אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי. רבה הראשי של יהדות האימפריה העות'מאנית ומנהיגה, ראש ישיבה ואחד משלושת פרשניו העיקריים של פירוש רש"י לתורה.

אליהו מזרחי

לידה	1435 קושטא, האימפריה הביזנטית
פטירה	1526 (בגיל 91 בערך) קושטא, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	?–1526
תחומי עיסוק	פרשנות רש"י
רבותיו	רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי מרדכי כומטינו, אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה הרב יהודה מינץ
חיבוריו	פירוש על רש"י
תפקידים נוספים	מתמטיקאי ואסטרונום

תולדות חייו

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים 1435 - 1437 (או 1450), למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.

העמיד תלמידים רבים, בחכמת התורה ובחכמות אחרות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה. אחד מתלמידיו היה רבי אליהו הלוי מחבר הספר 'זקן אהרן', והוא גם החליפו בתפקיד רבה של קושטא החל משנת ה'רפ"ה (1525).

חכם באשי

לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי ב-1495 מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון. ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חכמה. בסובלנותו לקראים היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו. למרות ביטול החרם כלפיהם, הוסיף לשמור על היחס התקיף כנגד דעותיהם וביסס את איסור החיתון עימם.

הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות. הרא"ם קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו. הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי משפט לדיני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה, ראו למשל כאן.

הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר) ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו".

הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.

הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת 1526. חתנו, רבי משולם מוולטירה הביא לביטול הרבנות הראשית בתוגרמה (טורקיה) לאחר פטירתו.^{[דרוש מקור][מפני ש...]} הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי, אחיו רבי ישראל מאיר מזרחי והרב ראובן מזרחי מצאצאיו.

ספריו

• המזרחי - פירוש על פרש"י שעל התורה (ויניציא 1526, 1545) - ספר שבו העמיק לפרש את דברי רש"י, להגן עליהם מהשגות המפרשים האחרונים (ובמיוחד מהשגות הרמב"ן) אך גם לחלוק עליו במקומות רבים. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. הספר מביא למעשה את המקורות מהתלמוד ומהמדרש עליהם ביסס הרש"י את פירושו. תמציתו מופיעה בספר "שפתי חכמים" (עם פירושו של המהר"ל מפראג). מפאת חשיבותו של הפירוש, הפכו כמה מפרשני רש"י המאוחרים לספרי פרשנות העוקבים ומפרשים גם את חיבורו של אליהו מזרחי (למשל: ספר זיכרון משה, לובלין שע"א - חיבור על פירושי רש"י והמזרחי, מאת משה בן זבולון אלעזר הלפרין, חותנו של המהרש"א הוא ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס.) הרא"ם הגדיר את מטרת פרשנותו בהגנה על פרשנות רש"י "ופרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים הקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב"ן לאשר 'יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו' לפיכך לא יכולתי להניח עיוני זה" (שו"ת רא"ם סימן פ, עמ' רנח). שיטתו הפרשנית בביאור רש"י על דרך פשט - דרך המיישבת קושי במקרא, ודרך המדייקת בלשון הכתוב,
• ספר המספר - על חוכמת המספר (קושטא 1534) - מטרת ספר זה היא ללמד כל אדם את יסודות החשבון ואת ארבע פעולות החשבון: קיבוץ (חיבור), חיסור, הכאה (כפל) וחילוק, במספרים שלמים, בשברים ובשברי התכונה. בנוסף יש בספר פרק על יחסים ופרק עם בעיות מילוליות. את הספר הוציא לאור בנו של הרא"ם, רבי ישראל, לאחר פטירתו. הספר כתוב עברית. גרסה מקוצרת של הספר נכתבה מאוחר יותר. גרסה זו הודפסה בבזל ב-1546 עם הערות וביאורים בללטינית. התפרסם בחשיבותו ושימש כספר יסוד להוראת החשבון. בהדפסה חדשה של הגרסה מקוצרת ב-1809 כלול גם פרק על לימודי השח.
• תוספי סמ"ג (קושטא 1541) - חידושים בספר מצוות גדול.
• צורת הארץ - חיבור על צורת הארץ ותמונתה.
• שאלות ותשובות (קושטא 1560) - מאה שאלות ותשובות בשבתו על כס ההוראה.
• מים עמוקים (ויניציה 1647) - שאלות ותשובות חלק ב'.
• פסקים שפורסמו בספר בית יוסף לרבי יוסף קארו

ספרים שלא נדפסו

• באור על ספר אלמגיסטי - ספר על תנועת גרמי השמים - הספר, ביאור לספר אלמגסט (יצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית הקדומה), לא נדפס אך קיים כתב יד בסנט פטרבורג.
• פירוש ליסודות של אוקלידס - הספר אבד.

ההומניסט וההבראיסט הגרמני סבסטיאן מינסטר הדפיס בבזל כמה מספריו של רבי אליהו מזרחי, בין השנים 1529-1524.

לקריאה נוספת

• א' עובדיה, כתבים נבחרים, כרך א', ירושלים תש"ב, עמ' 98-63.
• מ' פיליפ, חומש הרא"ם, ספר בראשית, פתח תקווה תשנ"ד, מבוא עמ' ה-כג.
• מרים ג'ייקובס הגנת רא"ם על רש"י מפני השגות הרמב"ן על פי פרושיו לספר בראשית באתר ספריית אסיף

קישורים חיצוניים

• אליהו בן אברהם מזרחי (1452?-1525), דף שער בספרייה הלאומית

• פירוש המזרחי על רש"י, ברש"י המפואר של על-התורה
• "מזרחי, אליהו ב"ר אברהם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 143, באתר היברובוקס
• דוד הלחמי, רבי אליהו מזרחי מקושטא, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה
• אליהו מזרחי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אליה מזרחי, מזרחי על פירש"י, דפוס אמסטרדם, תעח
• מזרחי על פירש"י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא