הספינקס הגדול של גיזה
הספינקס הגדול של גיזה (ערבית: أبو الهول, אבו אלהול, מילולית: "אבי האימה") הוא פסל גדול הבנוי כגוף אריה עם ראש אדם. הספינקס נמצא בגיזה שבמצרים, בקרבת מתחם הפירמידות בגיזה, בסמוך לקהיר המודרנית. הספינקס הגדול של גיזה הוא אחד מהמבנים הגדולים ביותר בכדור הארץ שנחצבו מסלע יחיד.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| אורך |
73.5 מ'  |
| רוחב |
19 מ' |
| גובה מעל פני הים |
23 מ' |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
תרבות מצרים העתיקה |
| תקופות |
מצרים העתיקה |
| עשוי מ |
אבן גיר |
| נבנה |
המאה ה־26 לפנה״ס? |
| מיקום | |
| מדינה |
מצרים |
| קואורדינטות | 29°58′31″N 31°08′16″E / 29.97527°N 31.13768°E |
  | |
תיאור והיסטוריה
עריכה
הספינקס הוא פסל גדול ממדים, צורתו חצי אנושית, והוא בעל פני אדם המחוברים לגוף אריה. ככל הנראה, הראש עוצב בדמותו של חעפרע. הספינקס נוצר מגילוף של אבן גיר. אורכו 73 מטרים, רוחבו 19 מטרים, וגובהו כ-20 מטרים, דבר ההופך אותו לפסל הגדול בעולם המגולף מאבן יחידה. הספינקס ממוקם על הגדה המערבית של נהר הנילוס, בתוך מתחם הפירמידות בגיזה, בסמוך לפירמידות ושרידים אחרים ממצרים העתיקה. ראשו של הספינקס פונה מזרחה, וקיים רווח קטן יחסית בין שתי רגליו המושטות קדימה שבו מצויים שרידי מקדש לאל השמש רע.
בימינו, עמדת האגיפטולוגים היא כי הספינקס נבנה בידי אנשי מצרים העתיקה בסביבות המאה ה-26 לפני הספירה, כנראה בין 2723 ל-2550 לפני הספירה. תיארוך זה אינו ודאי, והוא מבוסס על שנות חייו של הפרעה חעפרע, שלדעת הרוב הוא בונה הספינקס. בתקופה זו הייתה הממלכה הקדומה של מצרים העתיקה בשיא פריחתה. אולם, יש סברות המתארכות את הספינקס לתקופה קדומה הרבה יותר (המאה ה-40 לפני הספירה).
לאחר ירידת עוצמתה של מצרים העתיקה, בסביבות שנת 2200 לפני הספירה, ועם הקמתה של הממלכה התיכונה, נעזב מתחם הפירמידות בגיזה שבו שוכן הספינקס; הספינקס נשכח, פגעי הטבע הרסו חלקים ממנו והוא נקבר בחול עד מעל לכתפיו. ניסיון החפירה הראשון לאחר העזיבה בוצע על ידי הפרעה תחותמס הרביעי במאה ה-14 לפניה"ס. לפי המסורת, נרדם הפרעה הצעיר מתחת לספינקס, וחלם כי יישאר בשלטון לנצח לו רק ינסה לחפור בסביבות הספינקס ולחדשו.
מיד לאחר שהתעורר משנתו, החל לחפור במרץ בסביבות הספינקס בניסיון להוריד ממנו את החול המכסה אותו. לאחר מאמץ רב, הצליח הנסיך להוציא את אחת מרגליו של הספינקס מבעד לחול. כדי להנציח הישג זה, יצר מצבת גרניט, שנקראה 'מצבת החלום' או 'אסטלת החלום', ומוקמה בין שתי רגליו הקדמיות של הספינקס. רק כעבור אלפי שנים, בשנת 1817, נערכה במקום החפירה הארכאולוגית הראשונה, שבמהלכה התגלה הספינקס כמעט במלואו ורוב מעטה החול הוסר ממנו. החפירה הסופית בספינקס בוצעה ב-1925, אז נחשף הספינקס במלואו. כיום, מוגן הספינקס בחומת אבן נמוכה, כדי למנוע את נזקי החול ופגעי טבע אחרים וכיסויו שוב בחול.
ככל הנראה, מאבני הגיר שנותרו לאחר גילוף הספינקס מסלע גיר גדול, נבנו מבנים אחרים ששימשו את המצרים העתיקים לפולחנם הדתי.
לא ידוע כיצד כינו המצרים העתיקים את הספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אלהול", כלומר "אבי האימה". השם 'ספינקס' ניתן בזמן יוון הקלאסית, ומושתת על האגדה היוונית שבה מתואר הספינקס כיצור עם גוף אריה וראש של אישה, זאת אף על פי שלספינקס המצרי ראש של גבר.
תעלומות הספינקס
עריכההספינקס של גיזה הוא אחד מהמבנים העתיקים והגדולים בעולם. עם כל זאת, ולמרות עבודות חקירה מאומצות שנעשו, פרטים רבים אודות עברו עודם לוטים בערפל. בין השאר, לא ידוע בבירור פניו של מי מהווים את המודל לפני הספינקס, מתי בדיוק הוא נבנה, לשם מה, ועל ידי מי. תעלומה נוספת, אחת המפורסמות מכולן, היא האף החסר של הספינקס, שאודות נסיבות נפילתו נוצרו סרטים וסדרות טלוויזיה רבות.
