קרוליינה הדרומית
קרוליינה הדרומית או דרום קרוליינה (באנגלית: South Carolina ⓘⒾ) היא מדינה בדרום-מזרח ארצות הברית. קרוליינה הדרומית היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות שמרדו בשלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקנית והקימו את ארצות הברית.
| |||
 | |||
| כינוי | The Palmetto State | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| מושל |
 הנרי מקמסטר | ||
| רשות מחוקקת |
האסיפה הכללית של קרוליינה הדרומית  | ||
| בירת המדינה | קולומביה | ||
| העיר הגדולה | צ'ארלסטון | ||
| שפה רשמית | אין (בפועל אנגלית) | ||
| תאריך ייסוד | 23 במאי 1788 | ||
| על שם |
פרובינציית קרוליינה | ||
| סדר כניסה | 8 | ||
| שטח | 82,965 קמ"ר (דירוג: 40) | ||
| ‑ שטח ואחוז מים | 4978 קמ"ר 6% | ||
| גובה | 105 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 1,085 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 0 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 5,118,425 (דירוג: 24, 1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 55.37 נפש לקמ"ר (דירוג: 22, 2010) | ||
| קואורדינטות | 34°N 81°W / 34°N 81°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.sc.gov | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת קרוליינה הדרומית רגילה)   פלורנס קרוליינה הדרומית | |||
  | |||
קרוליינה הדרומית גובלת בדרומה בג'ורג'יה, ובצפונה במדינת קרוליינה הצפונית. המדינה שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי.
היסטוריה
עריכהתחילת ההתיישבות
עריכההספרדים הגיעו לחוף ששייך היום למדינת קרוליינה הדרומית כבר ב-1514. ארננדו דה סוטו נפגש עם מלכה אינדיאנית ב-1540 אך האזור לא יושב על ידם. הראשונים להתיישב במקום היו הוגנוטים צרפתים בהנהגת ז'אן ריבו שברחו מצרפת אל מעבר לים ב-1562 והתיישבו בפריס איילנד, ליד ביופורט של היום. ריבו חזר לצרפת והתושבים התמרדו, בנו לעצמם ספינה וניסו לחזור לצרפת. הספרדים בנו את פורט פיליפה על פריס איילנד ב-1566 ובנו את סנט אלנה כבירת הפרובינציה החדשה לה פלורידה. עשור אחר כך השמידו האנגלים בראשות סיר פרנסיס דרייק את המאחז הספרדי והספרדים נסוגו דרומה. האנגלים עצמם התיישבו באזור רק ב-1670, שקיבל את השם קרוליינה על שמו של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, (בלטינית Carolus).
המלך צ'ארלס השני מסר את קרוליינה לשמונה זכיינים שהקימו בה יישובי ספר ומטעים בסגנון המושבות באיי הודו המערבית. ב-1715 נלחמו המתיישבים באינדיאנים וב-1719 התקוממו נגד זכייני המושבה, קנו אותה מהם וקרוליינה הדרומית הפכה למושבת כתר. עד למחצית המאה ה-18 קרוליינה הדרומית משכה אליה הגירה מהמושבות הסמוכות וירג'יניה, פנסילבניה וקרוליינה הצפונית. המהגרים של המאה ה-18 התיישבו בחלק המערבי, הרחוק מהחוף, של המושבה והרחיבו אותה.
המאות ה־18 וה־19
עריכהקרוליינה הדרומית נטלה חלק במשבר חוק הבולים ב-1765, והסוחר המקומי הנרי לורנס היה נשיא הקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1777–1778. בזמן המלחמה התרחשו בתחומי המושבה קרבות לא רק בין המורדים לבריטים אלא גם בין מורדים לתומכים בבריטים מקרב המקומיים. קרוליינה הדרומית היא המדינה השמינית שחתמה על החוקה ב-1778, אז מונה ג'ון ראטלדג' למושלה הראשון. הפוליטיקאי המקומי ג'ון קלהון הגיע למשרת סגן נשיא ארצות הברית ב-1824 והוביל את קרוליינה הדרומית לביטול חוק התעריפים הפדרלי ב-1832. קרוליינה הובילה את ההתנגדות הדרומית למדיניות הפדרלית והייתה הראשונה לפרוש מהאיחוד ב-20 בדצמבר 1860.
הקרב הראשון במלחמת האזרחים האמריקנית התרחש בפורט סאמטר שבקרוליינה הדרומית. המדינה נהרסה לחלוטין במסע הכיבוש של גנרל שרמן ב-1865. המדינה לא התאוששה מהמלחמה במהרה ושקעה למאבקים גזעניים על רקע מתן זכויות בחירה לעבדים משוחררים והשיטה הפאודלית (Share-Cropper) שכבלה את בעלות האדמות והאיכרים כאחד.
