ויקיפדיה

הפרעה בתפקוד מיני

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הפרעה בתפקוד מיני היא תסמונת הקשורה בקושי של אנשים בוגרים לחוות פעילויות מיניות מספקות שלא בכפייה.[1] מצבים אלה יכולים לכלול בעיות בתפקוד הפיזי, הרגשי או הפסיכולוגי אשר מונעים את הפרט מלחוות הנאה או סיפוק במגע המיני.[2] הפרעות בתפקוד המיני כוללות בעיות כמו הפרעות בזקפה, שפיכה מוקדמת או מעוכבת, חוסר חשק מיני, כאבים במהלך קיום יחסי מין, ובעיות בהגעה לאורגזמה. הפרעות אלה עשויות להיות מושפעות מגורמים שונים כגון בעיות בריאות פיזיות, מצבים נפשיים, לחצים פסיכולוגיים, תרופות מסוימות ושינויים הורמונליים. הטיפול בהפרעות אלו יכול לכלול תרופות, טיפול פסיכולוגי, שינויים באורח החיים ותמיכה זוגית. הפרעות בתפקוד מיני יכולות להתקיים לאורך כל החיים, ולעיתים הן מתרחשות כתוצאה מאירועים מסוימים בחיים.

אבחון

עריכה

הפרעות בתפקוד המיני נמצאות על גבי ספקטרום הנע בין מצב בו אין כלל הפרעה, לבין פגיעה משמעותית בתפקוד המיני. ההחלטה היכן על גבי הספקטרום למקם את הקושי ומתי להגדירו כהפרעה אינה ברורה.[3]

לפי קטלוג המחלות ICD, הפרעות בתפקוד המיני הן תסמונות הקשורות בקושי של אנשים בוגרים לחוות פעילויות מיניות מספקות שלא בכפייה.[1] על מנת שפגיעה תיחשב כהפרעה עליה (1) להתרחש לעיתים קרובות, אך היא לא חייבת להתרחש תמיד, (2) להימשך לפחות כמה חודשים, (3) לגרום למצוקה רגשית ברמה קלינית.[1] בדומה לכך, לפי קטלוג ההפרעות הפסיכיאטריות DSM, הפרעות בתפקוד המיני צריכות (1) להתקיים 75-100% מהפעמים, (2) להימשך לפחות 6 חודשים, (3) ולגרום למצוקה משמעותית.[4]

אפידמיולוגיה

עריכה

קיים פער בין שיעור האנשים המדווחים על קשיים בתפקוד מיני לבין אלה העונים על הקריטריונים הנדרשים לאבחנה של הפרעה. קשיים בתפקוד המיני קיימים אצל 10%-52% מהגברים ו־25%-63% מהנשים.[5] שיעור המאובחנים נמוך יותר וקשה יותר להערכה.[5] פאנל מומחים בינלאומי קבע בשנת 2004 ששִׁעוּר הֵאָרְעוּת (Incidence (epidemiology)) של קשיים בזקפה הוא כזה שבכל שנה צפויים להופיע 25-30 מקרי תחלואה חדשים על כל 1,000 גברים.[6] הפאנל קבע שבערך 40-45% מהנשים הבוגרות ו־20-30% מהגברים סובלים לפחות מהפרעה אחת בתפקוד המיני.[6] אך בשנת 2016, בסקר לאומי של בריטניה, כאשר ההגדרה להפרעה השתנתה והיא נדרשה להימשך לפחות 6 חודשים, הערכת השכיחות ירדה ל־3.6% בנשים פעילות מינית ול־4.2% בגברים פעילים מינית. פער זה מדגים את חשיבות משך הזמן שהבעיה נמשכת.[4] בשנת 2023, סקר רחב היקף בגרמניה דיווח על שכיחות של 9.3% בנשים ו־6.3% בגברים.[7]

גורמי סיכון

עריכה

בריאות

עריכה
 
נשים מעשנות נמצאות בסיכון מוגבר של 1.5 להפרעות בתפקוד המיני, בהשוואה לנשים שאינן מעשנות.

