הקונגרס ה-113 של ארצות הברית

הקונגרס ה-113 של ארצות הברית התכנס בוושינגטון די. סי. ב-3 בינואר 2013 וסיים את כהונתו עם כינוס הקונגרס ה-114 ב-6 בינואר 2015.

הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
113th United States Congress
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גוף פרלמנטרי הקונגרס של ארצות הברית
תקופת כהונה 3 בינואר 20136 בינואר 2015
(שנתיים)
הנהגה
נשיא הסנאט
יושב ראש בית הנבחרים
ג'ו ביידן
ג'ון ביינר
הנשיא הזמני של הסנאט פטריק ליהי
מנהיג הרוב

הסנאט: הארי ריד

בית הנבחרים: קווין מקארתי
אריק קנטור (עד 1 באוגוסט 2014)
מנהיגת המיעוט

הסנאט: מיץ' מקונל

בית הנבחרים: ננסי פלוסי
הרכב הסנאט
סיעות הקואליציה
מספר חברי הקואליציה
55 / 100
סיעות האופוזיציה המפלגה הרפובליקנית (45)
מספר חברי האופוזיציה
45 / 100
הרכב בית הנבחרים
סיעות הקואליציה המפלגה הרפובליקנית (234)
סיעות האופוזיציה המפלגה הדמוקרטית (201)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במהלך כהונתו החזיקה הסיעה הדמוקרטית ברוב בסנאט והסיעה הרפובליקנית החזיקה ברוב בבית הנבחרים.

הקונגרס סבל במהלך כהונתו מאהדה ציבורית מהנמוכה בתולדות המוסד. כך, בסקר חברת גאלופ באוגוסט 2014 הביעו רק 13% מהנשאלים שביעות רצון מעבודת הקונגרס ו-83% הביעו אי שביעות רצון ממנה – השיעור הגבוה ביותר מאז החל איסוף הנתונים מסקרים אלו ב-1974.

הרכב הקונגרס ה-113

עריכה

הקונגרס כלל 541 חברים:

בעת התכנסותו היו בקונגרס 43 חברים אפריקאים אמריקאים (כולם למעט אחד חברי בית הנבחרים). כמו כן היה בו שיא של כל הזמנים במספר הנשים (100) והלהט"ב (8) המכהנים. בקונגרס נכללו 32 יהודים – 10 סנאטורים ו-22 חברי בית הנבחרים.

19% מחברי הקונגרס שירתו בכוחות המזוינים של ארצות הברית, בהשוואה לשיא של 80% ב-1977.

הסנאט

עריכה

בסנאט נכללו עם התכנסותו 53 חברים מהמפלגה הדמוקרטית, 45 חברים מהמפלגה הרפובליקנית ושני חברים עצמאיים[1] (החוברים לדמוקרטים).

בית הנבחרים

עריכה

בבית הנבחרים נכללו עם התכנסותו 234 חברים מהמפלגה הרפובליקנית, 201 חברים מהמפלגה הדמוקרטית.

חלוקת המושבים בקונגרס

עריכה
מדינה סנאט בית הנבחרים
רפובליקאים דמוקרטים עצמאים רפובליקאים דמוקרטים
אוהיו 1 1 12 4
אוקלהומה 2 5
אורגון 2 1 4
איווה 1 1 2 2
איידהו 2 2
אילינוי 1 1 6 12
אינדיאנה 1 1 7 2
אלבמה 2 6 1
אלסקה 1 1 1
אריזונה 2 4 5
ארקנסו 1 1 4
ג'ורג'יה 2 9 5
דלאוור 2 1
דקוטה הדרומית 1 1 1
דקוטה הצפונית 1 1 1
הוואי 2 2
וושינגטון 2 4 6
ויומינג 2 1
ויסקונסין 1 1 5 3
וירג'יניה 2 8 3
וירג'יניה המערבית 2 2 1
ורמונט 1 1 1
טנסי 2 7 2
טקסס 2 24 12
יוטה 2 3 1
לואיזיאנה 1 1 5 1
מונטנה 2 1
מיזורי 1 1 6 2
מיין 1 1 2
מינסוטה 2 3 5
מיסיסיפי 2 3 1
מישיגן 2 9 5
מסצ'וסטס 2 9
מרילנד 2 1 7
נבדה 1 1 2 2
נברסקה 2 3
ניו ג'רזי 2[2] 6 6
ניו המפשייר 1 1 2
ניו יורק 2 6 21
ניו מקסיקו 2 1 2
פלורידה 1 1 17 10
פנסילבניה 1 1 13 5
קולורדו 2 4 3
קונטיקט 2 5
קליפורניה 2 15 38
קנזס 2 4
קנטקי 2 5 1
קרוליינה הדרומית 2 6 1
קרוליינה הצפונית 1 1 9 4
רוד איילנד 2 2

אירועים מרכזיים בתקופת כהונת הקונגרס

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ברני סנדרס, שהצטרף מאוחר יותר למפלגה הדמוקרטית באופן רשמי, ואנגוס קינג
  2. ^ *עקב פטירת הסנאטור פרנק לוטנברג מונה רפובליקני כממלא מקומו מ-6 ביוני ועד 31 באוקטובר 2013. אז החל לכהן במקומו סנאטור דמוקרטי שנבחר בבחירות מיוחדות.
  3. ^ מאחר שה-20 בינואר חל ביום ראשון נערכה ההשבעה באותו יום בבית הלבן וטקס ההשבעה הציבורי בגבעת הקפיטול נערך למחרת.
  4. ^ שנת תקציב פדרלית בארצות הברית מתחילה ב-1 באוקטובר ומסתיימת ב-30 בספטמבר.
  5. ^ יוני הרש, מרדף ויריות בגבעת הקפיטול, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2013