הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
הסיפור המופלא של בנג'מין באטן (באנגלית: The Curious Case of Benjamin Button) הוא סרט פנטזיה דרמטי אמריקאי משנת 2008 בבימויו של דייוויד פינצ'ר אשר מבוסס על סיפור קצר בעל אותו השם מאת סקוט פיצג'רלד משנת 1921. העלילה מספרת אודות אדם שנולד כזקן מבחינה פיזית, אך הולך ומצעיר עם השנים. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה בשלושה: על העיצוב האומנותי, האיפור והאפקטים החזותיים.
כרזת הסרט בישראל | |
מבוסס על | הסיפור המוזר של בנג'אמין באטון |
---|---|
בימוי | דייוויד פינצ'ר |
הופק בידי | קיאן צ'פין, קתלין קנדי, ריי סטארק, פרנק מרשל |
תסריט | אריק רות' |
עריכה | קירק בקסטר, אנגוס וול |
שחקנים ראשיים | בראד פיט, קייט בלאנשט |
מוזיקה | אלכסנדר דספלה |
צילום | קלאודיו מירנדה |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | חברת קנדי/מרשל, האחים וורנר, פרמאונט |
חברה מפיצה | InterCom, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
25 בדצמבר 2008 15 בינואר 2009 |
משך הקרנה | 166 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט רומנטי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, דרמה, סרט דרמה, סרט פנטזיה, ספרות ספקולטיבית |
תקציב | 150 מיליון דולר |
הכנסות | 332.5 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | curiouscaseofbenjaminbutton |
פרסים |
3 פרסי אוסקר 3 פרסי סאטורן |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
עלילה
עריכהדייזי (קייט בלאנשט), היא אישה זקנה שגוססת בבית חולים בניו אורלינס כשסופת ההוריקן קתרינה מתקרבת. דייזי מספרת לבתה קרוליין (ג'וליה אורמונד) סיפור על שען עיוור בשם מר גאטו שיצר שעון לתחנת הרכבת של ניו אורלינס. לאחר קבלת הידיעה על מות בנו היחיד במלחמת העולם הראשונה, הוא המשיך לעבוד על השעון, אך עיצב אותו כך שינוע לאחור, בתקווה שזה יחזיר את אלו שמתו במלחמה וביניהם בנו. לאחר הסיפור, דייזי מבקשת מקרוליין לקרוא לה מתוך יומן המכיל תמונות וגלויות שנכתב על ידי בנג'מין באטן (בראד פיט).
ב-11 בנובמבר 1918, בדיוק כשאנשיה של ניו אורלינס חוגגים את סוף מלחמת העולם הראשונה, נולד בבית משפחת באטן תינוק בעל גוף זקן. אמו של התינוק מתה זמן קצר לאחר הלידה, ואביו, תומאס באטן (ג'ייסון פלמינג), נוטש אותו על מרפסת של בית אבות מקומי. קוויני (טראג'י פ. הנסון) ומר "וית'רס", זוג העובד בבית האבות, מוצא את התינוק. קוויני, שאינה מסוגלת להרות, מחליטה לקחת את התינוק ולקרוא לו בנג'מין.
בגיל 7 בנג'מין מצליח לראשונה לקום מכיסא הגלגלים שלו. בשנת 1930 בנג'מין פוגש את דייזי בת השש, אשר סבתה גרה בבית האבות. בהמשך בנג'מין מתחיל לעבוד על גוררת תחת פיקודו של קפטן מייק (ג'ארד האריס). בנג'מין נפגש גם עם תומאס באטן, אשר אינו חושף כי הוא אביו. בשנת 1936 בנג'מין עוזב את ניו אורלינס עם צוות ספינת הגרר. תקופה מסוימת הוא שוהה בעיר הנמל סובייטית מורמנסק, ומנהל רומן עם אישה נשואה מבוגרת, אליזבת אבוט (טילדה סווינטון).
כאשר מתרחשת המתקפה על פרל הארבור, קפטן מייק משכנע את אנשי הצוות להתנדב לצי האמריקני, והספינה מצטרפת למלחמה. הם עוסקים בגרירת ספינות פגועות. לילה אחד הם מותקפים על ידי צוללת יפנית ולבסוף מצליחים להטביע אותה. קפטן מייק נהרג ורק בנג'מין וחבר צוות נוסף שורדים.
