הרמן שרכן

מנצח גרמני

הרמן שרכן (גרמנית: Hermann Scherchen;‏ 21 ביוני 189112 ביוני 1966) היה מנצח גרמני.

הרמן שרכן
Hermann Scherchen
לידה 21 ביוני 1891
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1966 (בגיל 74)
פירנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Gerda Müller עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קניגסברג
  • Honorary Member of the International Society for Contemporary Music עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שרכן נולד בברלין וניצח בריגה מ-1914 עד 1916 ובקניגסברג מ-1928 עד 1933. אז עזב את גרמניה במחאה נגד המשטר הנאצי ועבד בשווייץ.

אחרי הופעת הבכורה שלו עם "פיירו הסהרורי" של שנברג, עשה לו שם כמומחה למלחיני המאה ה-20 כמו ריכרד שטראוס, וברן, ברג ווארז וקידם את יצירותיהם של מלחיני התקופה הצעירים יותר, ביניהם יאניס קסנאקיס ולואיג'י נונו.

פרסומו העיקרי של שרכן בא לו, קרוב לוודאי, מן העיבוד התזמורתי (וההקלטה) ל"אמנות הפוגה" של יוהאן סבסטיאן באך. הישג אחר שלו הוא ההקלטה, בשנת 1958, של סימפוניית ארואיקה, הסימפוניה השלישית של בטהובן, לחברת וסטמינסטר (הוצאה מחדש על תקליטור), ובה הביצוע המהיר ביותר, שהוקלט (נכון ל-2006), של הפרק הראשון והקרוב ביותר לציון המטרונום של בטהובן. ספרו משנת 1953, Lehrbuch des Dirigierens (מחקר בניצוח) הוא ספר לימוד סטנדרטי. הרפרטואר המוקלט שלו היה עצום בהיקפו, החל בויולדי וכלה בריינהולד גליאר.

הרמן שרכן מת בפירנצה והשאיר אחריו מספר ילדים, ביניהם וולף שרכן. הקשר בן שש השנים של וולף עם בנג'מין בריטן החל כשהיה בן 13. ג'ון ברידקט מתאר את חילופי המכתבים הנלהבים בין המלחין המפורסם לנער ב"ילדי בריטן".

אשתו מרים שרכן מנהלת את חברת ההקלטות, טאהרה", המפיקה הקלטות היסטוריות של מנצחים מפורסמים על גבי תקליטורים, ביניהן הקלטות של שרכן עצמו.

ציטוט

עריכה
  • "מוזיקה לא צריך להבין. צריך להקשיב לה."

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הרמן שרכן בוויקישיתוף