גורמי סיכון הקשורים להפרעות בתפקוד המיני לגברים ונשים כאחד כוללים בעיות בריאות כמו סוכרת, מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות של מערכת השתן ואיברי המין (אנ'), הפרעות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות ומחלות כרוניות אחרות.[6] נשים מעשנות נמצאות בסיכון מוגבר של 1.5 להפרעות בתפקוד המיני, בהשוואה לנשים שאינן מעשנות.[8]

בגברים הסובלים מאי־פוריות יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בתפקוד המיני, ייתכן שבשל גורמים פסיכולוגיים, רפואיים או תרופתיים.[9] ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעות בזקפה ושפיכה מוקדמת, המופיעות באחד מכל שישה גברים עם אי-פוריות.[9] הפרעות באורגזמה קיימות אצל אחד מכל 10 גברים עם אי-פוריות.[9]

קיים קשר בין הפרעות נפשיות לבין הפרעות בתפקוד המיני. בגברים ונשים עם הפרעות פסיכיאטריות, שכיחות ההפרעות המדווחת נעה בין 45% ל־93%.[10] השלב המיני שנפגע הכי קשה באנשים עם דיכאון, פוסט־טראומה וסכיזופרניה הוא החשק המיני, ואילו באנשים עם הפרעה אובססיבית־קומפולסיבית והפרעות חרדה יש פגיעה מוגברת בשלב האורגזמה.[10]

קיים קשר חזק בין דיכאון לפגיעה בתפקוד המיני. בקרב נשים עם דיכאון כ־50% סובלות מפגיעה בעוררות המינית, 65% בחשק מיני, 35% בסיכוך וגינלי, 35% באורגזמה, ו־35% בשביעות רצון מינית. בקרב גברים עם דיכאון כ־25% סובלים מפגיעה בעוררות המינית, 40% בחשק המיני, 30% בזקפה, 35% באורגזמה ו־25% בשביעות רצון מינית.[11]

קיים קשר חזק בין הפרעות בתפקוד המיני של שני בני הזוג. כאשר קיימת הפרעה אצל אחד מבני הזוג, עולה הסיכון שתהיה הפרעה אצל השני פי שלושה. הדבר נכון במיוחד בהפרעות זקפה ושפיכה.[12]

גורמים סוציו־דמוגרפיים

עריכה
 
שכיחות ההפרעות בתפקוד מיני עולה עם הגיל

פאנל מומחים בינלאומי קבע בשנת 2004 כי הימצאותן של הפרעות בתפקוד המיני עולה עם הגיל, גם עבור גברים וגם עבור נשים.[6] בקרב נשים, שכיחות ההפרעות עולה לאחר הפסקת המחזור החודשי. מחקר מטא־אנליזה של 95 מחקרים מצא שששכיחות ההפרעות בגיל זה היא 40.9%. בקרב 20.6% היו קשיים בסיכוך, ובקרב 28.2% היה חשק מיני ירוד.[13]

מאמר סקירה שהשווה מחקרים מאסיה ומאירופה מצא שלגברים באסיה יש סיכון מוגבר להפרעות בזקפה ולחשק מיני ירוד. לגברים מאירופה היה סיכון מוגבר לאנורגזמיה (אנ').[14]

תגובות לתרופות

עריכה

תרופות SSRI הן תרופות נפוצות לטיפול בדיכאון. כמעט כל מי שלוקח תרופות SSRI חש בשינוי חושי (למשל ירידה בתחושתיות) באיברי המין תוך 30 דקות מרגע הצריכה. לתחושה זו נלווית גם דחייה בשפיכה בקרב גברים והחלשה של האורגזמה הנשית והגברית. לאחר תקופה של שימוש בתרופה האורגזמה יכולה להיפסק, ויכול להיות אובדן של החשק המיני.[15] שינויים אלה בדרך־כלל חולפים עם הפסקת הטיפול התרופתי, אך בשנת 2006 הופיעו פרסומים על כך שהפגיעה בתפקוד המיני יכולה להימשך ואף להתחזק לאחר סיום הטיפול התרופתי, תופעה הנקראת (PSSD) post-SSRI sexual dysfunction.[15][16] נטען שהתופעה קיימת בכל הגילים ובשני המינים. היא יכולה להופיע לאחר מספר מנות טיפוליות, או לאחר מספר שנים.[15] מחקר רטרוספקטיבי על כ־12,000 גברים צעירים בישראל מצא שההפרעה אינה שכיחה, ומופיעה ב־1 מכל 216 מטופלים. המחקר מצא גם שצריכת SSRI מגבירה את הסיכון להפרעות בזקפה בערך פי 3.5.[17]

