העיר העתיקה של אדינבורו
העיר העתיקה של אדינבורו (אנגלית: Old Town of Edinburgh) היא אזור באדינבורו, בירת סקוטלנד, אשר הוכרז בשנת 1995 כאתר מורשת עולמית, וזאת בזכות שימור מתאר ימי הביניים שלה, ומבנים רבים אחרים מתקופת הרפורמציה הסקוטית. במקביל הוכרזה גם העיר החדשה באדינבורו כאתר מורשת עולמית.
 | |||||
| גשר ג'ורג' הרביעי | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע | |||||
| עיר |
אדינבורו  | ||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||
| קואורדינטות | 55°56′51″N 3°11′30″W / 55.947572222222°N 3.1916305555556°W | ||||
 | |||||
  | |||||
טופוגרפיה
עריכהטופוגרפיית העיר ידועה בכינוי "צוק וזנב", והיא נוצרה במהלך עידן הקרח האחרון כאשר הקרחונים הנסוגים גרמו לדחיקת סלעים רכים הצידה וחשפו צוקים קשים של סלעי יסוד שגרמו לביקוע הקרחונים. פסגת הצוק היא החלק הקדום ביותר של העיר, כאשר בהתחלה נבנו בה מערכות ביצורים שלבסוף הפכו לטירת אדינבורו. החלקים האחרים של העיר צמחו במורד "הזנב" מסלע הטירה. נקודה זו הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית גבוהה, וניתן היה להגן עליה בקלות. הגישה במעלה הדרך הראשית הייתה מוגבלת על ידי כמה שערים וחומה, שממנה נותרו חלקים בודדים בלבד.
תיחום ומאפיינים
עריכהקצה אחד של האזור מסומן על ידי הטירה ונתיב התחבורה הראשי המכונה המייל המלכותי, שהוא למעשה שילוב בין ארבעה רחובות שונים - קאסלהיל, לואנמרקט, היי סטריט וקנונגייט, ומסתיים בהולירוד אבי שנהרסה. רוחב הסמטאות הוא בדרך כלל מטרים ספורים בלבד, והן מקיפות את הרחוב הראשי של העיר בכיוון מטה, כך שבמבט אווירי הרחובות נראים כמו אידרת דג. כיכרות גדולות מסמנות את מיקום השווקים השונים, אך גם את מיקומם של מבני ציבור בעלי חשיבות כגון קתדרלת סנט גיילס ובית המשפט העליון.
מקומות ידועים נוספים הם בניין הישן של הפרלמנט הסקוטי (בכיכר הפרלמנט), ארמון הולירוד, בית האספה הראשית של הכנסייה הסקוטית, המוזיאון המלכותי של סקוטלנד, בית הכירורגים, אוניברסיטת אדינבורו, וכן מספר רחובות וקמרונות תת-קרקעיים שנותרו משלבי בנייה קודמים של העיר. מתאר הרחובות בעיר נחשב לציורי כיוון שהטירה ניצבת בראש פקק געשי, שהוא שריד של הר געש כבוי, והרחוב הראשי מתחיל בה ויורד מטה במורד ההר.
בעיר העתיקה שוכנות כמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר לבתי מגורים רב-קומתיים, בעיקר בגלל מגבלת המקום שנוצרה כתוצאה מהמאפיינים הטופוגרפיים של "הזנב". חלק מהבתים הללו מתוארכים למאה ה-16. במהלך המאה ה-18 התגוררו בעיר העתיקה כ-80,000 תושבים, אך בתקופות מאוחרות יותר התגוררו בה רק כ-4,000 תושבים. כיום (2008) מתגוררים בה כ-20,000 תושבים. כיוון שבמשך תקופה ארוכה לא הייתה נטייה לבנות מחוץ לחומות, הצורך במקומות דיור הלך וגבר ובמקביל אליו גם גובה הבניינים. רוב הבניינים הללו נחרבו בשרפה הגדולה של 1824; שיקומם של המבנים הללו על היסודות העתיקים גרם לשינויים בקומת הקרקע וליצירתם של המבנים התת-קרקעיים.
ב-7 בדצמבר 2002 פרצה שרפה נוספת בעיר העתיקה, והרסה חלק מרחוב קאוגייט. בשרפה נפגעו בניינים מפורסמים כגון הקומדי קלאב, אחד מהבניינים המשמשים את פסטיבל אדינבורו, רוב מחלקת האינפורמטיקה של האוניברסיטה, כולל ספריית הבינה המלאכותית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מדריך העיר העתיקה (באנגלית)
- איגוד העיר העתיקה של אדינבורו (באנגלית)