הערות על הצבעים

הערות על הצבעים (בגרמנית: Bemerkungen über die Farben) הייתה אחת מיצירותיו האחרונות של לודוויג ויטגנשטיין, שנכתבה באוקספורד ב-1950, שנה לפני מותו. הספר תורגם לאנגלית בידי תלמידתו ג.א.מ. אנסקום.

הערות על הצבעים
Bemerkungen über die Farben

מידע כללי
מאת	לודוויג ויטגנשטיין
שפת המקור	גרמנית
נושא	צבע, תאוריית הצבעים של גתה

סקירה כללית

מקרי בוחן של תופעות הקשורות בצבעים שעולות הספר לדוגמה:

• 'למה לא יכול להיות לבן שקוף?'
• 'למה לא יכול להיות אדום-ירקרק?'
• 'האם פיסת זכוכית שקופה יכולה להיות באותו צבע כמו פיסת נייר אטומה?'
• 'האם לבן הוא תמיד הצבע הבהיר ביותר?'
• 'האם אני רואה שיער בלונדיני בתצלום שחור-לבן של אדם בלונדיני?'
• 'האם הגיוני להצביע על צבע בקשתית העין בציור של רמברנדט ולבקש שקירות החדר שלי יהיו צבועים באותו הצבע?'
• 'האם לעיוורי צבעים יש את אותו מושג של עיוורון צבעים כמו לרואי צבעים?'
• 'האם ניתן לתאר ראייה תקינה?'

מתוך אמונה שחידות פילוסופיות לגבי צבע ניתנות לפתרון רק באמצעות תשומת לב למשחקי השפה המעורבים, ויטגנשטיין מחשיב את תאוריית הצבעים של גתה, ואת התצפיות של פיליפ אוטו רונגה בניסיון להבהיר את השימוש בשפה לגבי צבע. הוא גם מתייחס למה שהוא מחשיב מקרים בהם אנו מוצאים את מסוגלים לקבוע קביעות "דקדוקיות" ביחס למשחקי-השפה האפשריים של צבעים. למשל, שירוק אינו שילוב של כחול וצהוב אלא צריך להיחשב כאחד מצבעי היסוד.

התיאוריה של גתה על מבנה צבעי הספקטרום לא הוכיחה את עצמה כתיאוריה בלתי משביעת רצון, ברם היא למעשה איננה תיאוריה כלל. שום דבר לא ניתן לחיזוי באמצעותה. זהו מתווה סכמטי מעורפל מהסוג שאנו מוצאים בפסיכולוגיה של ויליאם ג'יימס. גם אין שום ניסוי מכריע שיכול להכריע בעד או נגד התיאוריה. מישהו שמסכים עם גתה מאמין שגיתה זיהה נכון את טבעו של הצבע. והטבע כאן הוא לא מה שנובע מניסויים, אלא הוא טמון במושג הצבע.

ויטגנשטיין התעניין בעובדה שכמה הצעות לגבי צבע הן כנראה לא אמפיריות ולא, בדיוק, אפריוריות, אלא משהו ביניהן, היוצרות רושם של מעין פנומנולוגיה, כמו זו של גתה. עם זאת, ויטגנשטיין נקט בקו ש'אין באמת דבר כזה פנומנולוגיה, אבל יש בעיות פנומנולוגיות'. הוא הסתפק בהתייחסות לתצפיותיו של גתה כסוג של היגיון או גאומטריה. ויטגנשטיין לקח כמה מהדוגמאות שלו ממכתב רונגה שנכלל בסוף ה"תאוריית הצבעים" של גתה, כמו הקביעה ש"לבן הוא הצבע הבהיר ביותר", "לא יכול להיות לבן שקוף", "לא יכול להיות ירוק-אדמדם", וכן הלאה.

נראה שיש הצעות שיש להן אופי של הצעות חווייתיות, אבל האמת שלהן עבורי בלתי ניתנת לערעור [...] בכל מקרה יש טעויות [...] שיש להבדיל משאר השיפוטים כאי־הבנות זמניות. אבל האם אין מקרי מעבר בין שני אלה? [...] אם נכניס את מושג הידיעה לחקירה זו, זה לא יעזור; כי הידיעה היא לא מצב פסיכולוגי שהמאפיינים המיוחדים שלו מסבירים כל מיני דברים. להפך, ההיגיון המיוחד של המושג 'ידיעה' אינו של מצב פסיכולוגי.

קבלה וביקורת

לפי מ. מק'ג'ין, המשימה לתת איזושהי פרשנות להערותיו של ויטגנשטיין על צבע נחשבת לקשה במיוחד, אף ביחס לכתביו האחרים. הספר מקוטע בצורה יוצאת דופן. נראה שרבות מההערות מעלות שאלות שנותרות ללא מענה לחלוטין, או מזמינות אותנו לדמיין נסיבות שונות שנותרו לאחר מכן ללא כל הערה נוספת. אף על פי שכמעט כל ההערות קשורות בדרך זו או אחרת לבעיית הצבע, מגוון הנושאים שוויטגנשטיין נוגע בהם רחב ביותר, ומכסה תחומים שאינם מוזכרים בדרך כלל בדיונים פילוסופיים עכשוויים על צבע.

אחד הפתרונות לקושי הזה היא שהערות על צבע הן באמת לא פרגמנטריות באופים, אלא טיעון מתמשך וניתן לזיהוי נגד ההשקפה המטעה שצבעים הם מאפיינים של מקומות בשדה החזותי.

הסטטוס הלוגי של הצעות העולות בחקירתו של ויטגנשטיין, לרבות יחסן לפיזיקה, נדון בפירוט בספרו של ג'ונתן ווסטפאל Colour: a Philosophical Introduction משנת 1991.

לקריאות נספות

ספרות ראשונית

• Ludwig Wittgenstein, Remarks on Colour, Oxford: Blackwell, 1977, ed. G. E. M. Anscombe and trans. Linda Schättle.

ספרות משנית

• 'Eli Friedlander, "Wittgenstein and Goethe: The Life of Colors' in C. Chauviré L'Art de Comprendre, no. 20, July 2011
• McGinn, M. (October 1991). "Wittgenstein's Remarks on Colour". Philosophy. 66 (258): 435–453.
• Jonathan Westphal, "Wittgenstein on Colour, A Companion to Wittgenstein, ed. Hans-Johann Glock and John Hyman, Oxford: Blackwell, 2017.

קישורים חיצוניים

• תצוגה מקדימה של הספר בתרגום לאנגלית באתר גוגל ספרים