א, אשר לא כללו סיוע שהועבר באופן ימי, אווירי או דרך מעבר ארז או באמצעות ארגוני סיוע אחרים.[ע 5]

אישור הסיוע על ידי ישראל

עריכה

על פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא מאפשרת כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני ה-7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[18]

בדוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים מפורטים מספר הבקשות להכסת מזון וציוד רפואי ואחר לעזה: בין באוקטובר 2023 לינואר 2024 אושרו 40 משלוחים של הארגון ו-26 נדחו.[19] המשלוחים כללו מים, מים, מזון, ציוד רפואי וציוד מציל חיים אחר.[20] בפברואר 2024, טענה אונרא כי ישראל לא משחררת מזון שעשוי להספיק לחודש מנמל אשדוד.[21]

באמצע מרץ 2024, פתח צה"ל מעבר חדש בצפון הרצועה, בסמוך לקיבוץ בארי. המעבר הוא חלק מפיילוט שנועד למנוע השתלטות של החמאס על הסיוע.[ע 6][ע 7]

בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכן 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש, לכל הפחות, להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[22]

אורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני 2024, שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר כרם שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימות האחת את השנייה בחוסר היכולות לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[23]

בעקבות פשיטה על מחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה באוקטובר 2024, הוחלט בישראל לסגור את מעבר ארז, ובמקביל – הוחלט להפסיק לחלק את הסיוע באמצעות הסקטור הפרטי, מאחר שהתגבשה מסקנה שמתבצעות שם הברחות רבות.[ע 8] מקורות בעזה סיפרו הם היו עדים לאחרונה לביזת משאיות סיוע הומניטרי שיצאו מכרם שלום בידי חמולות, חלקה בתיאום ובהכוונת חמאס.[ע 9]

ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים העידו על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[ע 10] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספטמבר היו מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה[24].ארצות הברית הודיעה במכתב לשר הביטחון ולשר לעניינים אסטרטגים כי תפסיק להעביר לה נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[ע 11][24] בעקבות זאת, הודיעה ישראל על העברת סיוע דרך מעבר ארז.[ע 12] 217 משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לצפון הרצועה החל מאמצע חודש אוקטובר.[25]

התנגדות להעברת הסיוע

עריכה
 
חסימת משאיות הסיוע לכניסה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום.
  ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה

גם דרך מעבר כרם שלום ומעבר ניצנה נכנסו משאיות עם סיוע הומניטרי, אולם בשלב מוקדם של המלחמה הן נחסמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, על ידי תנועת צו 9 ותנועות נוספות, במחאה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בעוד שוהים שם חטופים ישראלים, ובטענה כי הסיוע משמש את חמאס במלחמה נגד ישראל. ב-13 במאי 2024 חסמו פעילי התנועה במעבר תרוקמיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה והשליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו ונבזזו, ושתיים מהן הוצתו.

עקב ההתנכלות לשיירות הסיוע הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ללוות את השיירות על ידי שוטרים. ביוני 2024 שלח שבתאי מכתב ליועמ"שית ובו תלונה על כך שהשר בן גביר עקף אותו והורה לסגנו להפסיק את הליווי המשטרתי של השיירות בטענה שזה תפקידו של צה"ל.[ע 13]

העברת הסיוע לתושבי עזה

עריכה

סיוע דרך מצרים

עריכה

ב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[26][ע 14] עד 28 בנובמבר 2023, בעיקר במהלך הפסקת האש הזמנית, נכנסו לעזה 2,000 משאיות סיוע דרך מצרים.[27] בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[28] ב-13 בדצמבר 2023 וב-3 במרץ 2024 תועדו השתלטות אנשי חמאס על משאיות אלו, ושלטו על אופן חלוקתו לאזרחים.[ע 15][ע 16]

סיוע דרך הצנחה מהאוויר

עריכה
 
הצנחת סיוע מהאוויר לרצועת עזה על ידי ארצות הברית.