בשנת 1945 בנג'מין חוזר לניו אורלינס ומגלה שדייזי בת העשרים ואחת הפכה לרקדנית מצליחה בניו יורק ומר וית'רס מת. דרכיהם של בנג'מין ותומאס באטן מצטלבות שוב. תומאס הגוסס מגלה לבנג'מין שהוא אביו ומוריש לו את ביתו, מפעל הכפתורים שלו ושאר רכושו לפני מותו.
בנג'מין נוסע מאוחר יותר לניו יורק כדי לפגוש את דייזי בהופעה, ומגלה שהיא התאהבה ברקדן. קריירת המחול של דייזי מסתיימת בשנת 1957 בפריז, כאשר היא נפגעת בתאונת דרכים שמרסקת את רגלה. כאשר בנג'מין מבקר אותה בבית החולים, דייזי נדהמת ממראהו הצעיר. דייזי מתוסכלת מהפציעות שלה ומבקשת מבנג'מין להישאר מחוץ לחייה. בשנת 1962 דייזי חוזרת לניו אורלינס ומתאחדת עם בנג'מין. כעת, כששניהם פיזית בגיל דומה, הם מתאהבים ועוברים לגור יחד.
קוויני מתה ודייזי נכנסת להריון. בנג'מין מאמין שאינו יכול להיות דמות אב לבתו קרוליין, בשל הצפוי לו. משום כך, בעודה תינוקת, הוא משאיר את כל רכושו לדייזי וקרוליין ונוסע להודו. כעת מבינה קרוליין הסועדת את אמה בסיפור המסגרת, כי אביה האמיתי הוא בעצם בנג'מין.
בנג'מין חוזר לפגוש את דייזי בשנת 1980. כעת דייזי נשואה לרוברט. דייזי מציגה את בנג'מין לבעלה ולקרוליין, כידיד ותיק של המשפחה. דייזי ובנג'מין נפגשים במלון בו לן בנג'מין שם הם מקיימים יחסי מין, אך למרות זאת מחליטים להישאר בנפרד.
בשנת 1991 דייזי מקבלת שיחת טלפון מעובדים סוציאליים המודיעים לה שמצאו את בנג'מין, שכעת נראה כבן שתים עשרה. העובדים הסוציאליים מאמינים כי הוא סובל משיטיון ולא זוכר את עברו. דייזי עוברת לגור בבית האבות בו בנג'מין גדל ומטפלת בו כשהוא הופך להיות יותר ויותר צעיר.
בשנת 2002 מוחלף השעון הישן של מר גאטו בתחנת הרכבת בשעון חדש. זמן קצר לאחר מכן, באביב של שנת 2003 בנג'מין שכעת הפך לתינוק, מת בזרועותיה של דייזי. סיפורו המופלא של בנג'מין באטן סופר ודייזי מתה במיטתה בבית החולים.
שחקנים
עריכה- בראד פיט - בנג'מין באטן
- קייט בלאנשט - דייזי פולר
- טילדה סווינטון - אליזבת' אבוט
- טראג'י פ. הנסון - קוויני
- ג'וליה אורמונד - קרוליין
- ג'ייסון פלמינג - תומאס באטן
- ג'ארד האריס - קפטן מייק
- ספנסר דניאלס - בנג'מין באטן בגיל 12
- אל פנינג - דייזי בגיל 6
- מאדיסן בייטי - דייזי בגיל 11
הקשר למחלה קיימת
עריכההמחלה Metachromatic leukodystrophy – MLD (אנ') מזכירה באופייה את הסרט, אך בניגוד לסרט, בתופעה זו לא נעשים צעירים, ולמעשה התפקודים האמורים מדרדרים ונאבדים[1][2].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר נטפליקס
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר AllMovie (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", באתר אידיבי
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, הסיפור המעיק של בראד פיט, באתר הארץ, 16 בינואר 2009
- עילם וולמן, העיר תל אביב, עכבר העיר אונליין, הסיפור המופלא של בנג'מין באטן: רע לתפארת, באתר הארץ, 13 בינואר 2009
- לירן מזרחי, הסיפור המופלא של בנג'מין באטן - מפני שיבה תקום, "סטודנט"
- שמוליק דובדבני, תקלה לא מופלאה, באתר ynet, 18 בינואר 2009
- סוכנויות הידיעות, בנג'מין באטן איטלקי?, באתר nrg, 1 בפברואר 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ בנג'מין באטן במציאות: בת ה-6 "מזדקנת לאחור" ובקרוב לא תוכל ללכת, באתר וואלה, 17 ביולי 2024
- ^ בנג'מין באטן במציאות: זוג אחים "מזדקנים לאחור", באתר וואלה, 28 בנובמבר 2012