הקרב עם חטיבה 130 המצרית

הקרב עם חטיבה 130 המצרית היה קרב שהתחולל ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 בין כוחות משוריינים של צה"ל לבין חטיבה ממוכנת אמפיבית מצרית ממזרח לאגם המר הקטן בסיני. על החטיבה המצרית הוטלו משימות מרכזיות של כיבוש בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה וכיבוש מעברים קריטיים במערב סיני. בקרב זה הושמדה רוב החטיבה המצרית בטרם הספיקה לבצע את משימתה. על שארית כוחות החטיבה ששרדו הוטלה משימה משנית של כיבוש מוצב ישראלי בגזרת פעולתה.

רקע

בתחילת שנת 1972 הוקמה חטיבה משוריינת אמפיבית 130 בפיקוד הגנרל מחמוד שועייב, באזור אל-עאמריה שבאלכסנדריה. החטיבה כללה שני גדודי חי"ר ממוכן: גדוד 602 וגדוד 603. החטיבה מנתה מעל 1,000 חיילים והצטיידה בכ־20 טנקים אמפיביים מדגם PT-76 ובכ־80 נגמ"שים מדגם OT-62 או BTR-50. החטיבה נועדה לשמש ככוח נייד שבאמצעותו ניתן יהיה להפתיע את צה"ל בתקיפה בעומק מערכי ההגנה, לשתק מפקדות ולשבש את התקדמות כוחות המילואים הישראלים. ייחודיותה של חטיבה 130 הייתה אפשרות התקיפה המשוריינת בפרק הזמן שהיה דרוש לצבא מצרים לפרישת הגשרים על פני תעלת סואץ שיאפשרו את הזרמת הכוחות משוריינים הצולחים.

בתוכנית המלחמה המצרית תוכננה החטיבה להנחית כוחות משוריינים בחוף רומני לתקוף כוחות שינועו בצירים הצפוניים של סיני. לקראת פרוץ המלחמה שונתה התכנית ועל החטיבה הוטלה המשימה לצלוח את האגם המר הקטן, לכבוש את בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה לתפוס שני מעברים חשובים במערב סיני: מעבר המיתלה ומעבר הגידי.

המתקפה תוכננה כך שהיא תפתיע את כוחות צה"ל שלא ציפו לנוכחות רק"ם בסיני בתוך חצי שעה בלבד מפרוץ המלחמה (שהוא הזמן שנדרש לחציה של האגם המר הקטן בשיט אמפיבי). אלא שיכול היה לצפות לחציית רק"ם רק בחלוף מספר שעות עד לפרישת גשרים כבדים ופריצת מכשול סוללת העפר שהקימה ישראל לאורך הגדרה המזרחית של תעלת סואץ.

הקרב

מלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום נפתחה ב-6 באוקטובר, כאשר הצבא המצרי צלח את תעלת סואץ ממערב למזרח לכל אורכה על גבי 11 גשרים שהוקמו בשעות המלחמה הראשונות. המחצית הצפונית של חזית הצליחה הייתה נתונה לאחריותה של הארמייה המצרית השנייה, והמחצית הדרומית הייתה באחריותה של הארמייה המצרית השלישית. כחלק מתוכנית הצליחה יועדה חטיבה אמפיבית 130 לצלוח את האגמים המרים בגבול בין גזרות האחריות שבין שתי הארמיות, לכבוש את בסיס אום חשיבה ולהשתלט על הצד המערבי של מעבר המיתלה ומעבר הגידי ובכך לנתק דרכים שעליהם היו צפויים לעבור כוחות מילואים של צה"ל בדרכם אל חזית הקרבות בתחילת המלחמה.