העת החדשה
עריכההמהפכה התעשייתית הגיעה לקרוליינה הדרומית רק בעשור האחרון של המאה ה-19 והמדינה, שעדיין לא הספיקה לצבור עושר ולהיחלץ מהשפל של סוף המאה ה-19, שקעה בקלות לתוך השפל הגדול. מאז מלחמת העולם השנייה קרוליינה הדרומית מרכזת בשטחה בסיסי צבא גדולים שמספקים מקור תעסוקה עיקרי. המדינה חגגה 300 שנה ב-1970, תחת רושם מאבקים גזעניים שנמשכים מאז שנות ה-60.
גאוגרפיה
עריכהקרוליינה הדרומית ממוקמת בדרום מזרח ארצות הברית וגובלת בצפון קרוליינה בצפון, באוקיינוס האטלנטי במזרח ובג'ורג'יה בדרום ובמערב. במדינה נמצא רכס הרי האפלצ'ים אשר בתוכו אזור הפידמונט הנמצא במדינה.
ממשל ופוליטיקה
עריכהקרוליינה הדרומית היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון:
- מבצעת – קבינט נבחר בראשות מושל. "הרשות המבצעת" היא קבינט שחבריו נבחרים בבחירות כלליות, ומורכב ממושל, סגן מושל, שליש כללי (מפקד המשמר הלאומי וכוחות החירום וההצלה), תובע כללי, מזכיר מדינה, שר אוצר, מפקח חינוך, נציב חקלאות ומבקר מדינה. בכל מערכת בחירות נערכות בחירות על כל משרה בנפרד, ולכן ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות (בשונה מהקיים במרבית מדינות ארצות הברית). שינויים אחרונים בחוקת קרוליינה הדרומית הם התמודדות משותפת למשרות המושל וסגנו (להבדיל מבחירתם בנפרד), והפיכת השליש הכללי מנבחר ציבור למינוי פוליטי (תיקון מ-2014). אורך הקדנציה של כל בעל תפקיד הוא ארבע שנים, עם הגבלה לשתי קדנציות.
- מחוקקת – קפיטול בן שני בתים המורכב מאספה לאומית ומסנאט. הרשות המחוקקת מורכבת מ-124 חברי אספה מחוקקת (הבית התחתון) ומ-46 חברי סנאט (הבית העליון). הבחירות מתקיימות מדי שנתיים, ובהן עומדים לבחירה כל מושבי האספה המחוקקת ומחצית ממושבי הסנאט, כך שאורך הקדנציות הוא שנתיים לחבר אספה וארבע שנים לחבר סנאט.
- שופטת – בראשה עומד בית המשפט העליון של קרוליינה הדרומית. בבית המשפט העליון של קרוליינה הדרומית חמישה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי. בית המשפט לערעורים של המדינה מורכב מ-10 שופטים. בית המשפט לערעורים פליליים מורכב מתשעה שופטים. החוקה של מדינת קרוליינה הדרומית אומצה בשנת 1870, זאת לאחר שתי גרסאות קודמות (1796, 1834).
המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק. בירת המדינה היא קולומביה.
מהעידן שלאחר מלחמת האזרחים, קרוליינה הדרומית הייתה מעוז המפלגה הדמוקרטית, כמו יתר דרום ארצות הברית, ובפרט "הדרום העמוק" שהיא חלק ממנו. במשך כמה עשורים לאחר תקופת השיקום, המפלגה הדמוקרטית החזיקה בשליטה פוליטית משמעותית בדרום קרוליינה. מאז שנות השישים של המאה העשרים, החלה המדינה לנטות לעבר המפלגה הרפובליקנית. מאז, כמעט בכל מערכות הבחירות, הצביעו אזרחי המדינה עבור המועמד הרפובליקני לנשיאות, למעט בחירות 1976 בהן זכה ג'ימי קרטר בקולות האלקטורים מהמדינה.
לקרוליינה הדרומית 2 סנאטורים ו-7 חברי בית הנבחרים בקונגרס הפדרלי. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם לינדזי גרהאם וטים סקוט. בהתאם, למדינה 9 קולות בחבר האלקטורים המצביע בבחירות לנשיאות ארצות הברית. נכון לשנת 2023, 6 מחברי בית הנבחרים הפדרלי מטעם דרום קרולינה הם רפובליקנים ודמוקרטי אחד, ג'ים קלייבורן, אחד מותיקי בית הנבחרים, המכהן בתפקיד מעל 30 שנה ומצליף סיעת הרוב בבית הנבחרים.