סוגים

עריכה

הפרעות בחשק המיני

עריכה

הפרעות בחשק המיני מתייחסות לתופעות של חשק מיני נמוך או גבוה מהרגיל.

חשק מיני ירוד Hypoactive sexual desire disorder מאופיין בירידה משמעותית או בהיעדר חשק או מוטיבציה להיות מעורב בפעילות מינית. ההפרעה מתבטאת בלפחות אחת הדרכים הבאות: (1) מעט או היעדר תשוקה מינית ספונטנית (מחשבות ופנטזיות מיניות), (2) מעט או היעדר תשוקה מינית תגובתית לסימנים או גירויים ארוטיים, או (3) חוסר יכולת לשמר תשוקה או עניין בפעילות מינית לאחר שהחלו.[18] חשק מיני ירוד יכול להיות כללי או מצבי, ויכול להימשך כל החיים או להופיע רק בעקבות מאורע.[18]

היפר-סקסואליות Hypersexual Disorder מתייחסת להפרעה בחשק המיני המאופיינת בשכיחות ועוצמה מוגברות של פנטזיות, עוררות, דחפים ופעילות מינית.[19] ההפרעה מעוררת מחלוקות,[20] ולמרות שעלתה הצעה לכלול אותה במהדורה החמישית של ספר האבחנות DSM, ההצעה לא התקבלה, ולכן לפי מדריך זה, התופעה אינה נחשבת באופן פורמלי להפרעה.[19] התופעה נקראת גם התמכרות לסקס.[21]

סלידה ממין Sexual Aversion Disorder היא סלידה קיצונית, עקבית או חוזרת למגע מיני גניטלי עם בן או בת זוג. הסלידה כוללת גם הימנעות מכל או כמעט כל מגע כזה. על מנת שהסלידה תוכר כהפרעה, עליה לגרום למצוקה או לקשיים בינאישיים. להפרעה יש קווי דמיון עם פוביות.[22]

הפרעות בעוררות המינית

עריכה

הפרעות בעוררות המינית (Sexual arousal disorder) כוללות קשיים במאפיינים הפיזיולוגיים או הסובייקטיבים של עוררות מינית.[23]

הפרעה בעוררות המינית הנשית (Female sexual arousal disorder) מאופיינת בירידה משמעותית או בהיעדר תגובה לגירוי מיני בנשים. השינוי בתגובה יכול להתבטא באחת הדרכים הבאות: (1) תגובה גניטלית (סיכוך וגינלי, התנפחות גניטלית, רגישות גניטלית), (2) התקשחות הפטמות, הסמקה של העור, עלייה בדופק, בלחץ הדם ובקצב הנשימה, (3) ריגוש מיני ועונג מיני. תגובות אלה נמוכות בחשיפה לכל סוג של גירוי מיני.[24]

הפרעה בזקפה, שבעבר כונתה אין-אונות או אימפוטנציה, היא בעיית עוררות מינית אצל גברים המתבטאת בקושי או באי יכולת להגיע לזקפה, או לשמור עליה למשך הזמן והקשיחות המאפשרים פעילות מינית.[25]

הפרעות אורגזמה

עריכה

הפרעות באורגזמה מתייחסות לקשיים הקשורים לחוויה הסוביקטיבית של אורגזמה. הבעיה נפוצה יותר אצל נשים,[26] אך עשויה להופיע גם אצל גברים.

