העלייה מגרמניה
העלייה מגרמניה לארץ ישראל הייתה בעלת השפעה רבה על חיי היישוב והמדינה שבדרך. מרבית העולים מגרמניה (וממדינות בעלות תרבות גרמנית) הגיעו לארץ בשנים 1939-1933, אם כי היו מעטים שהגיעו גם לפני או אחרי תקופה זו. העלייה מגרמניה הייתה שונה באופייה ובהרכבה מעליות אחרות באותה תקופה. חלק גדול מהעולים מגרמניה היו בעלי מקצועות חופשיים והיקלטותם ביישוב שינתה את אופיו במגוון של תחומים כמו מדע, מוזיקה, אדריכלות, רפואה ומשפט. העלייה מגרמניה נתנה גם תנופה לחיי המשק והכלכלה ביישוב.
הסיבות לעלייה
עריכההגורם המכריע לעליית רובם של יהודי גרמניה לארץ היה עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933. הנאצים הביאו להחמרה הדרגתית במעמדם החברתי, הכלכלי והמשפטי של היהודים במדינה, והביאו להגירה המונית ממנה. בשנים שמן עליית הנאצים לשלטון עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו את גרמניה (כולל בשטחים שסופחו אליה: אוסטריה וצ'כוסלובקיה) קרוב ל-400 אלף יהודים. רובם היגרו לאמריקה ולמדינות מערב אירופה (בהם אלברט איינשטיין, אריך פרום וזיגמונד פרויד), אך חלקם עלו לארץ במסגרת העלייה החמישית.[1] על פי הערכות שונות, נקלטו ביישוב באותה תקופה 90 אלף יהודים משטחי הרייך השלישי, רובם מגרמניה, ומיעוטם מאוסטריה וצ'כוסלובקיה.
תחומי השפעה של העולים מגרמניה
עריכהגרמניה הייתה בתחילת המאה העשרים המדינה המובילה בעולם במחקר מדעי. יהודים רבים שימשו כחוקרים באוניברסיטאות הגרמניות השונות, והם פוטרו מתפקידיהם לאחר עליית הנאצים. החוקרים היהודים השונים נקלטו במקומות שונים בעולם, ומקצתם גם הגיעו לארץ ישראל והצטרפו לאוניברסיטה העברית בירושלים ולטכניון בחיפה. קליטתם של החוקרים העולים, בהם הפילוסוף מרטין בובר, ההיסטוריון ריכרד קבנר, הבלשן יעקב פולוצקי ואחרים סייעה להעלאת הרמה המדעית ולהתרחבות תחומי המחקר בארץ.
לעולים מגרמניה הייתה השפעה רבה גם על עיצוב פני עולם המוזיקה. חלק גדול מהנגנים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שהוקמה בשנת 1936 היו נגנים מצטיינים שהגיעו מגרמניה לארץ. ידיעת השפה לא היוותה מכשול בתחום זה. העולים מגרמניה היוו גם חלק משמעותי מקהל המאזינים לתזמורת ולהרכבים מוזיקליים אחרים שקמו בשנות השלושים.
רבים מהעולים היו בעלי השקפה ליברלית ובעלי מודעות לחשיבותן של זכויות אדם. הם הקימו את תנועת עלייה חדשה שהייתה ידועה בהשקפותיה הפוליטיות הליברליות בתקופת היישוב. המפלגה קיבלה כ-10 אחוז מקולות המצביעים לאספת הנבחרים בשנת 1944. עם הקמת המדינה, רבים ממעצבי עולם המשפט הישראלי היו יוצאי גרמניה כמו שר המשפטים הראשון פנחס רוזן, נשיא בית המשפט העליון הראשון משה זמורה ומבקר המדינה הראשון זיגפריד מוזס.
העלייה מגרמניה בספרות העברית
עריכה- הסופר ש"י עגנון תיאר ברומן רחב היריעה "שירה" את עולמם של חוקרי האוניברסיטה העברית בתקופת היישוב. הדמות המרכזית ברומן היא ד"ר מנפרד הרברסט חוקר האוניברסיטה שעלה לארץ מגרמניה.
- הסופר נתן שחם תיאר ברומן "רביעיית רוזנדורף" והמשכו צלו של רוזנדורף את קורותיה של רביעיית מוזיקאים נגנים עולים מגרמניה ודפוסי היקלטותם ביישוב בסוף שנות השלושים.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
לקריאה נוספת
עריכה- עדי גורדון, 'בפלסטינה. בנכר': השבועון 'אוריינט' בין 'גלות גרמנית' ל'עלייה יקית', הוצאת מאגנס, ירושלים, תשס"ד[2]
- יואב גלבר, מולדת חדשה: עליית יהודי מרכז אירופה וקליטתם 1948-1933, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1990
- פריטים מתוך הספר, בספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (פרק שישי: תרומת העלייה ממרכז אירופה להתפתחות המשק, החברה והתרבות)
- דורון נידרלנד, יהודי גרמניה: מהגרים או פליטים? – עיון בדפוסי ההגירה בין שתי מלחמות העולם, הוצאת מאגנס, ירושלים, אוקטובר 1996
- משה צימרמן (עורך), גרמניה וארץ ישראל – מפגש תרבויות, הוצאת מאגנס, ירושלים, דצמבר 2003[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- מילים שחדרו לעברית מגרמנית, באתר השפה העברית
- מרים גטר, העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933 - קליטה חברתית-כלכלית מול קליטה חברתית-תרבותית, קתדרה 12, יולי 1979, עמ' 147-125
- דורון נידרלנד, השפעת הרופאים-העולים מגרמניה על התפתחות הרפואה בארץ-ישראל (1948-1933), קתדרה 30, דצמבר 1983, עמ' 160-111
- אליעזר דומקה, בורגנים בחברה שיתופית: קליטת יוצאי גרמניה בחברה הקיבוצית ('חבר הקבוצות' ו'הקיבוץ הארצי'), קתדרה 119, מרץ 2006, עמ' 86-55
- אויגן ואנה סמסון "זו פיסת האדמה המקסימה ביותר שראיתי בעיני", אתר אוצרות, 5 בנובמבר 1933
הערות שוליים
עריכה- ^ German Jewish Refugees, 1933-1939, אנציקלופדיית השואה, באתר מוזיאון השואה האמריקני
- ^ ביקורת: גלילי שחר, מהגרים בעל כורחם, קתדרה 121, ספטמבר 2006, עמ' 188-185
- ^ ביקורת על המאמר של אילנה בנדט, האנטישמיות הגרמנית בשנים 1933-1929 - בראי העיתונות הארץ ישראלית: יוסף פרידלנדר, האנטישמיות הגרמנית בראי התקשורת הארץ ישראלית, הצופה, ספרים וסופרים, 19 באפריל 2004