ב-6 בנובמבר 2023 ירדן הצניחה לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, ציוד רפואי לטובת בית חולים שדה שהקימה במקום.[ע 17] מאז הצניחו הירדנים ציוד רפואי ומנות מזון[29] בתיאום עם ישראל. לעיתים ההצנחות נפלו לים והסיוע לא הגיע ליעדו.[ע 18] בהמשך גם מדינות נוספות היו שותפות להצנחת הסיוע ההומניטרי, בהן ארצות הברית, איחוד האמירויות ברטניה וצרפת,[ע 19][ע 20][ע 21][30] כאשר ב-2 במרץ ארצות הברית הצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום הרצועה.[31] עם זאת, ישראל סירבה לאפשר לטורקיה ולקטאר להצניח סיוע לרצועת עזה. טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים נגד ישראל בעקבות זאת.[ע 22]

סיוע דרך הים מקפריסין

עריכה

ב-12 במרץ 2024 יצאה ספינת הסיוע "זרועות פתוחות" מנמל לרנקה שבקפריסין לרצועת עזה, כשעל סיפונה 200 טונות של סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה. הספינה הגיעה ליעדה ב-16 לחודש. הסיוע מומן על ידי ממשלת איחוד האמירויות וארגון הצדקה האמריקאי המטבח המרכזי העולמי, וכלל מי שתייה וחומרי מזון בסיסיים.[ע 23][32]

המזח האמריקאי

עריכה
  ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה

ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמתו של מזח צף לחופי העיר עזה, שנועד לספק סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה בהיקף כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.

אסון הסיוע ההומניטרי

עריכה
  ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[ע 24] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[ע 25] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[ע 26] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[ע 27] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי.[33][34] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[ע 27] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[35][36] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[37][38]

הרג הפלסטינים בכיכר כווית

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[39][40][41][42] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[43] בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[44]

הרג ופגיעה בעובדי הסיוע ההומניטרי

עריכה

החל מתחילת המלחמה ועד תחילת אפריל 2024 נהרגו 196 עובדי סיוע,[45] מרביתם תושבי עזה. בין ארגוני הסיוע השונים הפעילים בעזה לבין צה"ל ישנה מערכת תיאום[45] המופעלת דרך האו"ם.[46] המערכת הופעלה בעקבות בקשה של ארצות הברית מישראל.[47] התיאום נעשה באמצעות deconfliction. מערכת המאפשרת לארגוני סיוע לעבוד באזורי עימות ברחבי העולם, למשל עזה. התיאום כולל ויידוא שצה"ל יודע היכן נמצאים ארגונים הומניטריים (כולל מתן קואורדינטות GPS של כל המתקנים) והיכן צפויים לנוע כלי רכב בכל זמן נתון בכל יום נתון. כן, נערך עדכון בזמן אמת איפה צפויים לנו כלי רכב בכל זמן נתון.[48] בעקבות הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי בתחילת אפריל 2024, תבעו ארגוני סיוע הפועלים בעזה מהצבא הישראלי להשתפר ולקפיד על נוהלי ביטחון שנועדו לשמור על בטיחות עובדיהם.[46] בסוף אפריל, מחבלים שיגרו פצצות מרגמה לעבר סיור של עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם בצפון רצועת עזה. באירוע לא היו נפגעים.[ע 28] הסיור הופסק מיידית והנציגים הזרים עזבו את המקום.

פגיעות בעובדי ארגוני הסיוע מובילים להפסקת חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הארגונים ולהמשך הרעב בעזה.[49]

במהלך המלחמה אנשי חמאס צולמו תוך שימוש באלימות קשה, ואף יורים באוויר, כדי למנוע מאזרחי עזה להגיע לסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה.[ע 29] בסרטון אחר נראו אנשי חמאס כשהם נוסעים על משאיות שאמורות להגיע לתושבי עזה. במקביל, צה"ל יצר קשר עם חמולות עזתיות המתנגדות לחמאס כדי שייאבטחו אזורים ברצועה, כך לפי העיתון הערבי א-שרק אל-אווסט. לפי אותו דיווח, חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננו לנקום בחמולות. מאוחר יותר פורסם שחמאס הוציא להורג את מוכתר של חמולת דגש בצפון רצועת עזה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי החמולות ברצועת עזה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[ע 15][ע 30]

במאי 2024, ישראל סגרה זמנית את מעבר הגבול המרכזי של כרם שלום בעזה לאחר תקיפה קטלנית שביצע חמאס אל האזור.[50][51]

בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[ע 31] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[ע 31] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[ע 32] מצה"ל נמסר כי פתחו בחקירה לנסיבות האירוע.[ע 33]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר בצלם, ‏1 בינואר 2011
  2. ^ נגה קדמן, מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?, באתר גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע, ‏מרץ 2009
  3. ^ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
  4. ^ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
  5. ^ תמי קנר, הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה, פרסום מיוחד, 4 ביולי 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  6. ^ האו"ם העביר מזון לצפון הרצועה דרך נתיב חדש של צה"ל, באתר ynet, 12 במרץ 2024
  7. ^ לילך שובל, לראשונה: שש משאיות סיוע נכנסו לצפון הרצועה דרך כביש אותו בנה צה"ל, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  8. ^ איתמר אייכנר, הבלגן הישראלי שהוביל לסערה עולמית: כך התגלגלה פארסת הסיוע, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
  9. ^ ספיר ליפקין, ‏האנרכיה בעזה, החמולות שבוזזות סיוע בהכוונת חמאס – והמשטרה החדשה שהוקמה, באתר ‏מאקו‏, 15 באוקטובר 2024
  10. ^   ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  11. ^   בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  12. ^ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, אחרי האיום של ארה"ב: עשרות משאיות סיוע הוכנסו לצפון הרצועה דרך ישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
  13. ^   יהושע (ג'וש) בריינר וחן מענית, המפכ"ל: בן גביר פנה ישירות לסגני כדי למנוע את אבטחת הסיוע לעזה, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
  14. ^ ליאור בן ארי, עינב חלבי, לראשונה מפרוץ המלחמה: מעבר רפיח נפתח להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
  15. ^ 1 2 עומר שחר ואיתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  16. ^   אסף גבור, ‏מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2023
  17. ^ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
  18. ^ ספיר ליפקין, ‏תיעוד: ירדן הצניחה סיוע שנפל בים – המוני עזתים מנסים לחלץ אותו, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  19. ^ ישראל גראדווהל, ‏נשיא צרפת מציג: כך נראית הצנחת הסיוע על תושבי עזה, באתר כיכר השבת, 10 באפריל 2024
  20. ^ ברק רביד‏, ארצות הברית החלה להצניח סיוע הומניטרי לעזה, באתר וואלה, 2 במרץ 2024
  21. ^ ליאור בן ארי, איחוד האמירויות: הצנחנו סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, באתר ynet, 6 באפריל 2024
  22. ^ איתמר אייכנר, טורקיה זועמת על החלטת ישראל למנוע ממנה להצניח סיוע לעזה: "ננקוט בצעדים", באתר ynet, 8 באפריל 2024
  23. ^ נטע בר, 200 טון של מזון ומים: ספינת סיוע ראשונה יצאה מקפריסין לרצועת עזה, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  24. ^   צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  25. ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
  26. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  27. ^ 1 2 מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
  28. ^ איתי בלומנטל, מחבלים ברצועה ירו פצמ"רים לעבר עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם – שעזבו את המקום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2024
  29. ^ ספיר ליפקין, ‏מכות באלות וירי: כך מונע חמאס מהאזרחים להגיע לסיוע ההומניטרי, באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2024
  30. ^ עינב חלבי, בגלל "מגעים עם ישראל": חמאס חיסל ראש חמולה ברצועה | זו המשפחה שבראשה עמד, באתר ynet, 14 במרץ 2024
  31. ^ 1 2 דניאל אדלסון, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
  32. ^ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN‏, 28 באוגוסט 2024
  33. ^ איתי בלומנטל, תוכנית המזון העולמית: רכב של הארגון נפגע מאש צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוגוסט 2024
  1. ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Ellen Ioanes, Gaza’s spiraling humanitarian crisis, explained, Vox, ‏2023-10-14
  3. ^ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
  4. ^ Michelle Nichols, ne quarter of Gaza's people one step away from famine, UN says, .reuters.com, ‏February 28, 2024
  5. ^ Mary Kekatos, 'One step away from famine' for more than 500,000 people in Gaza, UN official says, ABC News, ‏February 29, 2024
  6. ^ Gaza Agonistes, Middle East Research and Information Project, ‏2001 (באנגלית)
  7. ^ Rachel Wilson, Krystina Shveda, Alexandra Newman, How much aid Gaza needs to survive: A visual guide, CNN, ‏2024-01-22
  8. ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  9. ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  10. ^ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  11. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  12. ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  13. ^ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