אנאורגזמיה (Anorgasmia) מאופיינת על־ידי היעדר או שכיחות נמוכה של חוויית אורגזמה, או עוצמה נמוכה מאוד של תחושות אורגזמה. עוצמה נמוכה זאת מתרחשת למרות גירוי מיני מספק, כולל הרצון לפעילות מינית ולחוות אורגזמה. בנשים תופעה זו כוללת עיכוב משמעותי באורגזמה, תופעה שאצל גברים הייתה מאובחנת כשפיכה מעוכבת.[27]

הפרעות בשפיכה

עריכה

הפרעות בשפיכה מתייחסות לקשיים של שפיכה בגברים כולל משך זמן קצר או ארוך מדי לשפיכה.

שפיכה מוקדמת מאופיינת בשפיכה המתרחשת קרוב לתחילת החדירה הוגינלית או לגירוי מיני אחר, עם מעט או שום שליטה.[28] שפיכה מוקדמת יכולה להיות בעיה המלווה את האדם מאז ומתמיד, או שהיא יכולה להופיע בעקבות מאורע. ההפרעה יכולה להיות כללית, או להופיע רק במצבים מסוימים.[28]

שפיכה מוקדמת היא בעיית תפקוד מיני נפוצה אצל גברים,[29] שבה השפיכה מתרחשת לפני שבני הזוג משיגים הנאה מלאה מיחסי המין או כשהגבר אינו יכול לשלוט בזמני השפיכה. כשליש מהגברים חווים בעיה זו בדרגות חומרה שונות. הגורמים להפרעה הם לרוב פסיכולוגיים, כמו חרדת ביצוע, סף גירוי נמוך, או הרגלים מיניים נרכשים.[דרוש מקור] אם לא מטפלים בבעיה, היא עלולה להחמיר ולהוביל לחרדה, ירידה בביטחון העצמי ודיכאון.[דרוש מקור]

שפיכה מעוכבת (Delayed ejaculation) מאופיינת בחוסר היכולת להגיע לשפיכה, או במשך זמן ארוך מדי עד לשפיכה, זאת למרות גירוי מיני מספק והרצון להגיע לשפיכה.[30]

שפיכה אחורית היא מצב בו הזרע לא יוצא דרך השופכה, אלא מועבר לשלפוחית השתן. שפיכה אחורית מלווה בדרך־כלל בתחושה סובייקטיבית של אורגזמה, אך פליטת הזרע מעטה או נעדרת. התופעה נגרמת בדרך־כלל בשל סיבוך ניתוחי, אך יכולה להיגרם גם בשל בעיה במערכת העצבים או בשל שימוש בתרופות. המצב מאובחן בזיהוי תאי זרע בבדיקת שתן.[31]

הפרעות הקשורות לצניחת איברי האגן

עריכה

הפרעה בתפקוד המיני הקשורה לצניחת איברי האגן היא מצב הפוגע בנשים המאופיין בקשיים תחושתיים או תפקודיים של המערכת הגניטלית, בזמן פעילות מינית נורמלית. מצב זה קשור בשינוי במיקום של רקמות בנרתיק, מבוא הנרתיק או רצפת האגן.[32]

פגיעה תחושתית בשל רפיון הנרתיק או מבוא הנרתיק מאופיינת בתחושה מופחתת או חסרה כתוצאה מירידה בטונוס בשרירי הנרתיק או מבוא הנרתיק.[32]

הפרעה חסימתית בחדירה היא מצב בו ישנה חסימה של תעלת הנרתיק, או ירידה בטונוס השרירים בנרתיק. מצב זה מאופיין בחוסר היכלות לקיים יחסי מין וגינליים.[32]

הפרעות כאב מיני

עריכה

בקטלוג ה־ICD, הפרעות כאב מיני אינן מקוטלגות כהפרעות בתפקוד המיני, אלא שייכות לקטגוריה נפרדת. קטלוג ה־DSM, לעומת זאת, כן מתייחס לכאבים כאלה בתור הפרעה בתפקוד המיני.[4]

דיספראוניה היא כאב חוזר בזמן קיום יחסי מין, שמופיע לפני, במהלך או אחרי המשגל. הבעיה נפוצה יותר אצל נשים,[33] אך יכולה להתרחש גם אצל גברים. הכאב יכול להיות שטחי או פנימי, והוא עלול לפגוע בהנאה וביכולת להגיע לאורגזמה.

