הקיץ של אביה (סרט)
הקיץ של אביה הוא סרט קולנוע ישראלי, משנת 1988, בבימויו של אלי כהן. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה שכתבה גילה אלמגור, אך עם שינויים מהסיפור המקורי. הספר מבוסס על סיפור ילדותה של אלמגור, שגם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו תפקיד ראשי בתור אמהּ, ובנוסף היא קריינה בסרט משפטים הלקוחים מהספר. הסרט צולם בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה.
 | |
| עטיפת ה-DVD של הסרט | |
| מבוסס על |
הקיץ של אביה  |
|---|---|
| בימוי | אלי כהן |
| הופק בידי |
גילה אלמגור איתן אבן |
| תסריט |
גילה אלמגור חיים בוזגלו אלי כהן |
| שחקנים ראשיים |
גילה אלמגור קאיפו כהן אביטל דיקר |
| מוזיקה | שם טוב לוי |
| מדינה |
ישראל |
| חברה מפיצה | יונייטד קינג |
| הקרנת בכורה | 15 ביולי 1988 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט |
עברית פולנית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| פרסים | פרס בפסטיבל ברלין |
| סרט הבא | עץ הדומים תפוס (1995) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
"הקיץ של אביה" מכר כ-200,000 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.[1] בשנת 1994 יצא סרט המבוסס על ספר ההמשך, הנקרא "עץ הדומים תפוס".
הפקה
עריכהבדצמבר 1985 יצא לאור ספרה של אלמגור "הקיץ של אביה",[2] ושנה אחר כך החלה לעבוד על התסריט לסרט המבוסס על הספר, בשיתוף עם חיים בוזגלו.[3] כתיבתה של גרסה ראשונה של התסריט הסתיימה בפברואר 1987, ואלמגור החלה לחפש מימון להפקת הסרט, וילדה שתככב בתפקיד הראשי.[4] באוגוסט קיבל התסריט מימון מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים.[5] אלמגור בחנה כמעט 2,000 ילדים, לפני שבחרה בקאיפו כהן לתפקיד הראשי.[6] באפריל 1988 החלו צילומי הסרט בתקציב של 350,000 דולר.[7] חלק מהתקציב התקבל מ"קרן וורנר" של חברת האחים וורנר, לתמיכה בסרטים ישראלים.[8]
עלילה
עריכהאביה היא ילדה בת עשר, יתומה מאב, החיה בפנימייה. היא ואמא שלה הן משפחה חד-הורית.
אמה של אביה, הניה היא ניצולת השואה, חולה בנפשה, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמהּ לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמהּ מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים שהתגלה בשערה. הקרחת שיצרה האם, היא מושא לעג של הילדים במושבה.
גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאביה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אביה המנוח המופיע בתמונה, ומדמיינת לעצמה שהוא אביה.
אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אימה רות אברמסון ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית החולים, מביאה לה פרחים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אביה. שתיהן מבטיחות זו לזו, לא לחשוף סודותיהן בפני אחרים.
אביה חוגגת את יום הולדתה העשירי ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.
במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, בוגדת מאיה באמון שנתנה בה אביה ומספרת לאימה שגנץ הוא אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, שמגלה מלנה את השקר לפיו הוא הבעל של הניה ואביה של אביה, כועס על אביה וקורא לה "ילדה רעה".
בסוף הסרט לוקה הניה בהתמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, שכועסת עליה על כי גילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך לשווא. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאביה מת ושהיא לא רוצה לדבר עליו יותר.
בסוף הסרט אביה חוזרת לפנימייה.
פרסים
עריכההסרט השתתף בשורה של פסטיבלי קולנוע בינלאומיים,[9] ביניהם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין,[10] וזכה במספר פרסים:
- פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין בקטגוריית "ההישג האמנותי המצטיין".[11]
- פרס הסרט האיכותי ביותר - פסטיבל הסרטים בסן-רמו, איטליה.[12]
- פרס "שיבולת הזהב" בפסטיבל ואיאדוליד, ספרד.[12]
- הסרט זכה בשני פרסי "מנורת הכסף" שחולק לראשונה ב-1988 (המקביל לפרס אופיר של אותם ימים),[13] בקטגוריות: "השחקנית הטובה ביותר" לגילה אלמגור, "הבמאי הטוב ביותר" לאלי כהן.[14]
הסרט היה נציג ישראל לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא נבחר לתחרות.[15]
בתרבות הישראלית
עריכהשם הסרט ״הקיץ של אביה״ הוטבע כמטבע לשון ככינוי למסיבת יום הולדת שאיש מן המוזמנים לא מגיע אליה, כשם הסצנה המפורסמת בה איש אינו מגיע ליום הולדתה של אביה.