במשך 50 שנה, ייצג את דרום קרולינה הסנטור סטרום ת'ורמונד, שעד 2009, היה הסנטור שכיהן הכי הרבה זמן בסנאט האמריקאי. שנה בה רוברט בירד, סנטור מוירג'יניה המערבית שבר את השיא. ת'ורמונד כיהן כמושל קרולינה הדרומית טרם היבחרתו לסנאט האמריקאי.
נכון ליוני 2023 הפלות מותרות בקרוליינה הדרומית עד השבוע ה-22 להיריון. בינואר 2023 קבע בית המשפט העליון של המדינה שחוק האוסר על הפלות לאחר השבוע השישי להיריון, ואשר עבר לפני פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון (שבו קבע בית המשפט העליון הפדרלי כי מותר למדינות לאסור על הפלות גם בשליש הראשון של ההיריון), אינו חוקתי על פי חוקת המדינה. במאי אותה שנה אישרו המחוקקים במדינה חוק חדש שאוסר על הפלות החל מהשבוע השישי להיריון, אלא בנסיבות רפואיות[1]. באותו החודש הוציא שופט בית המשפט לערעורים במדינה צו המונע את כניסת החוק לתוקף עד שתתקבל בעניין החלטה של בית המשפט העליון של המדינה[2].
כלכלה
עריכהדמוגרפיה
עריכהעל פי משרד המפקדים של ארצות הברית, מנתה אוכלוסיית קרוליינה הדרומית בשנת 2010 כ-4,625,384 נפשות.
חמש קבוצות האוכלוסין הגדולות במדינה מתפלגות לפי הסדר הבא: מוצא אמריקאי אפריקאי 29.5%, מוצא אמריקאי 13.9%, מוצא גרמני 8.4%, מוצא אנגלי 8.4%, מוצא אירי 7.9%. סביר להניח שרוב אלה הטוענים למוצא אמריקאי, מוצא אבותיהם סקוטי או אנגלי.
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יהדות קרוליינה הדרומית
עריכהיהדות קרוליינה הדרומית היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות בארצות הברית. היהודים שהתיישבו בקרוליינה הדרומית בסוף המאה ה-17 נהנו מסובלנות דתית טובה יחסית עוד מתחילת התיישבותם במושבה זו. קרוליינה הדרומית היא גם המקום הראשון בחצי הכדור המערבי שבו הורשו היהודים לכהן בתפקיד במשרה ציבורית. היה זה פרנסיס סלוודור אשר כיהן בשתי כהונות בקונגרס המושבה עד לשנת 1776.
הקהילה היהודית המאורגנת הראשונה בקרוליינה הדרומית הייתה קהילת צ'ארלסטון בשנת 1749. בשנת 1801 הקימה הקהילה בית יתומים יהודי. בשנת 1820 הייתה קהילה זו לקהילה הגדולה ביותר בין קהילות ארצות הברית, בעת שמנתה כ-700 משפחות יהודיות.
יהדות קרוליינה הדרומית אף הייתה הקהילה הראשונה שהנהיגה רפורמה דתית בשטחה. כיום יש בקרוליינה הדרומית כ-7,000 יהודים המרוכזים בעיקר בערים צ'ארלסטון, קולומביה וגרינוויל.
הערים הגדולות
עריכה
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סמלי המדינה
עריכה| סמלי מדינת קרוליינה הדרומית | |||
|---|---|---|---|
| דגל | סמל | מוטו | כינוי |
| דגל קרוליינה הדרומית Flag of South Carolina |
סמל קרוליינה הדרומית Seal of South Carolina |
||
 |
 |
"Dum spiro spero Animis opibusque parati" |
"Palmetto State" |
| עץ | פרח | ציפור | חיה |
| דקל סבל Sabal Palm |
מטה זהב Goldenrod |
גדרון קרוליינה Thryothorus ludovicianus |
אייל פרדי לבן-זנב White-tailed deer |
 |
 |
 |
 |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרוליינה הדרומית (באנגלית)
- "סַאוֹט קַארוֹלַיְנָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 130, באתר היברובוקס
- קרוליינה הדרומית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^
אי-פי, דרום קרוליינה תאסור על הפלות החל מהשבוע השישי להיריון. פעילים מבטיחים מאבק משפטי, באתר הארץ, 24 במאי 2023
- ^ Dianne Gallagher and Sydney Kashiwagi, "State judge temporarily blocks South Carolina’s 6-week abortion ban, CNN, May 26, 2023
- ^ "South Carolina", Religious Landscape Study, Pew Research Center
- ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
- ^ 1 2 American FactFinder - Results
- ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
- ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.