פני הספינקס וזהות הבונה
עריכה
המענה לשאלה על בסיס פניו של מי בנויות פני הספינקס איננו ודאי. התאוריה הרווחת והידועה ביותר היא כי פני הספינקס הם דיוקן של פני הפרעה חעפרע. מניחים גם שהוא אחראי לבניית הספינקס, אולם גם לתאוריה זו אין אישוש של ממש, והיא מבוססת אך ורק על העובדה כי הספינקס ניצב לפני הפירמידה של פרעה זה, השייך לשושלת הרביעית של פרעוני מצרים, וחי בין השנים 2558 ל-2532 לפני הספירה.
בשל החוסר בראיות שיוכיחו באופן חד משמעי תאוריה זאת, הועלו גם השערות אחרות. בשנת 2004 האגיפטולוג הצרפתי ואסיל דוברב, הכריז כי לאחר 20 שנות חקירה ובחינה מחדש של הממצאים הארכאולוגיים הקשורים לספינקס, הוא הגיע למסקנה שפרעה ג'דפרע (Djedefre), שהוא אחיו למחצה של חעפרע ובנו של ח'ופו, שבימיו נבנתה הפירמידה הגדולה של גיזה, אחראי לבניית הספינקס. על פי השערתו של דוברב, בנה דגדפרה את הספינקס כדי להנציח את אביו ח'ופו, ופני הספינקס הם דיוקן פני אביו.
ישנה תיאוריה שגורסת כי הפנים הפרעוניות סותתו מפנים אחרות שהיו המקוריות של הספינקס, שכן ראש הספינקס קטן במידה ניכרת מגופו.[1] תאוריות אלטרנטיביות אחרות מתארכות את בניית הספינקס לתחילתה של הממלכה התיכונה של מצרים העתיקה, אולם תיארוך זה אינו עומד בקנה אחד עם הממצאים.
האף החסר
עריכה
במרכז פניו של הספינקס ישנו שקע ברוחב של מטר אחד. שם היה אף הספינקס, שאיננו נמצא עוד. אחת מהתאוריות המוכרת והידועות אומרת כי האף נשבר ונפל מיריית פגז תותח של צבא נפוליאון. כיום ידוע כי תאוריה זו אינה נכונה. הצייר הדני פרדריק לואיס נורדאן (Frederic Louis Norden) צייר את הספינקס בשנת 1737, ופרסם אותו בשנת 1755. בציור זה, נראה הספינקס ללא האף, וזאת לפני בוא צבאו של נפוליאון למצרים (ניתן לראות ציור זה כאן, הציור השלישי מלמעלה).
ההיסטוריון המצרי אל-מקריאזי, כתב במהלך המאה ה-15 כי מעשה הוונדליזם שבמהלכו הורד אף הספינקס נעשה על ידי שיים אל-דהר (Sa'im al-Dahr), מנהיג מוסלמי סופי פנאטי. על פי אל-מקריאזי, עשה זאת אל-דהר בשנת 1378, לאחר שראה איכרים מוסלמים מקומיים סוגדים לספינקס בקוותם כי הוא יגרום להגדלת יבולם. דהר זעם על החטא שעשו בכך שהתפללו לפסל, וכרת את אף הספינקס. בתגובה, האיכרים שחשו כי דהר פגע באל שלהם וכעת לא יצמח להם יבול בשדותיהם, ערכו בו לינץ'.
דעה זו, של ההיסטוריון אל-מקריאזי, קיבלה לאחרונה חיזוק ארכאולוגי - נמצאו בקרבת הספינקס שרידי שני מוטות חדים, ששימשו ככל הנראה לכריתת אף הספינקס.
בנוסף לאף החסר, חלק מהחוקרים סבורים כי לספינקס בגיזה היה גם זקן טקסי, אולם ככל הנראה הזקן הוסף בתקופה אחרת ולא בעת בניית הספינקס, זאת על בסיס העובדה שהמצרים בממלכה הקדומה והממלכה התיכונה לא ייחסו חשיבות לזקן. הזקן החל לקבל חשיבות דתית-טקסית רק מאוחר יותר, אז נהגו לגדל הפרעונים זקן קלוע דק, בעוד שאר שיער פניהם מגולח למשעי.
תאוריות חלופיות
עריכה
כמו מבנים רבים שנוצרו בימי קדם, דוגמת הפירמידה הגדולה של גיזה וגלגל רפאים, הספינקס הגדול של גיזה משך במשך השנים תשומת לב והיווה מושא לתאוריות שונות ומשונות. החל מאגיפטולוגים, וכלה במיסטיקנים, מצביאים וסופרים. הסיבה להתייחסויות רבות אלה נעוצה בכך שבהיסטוריה ובייעוד האמיתי של הספינקס נשזרו, מטבע הדברים, אגדות וסיפורים מיתולוגיים רבים, כמו גם חישובים ותאוריות שונות של אסטרולוגים, סיפורים על תרבויות נשכחות שאחראיות לבנייה, דוגמת אטלנטיס, וכדומה. אגיפטולוגים אינם מתייחסים ברצינות לתאוריות האלו.