הפעולה מצרית לכיבוש בסיס אום חשיבה ולהשתלטות על מעברי המתלה והגידי החלה בשעה 14:10 בחצייה של גדוד 602 את האגם המר הקטן. הגדוד חצה את האגם המר באמצעות נגמ"שים, שריוניות וטנקים מדגם PT-76 שכולם אמפיביים. החציה של האגם נמשכה כחצי שעה. אזור הנחיתה היה בגדה המזרחית במרחק של 5 - 7 ק"מ מצפון למוצב הישראלי "ליטוף". חלק גדול מהכלים שחצו את האגם שקעו בבוץ בגדה המזרחית ויצאו מכלל פעולה. שאר הכלים יצאו מהאגם והיו למעשה הטנקים והנגמ"שים המצריים הראשונים בסיני במלחמה. הגדוד המצרי נתקל עם נחיתתו במחלקת טנקים בפיקוד אורי אגמון מפלוגה ג' מגדוד 52 בחטיבת שריון 14. מפקדי פלוגה ג' הופתעו מהימצאות כלי רק"ם בצידו המזרחי של האגם שלא נכלל בתרחישים הצפויים ונמנעו מפתיחה באש מחשש לפגיעה בכוח צה"ל. הפלוגה הישראלית פתחה באש רק בטווח קצר לאחר שהוברר בוודאות שהכוח שנצפה מולם הוא מצרי. בקרב נפגעו טנקים ונגמ"שים מצריים רבים. בשלב זה פרקו מהנגמ"שים המצריים חיילי קומנדו שהסתערו רגלית על הטנקים הישראלים כאשר חלק מנסים לטפס עליהם. בקרב בין חילי הקומנדו לטנקים הישראלים נפגעו טנקים ישראלים אחדים מכלי נ"ט אישיים, מרימוני יד שהוטלו על הטנקים ומירי מנשק אישי. חלק מהגדוד המצרי שצלח את האגם עקף מצפון את אזור הקרב עם פלוגה ג' הישראלית ונע כ־ 14 ק"מ מזרחה. שם נתקל בכוח מגדוד טנקים 46 של צה"ל שפגעו בו קשה. חיילי הגדוד המצרי ששרדו את הקרב נמלטו בשעות הערב רגלית מערבה לראש הגשר המצרי וחברו לכוחות דיוויזיה 7. הגדוד השני בחטיבה 130 שמספרו 603 צלח את האגם המר והגיע לגדה המזרחית בשעה 16:00 לערך, אך נתקל בפלוגת טנקים ישראלים וכן נפגע מהאוויר. בעקבות ההיתקלות בכוח הישראלי הגדוד נטש את המשימה לכיבוש אום חשיבה לטובת כיבוש המוצב הישראלי כברית שאותה הוא ביצע בהצלחה.

תוצאות הקרב

• משימת חטיבה 130 לכיבוש בסיס המודיעין והשליטה אום חשיבה והשתלטות על מערב המעברים המתלה והגידי לא הושגה.
• בסוף יום המלחמה הראשון חטיבה אמפיבית 130 הפסיקה לתפקד ככוח לוחם. חיילי החטיבה 130 ששרדו את ההקרבות נמלטו מערבה רגלית וחברו אל מערכי הארמייה השלישית שצלחו את התעלה.
• בעקבות נסיגת כוחות חטיבה 130 נוצר מרווח בין השטחים שהוחזקו על ידי הארמייה השנייה והשלישית. מרווח זה שלא הוחזק על ידי כוחות מצריים נוצל ליצירת מסדרון צליחה ישראלי בתעלת סואץ במבצע אבירי לב.
• נוכחות כלי רכב משוריינים מצריים בסמוך לגדה המזרחית של האגם המר בתוך חצי שעה מפרוץ המלחמה הפתיעה את כוחות צה"ל. הופעתם המפתיעה הביאה לנצירת האש הישראלית עד לזיהוי ודאי של הכוח כמצרי שארעה לאחר התקרבות פיזית אליהם עד למרחק של עשרות מטרים.

קישורים חיצוניים

• The Egyptian 130th Amphibious Brigad
• פסח מלובני, ‏ג'בל אום חשיבה: ההשתלטות שלא קרתה, מבט מל"מ 80, פברואר 2018, עמ' 10
• הנחיתה הימית שלא התרחשה במלחמת אוקטובר 1973, אל"ם שלמה גואטה, ספטמבר 2022
• יסודות, כתב העת להיסטוריה צבאים, שנת 2023