וגיניזמוס היא התכווצות לא רצונית של שרירי הנרתיק שמונעת חדירה במהלך יחסי מין.

טיפול

עריכה

מטא־אנליזה של 20 ניסויים עם הקצאה רנדומלית מצא שלטיפול פסיכולוגי היה יתרון בהשוואה לרשימת המתנה. גודל האפקט היה בינוני לחומרת הסימפטומים (d = 0.58) ולשביעות הרצון המינית (d = 0.47). הטיפולים היו יעילים במיוחד לנשים שסבלו מחשק מיני ירוד והפרעה באורגזמה.[34]

פעילות גופנית מפחיתה את השכיחות לבעיות בזקפה אצל גברים בגיל הביניים.[6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הפרעה בתפקוד מיני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 הפרעות כאלה יכולות להתרחש במהלך כל שלב של פעילות מינית רגילה, כולל קושי לחוות הנאה פיזית, תשוקה מינית, עוררות מינית או אורגזמה. הפרעות בתפקוד המיני עלולות להשפיע עמוקות על איכות חיי המין של האדם.<ref>Kate Jane Eden, Kevan Richard Wylie, Quality of Sexual Life and Menopause, Women's Health 5, 2009-07, עמ' 385–396 doi: 10.2217/WHE.09.24
  2. ^ Velten J, Margraf J, Exploring barriers and facilitators to women’s intention and behavior to seek treatment for distressing sexual problems, PLoS ONE 18(7), 2023, עמ' e0288205 doi: 10.1371/journal.pone.0288205
  3. ^ Walter Santos Gonçalves, et al, Prevalence of sexual dysfunction in depressive and persistent depressive disorders: a systematic review and meta-analysis, International Journal of Impotence Research 35, 2023-06, עמ' 340–349, ראו עמ' 340 doi: 10.1038/s41443-022-00539-7
  4. ^ 1 2 3 Thula U Koops, et al, Association of sexual dysfunction according to DSM-5 diagnostic criteria with avoidance of and discomfort during sex in a population-based sample, Sexual Medicine 11, 2023-06-01, עמ' 1-17, ראו עמ' 2 doi: 10.1093/sexmed/qfad037
  5. ^ 1 2 Julia R. Heiman, Sexual dysfunction: Overview of prevalence, etiological factors, and treatments, Journal of Sex Research 39, 2002-02, עמ' 73–78 doi: 10.1080/00224490209552124
  6. ^ 1 2 3 4 5 Ronald W. Lewis, et al, Epidemiology/Risk Factors of Sexual Dysfunction, The Journal of Sexual Medicine 1, 2004-07-01, עמ' 35–39 doi: 10.1111/j.1743-6109.2004.10106.x
  7. ^ Thula U Koops, et al, Association of sexual dysfunction according to DSM-5 diagnostic criteria with avoidance of and discomfort during sex in a population-based sample, Sexual Medicine 11, 2023-06-01, עמ' 1-17, ראו עמ' 3 doi: 10.1093/sexmed/qfad037
  8. ^ Nader Salari, et al, The effects of smoking on female sexual dysfunction: a systematic review and meta-analysis, Archives of Women's Mental Health 25, 2022-12, עמ' 1021–1027 doi: 10.1007/s00737-022-01281-1
  9. ^ 1 2 3 Francesco Lotti, Mario Maggi, Sexual dysfunction and male infertility, Nature Reviews Urology 15, 2018-05, עמ' 287–307 doi: 10.1038/nrurol.2018.20
  10. ^ 1 2 T Herder, et al, Sexual dysfunction related to psychiatric disorders: a systematic review, The Journal of Sexual Medicine 20, 2023-06-28, עמ' 965–976 doi: 10.1093/jsxmed/qdad074
  11. ^ Walter Santos Gonçalves, et al, Prevalence of sexual dysfunction in depressive and persistent depressive disorders: a systematic review and meta-analysis, International Journal of Impotence Research 35, 2023-06, עמ' 340–349 doi: 10.1038/s41443-022-00539-7