שחקנים
עריכה| שחקן/ית | דמות ותיאורה |
|---|---|
| גילה אלמגור | הניה אלכסנדרוביץ' - הניה היא אישה חולת נפש, עקב מות בעלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אם לאביה. מתאשפזת בסוף הסרט במוסד לחולי נפש (למעשה אלמגור גילמה בסרט זה את אמה המציאותית). |
| קאיפו כהן | אביה אלכסנדרוביץ' - ילדה טובה ומסכנה, עקב מחלתה של אמה היא נאלצת לעזוב את המוסד בו חיה, ולהיות אומללה בצריף קטן, יחד עם אמה. ילדי השכונה מתעללים בה עקב אמה וגזירת שיערה. אביה מנסה להיות חברה של כולם, אך ללא הצלחה. מטפלת באמה. |
| אלי כהן | מקס גנץ - השכן החדש בשכונה, אביה בטוחה שהוא קשור איכשהו לאמה, ואף מספרת למאיה שהוא אביה, השמועה מגיעה לאשתו, והוא ומשפחתו מחליטים להגר לאוסטרליה. מחבב את הניה ומביע אלייה חיזורים, חיבה ואהבה. |
| מרינה רוסטי | לנה גנץ - אשה עצבנית, אמה של מאשה. לאחר שאביה מספרת שבעלה ואמה הם בני זוג, היא מחליטה להגר יחד עם משפחתה לאוסטרליה. |
| אביטל דיקר | מאיה אברמסון - אישה גסה, אך מעמידה פנים כליידי. מאיה מבטיחה לאביה לא לספר את הסוד שסיפרה לה, אך היא מגלה אותו ומתחילה מהומה. אביה גרמה לה להיות בבית חולים. |
| דינה אברך | רות אברמסון - רעה ואנוכית, שפכה דלי מים מלוכלכים על אביה. מחליטה שמאיה תייסד את סטודיו המחול הראשוני במושבה הקטנה. |
| יעקב איילי | אלתר - פליט, מכיר את הניה בדרך כלשהי |
| רמי ברוך | חיים אלטמן - המוכר במכולת הקטנה של המושבה |
| יוסי קאנץ | שכן |
| אריאלה רובינוביץ | פועה - האחראית במוסד שאביה למדה בו |
| רותי ויסנביק | מאשה גנץ - ילדתם של השכנים החדשים, אביה מנסה להיות לחברה שלה ללא הצלחה - היא כמו כל שאר הבנות, צוחקת עליה. |
| סנדרה שדה | דודה אליס אלכסנדרוביץ' - דודתה של אביה, הגיעה אליה ביום שאשפזו את אמה של אביה. |
| סולי גנור | ד"ר אנגל |
ההצגה
עריכהאלמגור העלתה לראשונה את "הקיץ של אביה" כהצגת יחיד ב-12 במאי 1987,[16] בבימוי של איציק ויינגרטן. ההצגה זכתה בפרס רובינא והוצגה מאז מאות פעמים.[17]
לקריאה נוספת
עריכה- ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009, עמ' 132–136
קישורים חיצוניים
עריכה
"הקיץ של אביה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הקיץ של אביה", באתר AllMovie (באנגלית)
"הקיץ של אביה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הקיץ של אביה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "הקיץ של אביה", באתר אידיבי
"הקיץ של אביה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "הקיץ של אביה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דני ורט, ביקורת קולנוע - מכובד למדי - ״הקיץ של אביה' (ישראל, 1988), במאי: אלי כהן, תסריט: חיים בוזגלו, גילה אלמגור, כל העיר, 22 ביולי 1988
- ניצולי השואה והסרט- 'הקיץ של אביה' באתר- 'מור דיעי חנני עושה רוח'
- דודי פטימר, רגע השפל, קיצוץ השיער וטראומת יום ההולדת: 30 שנה ל"הקיץ של אביה", באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 241.
- ^ קובי ניב, ספר נעורים - פוטנציאל בלבד, חדשות, 17 בדצמבר 1985
- ^ עידית שחורי, גילה אלמגור תפיק סרט, חדשות, 8 בדצמבר 1986
- ^ עידית שחורי, אלמגור מחפשת במאי עם רגישות לילדים, חדשות, 9 בפברואר 1987
- ^ עירית שמגר, גילה אלמגור ־ התסריטאית היחידה שזכתה לתמיכה, מעריב, 16 באוגוסט 1987
- ^ גילה אלמגור, על המבחנים שערכה לסרט "הקיץ של אביה", חדשות, 5 בספטמבר 1988
- ^ עירית שמגר, הקיץ של קאיפו, מעריב, 6 באפריל 1988
- ^ שני תסריטים זכו בפרסי עידוד של קרן וורנר בישראל, מעריב, 20 במרץ 1988
- ^ עירית נחמני, "הקיץ של אביה" ל־4 פסטיבלים, חדשות, 9 באוגוסט 1988
- ^ עדנה פיינרו, "הקיץ של אביה" להיט בפסטיבל ברלין, חדשות, 19 בפברואר 1989
- ^ עדנה פיינרו (ברלין), רונן טל, פרס "דב הכסף" ל"קיץ של אביה", חדשות, 22 בפברואר 1989
- ^ 1 2 רונן טל, סי"צ (מונפלייה), "הקיץ שר אביה" במקום הראשון בפסטיבל בספרד, חדשות, 30 באוקטובר 1989
- ^ "מנורת הכסף"-השם העברי שיחליף את "האוסקר ישראלי", מעריב, 9 באוגוסט 1988
- ^ אמיר פלג, "מנורת הכסף" למצטייני הקולנוע הישראלי, חדשות, 19 בספטמבר 1988
- ^ עירית נחמני, טל יניב, "הקיץ של אביה" מועמד ישראל לאוסקר, חדשות, 31 באוקטובר 1988
- ^ יוסי עוזרד, בכורה - בעצב חשוף, חדשות, 13 במאי 1987
עידית שחורי, מה עכשיו? רק בריאות, חדשות, 14 במאי 1987 - ^ ההצגה "הקיץ של אביה" באתר ארכיון "הבימה"