זמן בנייה מוקדם יותר וקשר לגרמי השמים
עריכה
אחת מהתאוריות האלטרנטיביות המוכרות היא תאוריה שנהגתה וגובשה בידי שני סופרים חסרי ידע ממשי באגיפטולוגיה, גראהם הנקאוק (Graham Hancock) ורוברט ביובל, בסדרה של מספר הכרזות ופרסומים על ממצאיהם ומסקנותיהם, יחד ובנפרד, מסוף שנות השמונים. על פי התאוריה שלהם, הספינקס נבנה בסביבות 10,500 לפני הספירה. צורת האריה שלו מתייחסת לקבוצת הכוכבים אריה, והמתאר ופניית הספינקס מזרחה, יחד עם הפירמידה הגדולה של גיזה ותוואי נהר הנילוס הם השתקפות מדויקת של מיקום הכוכבים בקבוצת הכוכבים אריה, אוריון ושביל החלב כולו בהתאמה.
תאוריה זאת, וה"גילוים" המדעיים, כביכול, שעליהם הם מסתמכים, בתחום האסטרונומיה והארכאולוגיה הופרכו לחלוטין על ידי מספר רב של חוקרים ואנשי מקצוע שבדקו אותם. המדענים מצאו כי אין כל שחר בטענה כי הזוויות וצורת המבנים של מצרים העתיקה קשורה באופן כלשהו או מקבילה למערכות גרמי שמים.
סחיפה על ידי מים
עריכהמדענים שבדקו את הספינקס מצאו בבסיס הספינקס סימנים לסחיפה מתמשכת של אבן הגיר על ידי מים. מכיוון שבאלפי השנים האחרונות לא זרמו במדבר המצרי כמות מספיקה של מים בשביל לשחוק אבן שכזו, יש הטוענים כי הספינקס עתיק הרבה יותר מן המקובל, וגילו בסביבות 10,000 שנה, אז המדבר היה סוואנה שבה זרמו לעיתים מים. לדעתם, הספינקס היה במקורו אבן גיר ענקית שעם השנים נשחקה על ידי מים ועוצבה על ידי המצרים לצורה הקרובה לספינקס של היום, ובתקופת מצרים העתיקה הספינקס כבר היה בנוי ברובו, והם רק שיפצו אותו לצרכיהם.
זיהוי אתני
עריכה_by_David_Roberts,_RA.jpg)
מספר תאוריות ניסו לשייך את הספינקס לגזע אדם מסוים. אחת הדעות המפורסמות היא ניסיון להציג את הספינקס כאדם בן הגזע הנאגרואידי-אפריקני. הגאולוג והפרופסור מאוניברסיטת בוסטון, רוברט סקוץ' (אנ'), שחקר את הסחיפה במסלע של הספינקס, ציין כי "פני הספינקס בעלי מאפיינים של שחורים נגרואידים". אחד מהתיאורים המוקדמים ביותר של הספינקס כבן לגזע הנגרואידי הוא תיאורו של הנוסע הצרפתי ווֹלנֵי (Volney), שביקר במצרים ב-1783, ולפיו "הספינקס נראה כנגרואידי אופייני בכל תכונותיו ומראהו". הסופר הצרפתי גוסטב פלובר, שביקר במצרים בשנת 1849, כתב:
עצרנו מלפני הספינקס; הוא שיתק אותנו במבטו החודר. עיניו עודן נראות מלאות חיים; צדו השמאלי מוכתם בלשלשת ציפורים (גם על קודקודה של פירמידת חעפרע מצויים אותם כתמים לבנים מאורכים); הוא ניצב היישר מול השמש העולה, ראשו אפור, אוזניו ארוכות מאוד ובולטות כאוזני כושי, צווארו סחוף-רוחות; ניתן לראותו בשלמותו מן החזית הודות לבור עמוק וגדול החפור בחול; העובדה כי אפו חסר מבליטה עוד יותר את הרושם השטוח, הנגרואידי; יתרה מזו, הוא לבטח אתיופי; השפתיים עבות."
— [1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- סוכנויות הידיעות, הספינקס הפרעוני עובר מתיחת פנים, באתר ynet, 5 באפריל 2006
- מידע על הספינקס הגדול של גיזה
- צילום לוויין של הספינקס הגדול של גיזה וסביבתו - בשירות הצילומים הלוויינים של גוגל
- תאוריה בדבר שחיקת הספינקס על ידי מים
- אף הספינקס האובד
- מצרים העתיקה - תאוריית הציוויליזציה האבודה
- גלריית תמונות של הספינקס
- עדותו המקורית של אל-מרקיז בערבית
- הספינקס הגדול של גיזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הספינקס הגדול (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית- הספינקס הגדול של גיזה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רוברט מ. שוך, The Great Sphinx of Egypt (at Giza), www.robertschoch.com (באנגלית)