  14. ^ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
  15. ^ UNOSAT Gaza Strip Road Network Comprehensive Damage Assessment - August 2024, unosat.org
  16. ^ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, באתר יוניסף, ‏22 בדצמבר 2023
  17. ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
  18. ^ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, ‏March 28, 2024
  19. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Humanitarian Access Snapshot - North of Wadi Gaza | Mid-January 2024, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-19
  20. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #91, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-12
  21. ^ UN agency says aid shipment blocked in Israeli port, Reuters, ‏February 11, 2024
  22. ^ Jemma Crew & Tom Spender (2024-03-15). "Is Israel meeting promise to let more aid into Gaza?". נבדק ב-2024-04-30.
  23. ^ Yolande Knell, Gaza aid depot where food waits as Israel and UN trade blame, www.bbc.com, ‏22/6/2024
  24. ^ 1 2 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, ‏Oct. 15, 2024
  25. ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט‏, בעקבות לחץ אמריקני: צה"ל הרחיב את האזור ההומניטרי ברצועה, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2024
  26. ^ Barak Ravid, Israel to allow entry of humanitarian aid to Gaza from Egypt after U.S. pressure, axios.com, ‏Oct 18, 2023
  27. ^ The White House, Statement from National Security Advisor Jake Sullivan on Airlift of Critical Humanitarian Supplies to Egypt to Support Aid Delivery in Gaza, The White House, ‏2023-11-28
  28. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2023-12-04
  29. ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, Reuters, ‏January 5, 2024
  30. ^ Quentin Sommerville (2024-02-21). "Israel-Gaza: UK aid supplies air-dropped into Gaza for first time". נבדק ב-2024-04-20.
  31. ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
  32. ^ Monika Pronczuk, Raja Abdulrahim, Gaya Gupta, Ronen Bergman, Julian E. Barnes, Aaron Boxerman, First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza, The New York Times, ‏March 16, 2024
  33. ^ Abraham, Leanne; Gamio, Lazaro; Shao, Elena; Toler, Aric; Willis, Haley (2024-03-01). "What We Know About the Deaths Near the Gaza Aid Convoy". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
  34. ^ Palestinians seeking aid attacked by Israeli forces again, Al Jazeera
  35. ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN". 2024-03-02. נבדק ב-2024-05-06.
  36. ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, באתר Voice of America, ‏1 במרץ 2024
  37. ^ Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor
  38. ^ ‘Flour Massacre’: Impunity Persists as Israeli Forces Open Fire On Starving Palestinians Seeking Vital Aid, Palestinian Centre for Human Rights
  39. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏4 במרץ 2024
  40. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-15
  41. ^ Six Palestinians killed in line for aid in Gaza, יורוניוז, ‏2024-03-14
  42. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-21
  43. ^ Abdulrahim, Raja (2024-03-16). "U.N. Documents More Than Two Dozen Attacks on Gazans Waiting for Aid Since January". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-07.
  44. ^ Completely chaotic scenes after Israel targets people waiting for aid, Al Jazeera
  45. ^ 1 2 Claudia Williams (2024-04-03). "There has been a 'distressing pattern' when it comes to aid worker deaths. Here's how organisations try to keep staff safe". ABC News. נבדק ב-2024-04-27.
  46. ^ 1 2 Michaelson, Ruth (2024-04-04). "Aid groups demand Israel improve measures to keep their workers safe". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-27.
  47. ^ Jacob Magid, IDF has established Gaza ‘deconfliction mechanism’ per US request — Israeli official, www.timesofisrael.com, ‏3 December 2023
  48. ^ Paul Adams (2024-04-02). "Deadly air strike shows system to protect aid workers in crisis, agencies say". נבדק ב-2024-04-27.
  49. ^ David Gritten & Mahmoud Elnaggar (2024-04-04). "Fears for Gazans as aid groups halt work over deadly Israeli strike". נבדק ב-2024-04-27.
  50. ^ Israel closes Gaza's key Kerem Shalom border crossing after deadly attack claimed by Hamas, France 24, ‏2024-05-05
  51. ^ Nidal Al-Mughrabi, Israel attacks Rafah after Hamas claims responsibility for deadly rocket attack, Reuters, ‏May 6, 2024


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=הסיוע_ההומניטרי_לרצועת_עזה_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=40010821"