  12. ^ Poh Yih Chew, et al, The Association Between Female Sexual Dysfunction and Sexual Dysfunction in the Male Partner: A Systematic Review and Meta-Analysis, The Journal of Sexual Medicine 18, 2021-01, עמ' 99–112 doi: 10.1016/j.jsxm.2020.10.001
  13. ^ Megan E. McCool et al, Prevalence of Female Sexual Dysfunction Among Premenopausal Women: A Systematic Review and Meta-Analysis of Observational Studies, Sexual Medicine Reviews 4, 2016-07, עמ' 197–212 doi: 10.1016/j.sxmr.2016.03.002
  14. ^ Muhammad Irfan, et al, Epidemiology of Male Sexual Dysfunction in Asian and European Regions: A Systematic Review, American Journal of Men's Health 14, 2020-07 doi: 10.1177/1557988320937200
  15. ^ 1 2 3 Healy D, [https://www.cambridge.org/core/services/aop-cambridge-core/content/view/8343798C6C29E850661020EF0CEA8968/S2045796019000519a.pdf/postssri_sexual_dysfunction_other_enduring_sexual_dysfunctions.pdf#page=55 Post-SSRI sexual dysfunction & other enduring sexual dysfunctions], Epidemiology and Psychiatric Sciences 29, 2019, עמ' e55, 1–2 doi: 10.1017/ S2045796019000519
  16. ^ Yacov Reisman, Sexual Consequences of Post-SSRI Syndrome, Sexual Medicine Reviews 5, 2017-10, עמ' 429–433 doi: 10.1016/j.sxmr.2017.05.002
  17. ^ Joseph Ben-Sheetrit, et al, Estimating the risk of irreversible post-SSRI sexual dysfunction (PSSD) due to serotonergic antidepressants, Annals of General Psychiatry 22, 2023-04-21 doi: 10.1186/s12991-023-00447-0
  18. ^ 1 2 Hypoactive sexual desire dysfunction, ICD
  19. ^ 1 2 Megan M. Campbell, Dan J. Stein, Hypersexual Disorder, Oxford University Press, 2015-08, עמ' 101–124, ISBN 978-0-19-939154-7
  20. ^ Rory C. Reid, Martin P. Kafka, Controversies About Hypersexual Disorder and the DSM-5, Current Sexual Health Reports 6, 2014-12, עמ' 259–264 doi: 10.1007/s11930-014-0031-9
  21. ^ Compulsive sexual behavior - Symptoms and causes, Mayo Clinic (באנגלית)
  22. ^ Lori A. Brotto, The DSM Diagnostic Criteria for Sexual Aversion Disorder, Archives of Sexual Behavior 39, 2010-04, עמ' 271–277 doi: 10.1007/s10508-009-9534-2
  23. ^ ICD, Sexual arousal dysfunctions, ICD
  24. ^ ICD, Female sexual arousal dysfunction, ICD
  25. ^ ICD, Male erectile dysfunction, ICD
  26. ^ Cristina Stuparu, Female Orgasm Disorder. Anorgasmia, International Journal of Advanced Studies in Sexology 2(2), 2020, עמ' 89-93
  27. ^ ICD, Anorgasmia, ICD
  28. ^ 1 2 ICD, Male early ejaculation, ICD
  29. ^ Alice Nicol, Eric Chung, Male sexual dysfunction Clinical diagnosis and management strategies for common sexual problems, Australian Journal of General Practice 52 (1/2), 2023, עמ' 41–45 doi: 10.31128/AJGP-09-22-6559
  30. ^ ICD, Male delayed ejaculation, ICD
  31. ^ ICD, Retrograde ejaculation, ICD
  32. ^ 1 2 3 ICD, Sexual dysfunction associated with pelvic organ prolapse, ICD
  33. ^ Kershaw, V., & Jha, S, Female sexual dysfunction, The Obstetrician & Gynaecologist 24(1), 2022, עמ' 12–23 doi: 10.1111/tog.12778
  34. ^ Sarah Frühauf, et al, Efficacy of Psychological Interventions for Sexual Dysfunction: A Systematic Review and Meta-Analysis, Archives of Sexual Behavior 42, 2013-08, עמ' 915–933 doi: 10.1007/s10508-012-0062-0

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=הפרעה_בתפקוד_מיני&oldid=40106633"